"כל מכשיר אלקטרוני שכל אחד מאיתנו מחזיק - אם זה סמארטפון, טאבלט או מכשירים אחרים - עובר דרך מכשיר בדיקה של אורבוטק. אנחנו מאוד גאים בהישג הזה, ומתכננים להמשיך בעמדת המובילות הזו". במלים אלו פתח רני כהן, מנכ"ל אורבוטק, את כנס לקוחות החברה בתחום המעגלים המודפסים שהתקיים לאחרונה בסין, לציון 30 שנה להקמת החברה. אורבוטק, נזכיר, מורכבת משתי חברות שהוקמו בתחילת שנות ה-80 - אורבוט ואופטרוטק, שלאחר שנים של יריבות עסקית התמזגו ב-1992 ליצירת החברה הנוכחית.
אורבוטק מייצרת מגוון רחב של מכונות בדיקה, תכנון ותיקון המשמשות יצרנים של מעגלים מודפסים (PCB) וצגים שטוחים (FPD), ומאפשרות להם להגדיל את שיעור הניצולת והיעילות במפעלים, ועל ידי כך לחסוך כסף רב. מסתמן כי 2011 עומדת להיות שנת שיא בפעילות החברה, עם מכירות של כ-570 מיליון דולר, וכשמחפשים את מקור ההכנסות העיקרי של החברה, מגיעים למזרח הרחוק, ובפרט לסין.
80% מהיקף המכירות של אורבוטק בשנה החולפת עתידים להגיע מאזור אסיה פסיפיק, כך שלא מפתיע לגלות שהחברה מעסיקה באזור זה יותר עובדים מאשר בישראל. הסניף הראשון של החברה נפתח כבר לפני 25 שנה בהונג-קונג, וסיפק מכונות בדיקה וכן שירות ללקוחות שרכשו את המכונות. מאז צמחה החברה והתרחבה, והיום כוללת הפעילות שלה באזור 18 משרדים, 20 מרכזי תמיכה ושירות לקוחות, שני מפעלי ייצור ומרכז מו"פ אחד ובסך הכל 647 עובדים. בסין לבדה, האחראית לכמחצית מהכנסות החברה (למעלה מרבע מיליארד דולר בשנה), פרוסה החברה עם מאות עובדים ב-11 סניפים המנוהלים על ידי אורבוטק.
למעשה, אורבוטק היא חברת ההיי-טק הישראלית בעלת הנוכחות הישירה הגדולה ביותר בסין, וזאת בשעה שלא מעט חברות ישראליות מחפשות להקים פעילות בסין דרך שותף מקומי או למכור את מוצריהן באמצעות סוכנים. ההיגיון בפריסה רחבה כל כך בצד השני של העולם, נובע מכך שרוב לקוחות החברה נמצאים באזור זה.
כהן (56), שנכנס לתפקיד מנכ"ל אורבוטק לפני חמש שנים, חף מכל גינונים של מנהל. הוא מתלבש בפשטות ומעדיף להימנע ככל האפשר מעיסוק בעניינים אישיים שלו, בעברו ובכל דבר שאינו קשור באורבוטק. "אני לא חושב שהחיים הפרטיים הם חלק מהדברים שקשורים לחברה או לתפקיד שלי, וראיונות מסוג 'מנכ"ל בנעלי בית' לא מתאימים לי", הוא מודה בראיון ראשון לתקשורת מאז נכנס לתפקידו.
החשיפה הנמוכה לתקשורת אפיינה גם את מנכ"ל אורבוטק הקודם, יוחאי ריכטר, שנמנה עם מייסדי אורבוט וכיום מכהן כיו"ר פעיל של החברה, וכמעט שלא נחשף בתקשורת. בשאלה עד כמה מעורב היום ריכטר בחברה, אומר כהן כי "הוא מעורב ברמה האסטרטגית. ביומיום ובניהול השוטף הוא לא מעורב, אך אם נעשה רכישה משמעותית הוא יהיה מעורב".
כהן הצטרף לחברת "אורבוט" בשנת 1984, לאחר שסיים תואר ראשון במתמטיקה עם התמחות במדעי המחשב, ואחרי שעבד שנתיים כמתכנת בחברת טלרד. "הקוריוז הוא שכשהקימו את אורבוט, אחד היזמים, צבי לפידות, פנה אליי, וזה היה חודש אחרי שהצטרפתי לטלרד. לא היה לי נעים לעזוב אחרי תקופה קצרה, אז הוא אמר לי 'כשיימאס לך מהם, תצטרף אלינו'. אחרי שנתיים לפידות שכנע אותי להצטרף, והייתי בין עשרת העובדים הראשונים באורבוט. משם כבר 'גדלתי עם הבנק'".
רכישה בסיכון גבוה
אחת מקפיצות המדרגה המשמעותיות בתולדות החברה התרחשה ביוני 2008, רגע לפני פריצת המשבר הפיננסי. אורבוטק הודיעה אז כי בכוונתה לרכוש את חברת פוטון דיינמיקס, יצרנית מערכות בדיקה חשמליות לקווי ייצור של מסכי LCD, תמורת 290 מיליון דולר, באחת עסקאות הרכישה הגדולות שביצעה חברת היי-טק ישראלית. לצורך מימון העסקה, שהושלמה באוקטובר אותה שנה, לאחר נפילת ליהמן ברדרס שסימלה את פרוץ המשבר הפיננסי, נטלה החברה אשראי בנקאי בגובה 160 מיליון דולר.
"היו דיונים מאוד רציניים אם אנחנו ממשיכים את העסקה או לא, כיוון שהרכישה הייתה סיכון עצום", מתאר כהן את שהתרחש מאחורי הקלעים באותה תקופה. "אני החלטתי שאנחנו ממשיכים עם העסקה, כי השיקולים בעד היו מאוד ברורים וקלים להסברה - הם השלימו את היצע המוצרים שלנו לתעשיית המסכים. מתחילת שנות ה-2000 היינו המובילים בשוק, וחיפשנו מוצרים שיגדילו את ההיצע שלנו, כי ככל שאתה שחקן גדול בתעשייה מסוימת - מצבך טוב יותר, ואם אתה מוכר מגוון של ציוד אתה שחקן חזק יותר. בראייה לאחור, תוספת ההכנסות שפוטון תרמה לנו הצדיקה את הרכישה".
* ומה לגבי המחיר?
"תמיד אפשר להגיד שניתן היה אולי לעשות את העסקה בפחות, אבל היינו איתם ב'רומן' ארוך שנים והיו מספר ניסיונות קודמים בהם לא הצלחנו לסגור מחיר. אלו מסוג הסיטואציות שאתה לא מוכן לקנות במחיר שהמוכר רוצה, ולהיפך. בסופו של דבר זו עסקה נכונה שנעשתה עם הרבה מאוד סיכון. כשסגרנו אותה לא ידענו כמה עמוק יהיה המשבר, וזו דוגמה לסיכונים שאתה לוקח אם אתה רוצה להיות מוביל".
המשבר שפרץ בתקופת רכישת פוטון, אילץ את החברה לבצע מהלכים כואבים - בסוף 2008 ותחילת 2009 פיטרה אורבוטק כ-20% מכוח האדם שלה, כשהעובדים שנותרו סבלו מקיצוץ בשכר, וזאת על רקע צניחה חדה בהכנסות.
* איך אתם נערכים היום להתמודדות עם מיתון עולמי?
"אחד הדברים שלפחות בעבר הצלחנו לעשות, זה להתמודד עם המחזוריות בפעילות, גם ברמה של הניהול הפנימי - של הפחתת הוצאות קבועות ומעבר להוצאות משתנות, וניהול ההשקעה במו"פ גם בתקופות של האטה. בצד ההכנסות, הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות בתקופות מיתון הוא לייצר מוצרים עם החזר השקעה של חודשים, שיהיה הגיוני להשקיע בהם גם כשצריך לקצץ בעלויות, ושיעזרו ללקוח גם בתקופות חלשות יותר. אם המשבר עמוק, באיזשהו שלב אין ברירה וצריך גם לפטר אנשים. להבטיח שלא יהיו פיטורים זה לא ריאלי, ותלוי בעומק המשבר".
"לא מנהל את המניה"
שנת 2011 צפויה אולי להוות שיא בהכנסות וברווחיות החברה, אך להצלחה זו לא שותפים מסתבר בעלי המניות שלה. מתחילת השנה איבדה מניית אורבוטק כ-20% מערכה, ומאז נכנס כהן לתפקידו, ב-2006, איבדה המניה כ-60%.
* המשקיעים לא מאוכזבים מכך שאין מתאם בין התוצאות העסקיות לשער המניה?
"אין ספק שבעלי המניות מצפים לראות תשואה על ההשקעה. אני כמנכ"ל עובד עבור בעלי המניות, אבל כשיטה זה לא נכון לנהל את המניה. אני לא יודע לנהל את וול-סטריט.לא חסרות סיטואציות שאנחנו מפרסמים תוצאות מסוימות, ופוליטיקה פנים-אמריקנית או משבר באירופה מפילים את השווקים".
שיא נוסף צפוי להירשם השנה בפעילות אורבוטק בתחום המעגלים המודפסים, עם הכנסות של כ-225 מיליון דולר ממכירת מכונות ליצרני ה-PCB.
* ב-2012 שוב תשברו שיא?
"ההנחות שלנו הן לצמיחה במכירות ביחד עם השוק, וכל חברות המחקר טוענות שתהיה צמיחה ב-2012. אחד היתרונות הגדולים של התעשייה הוא שהצרכנים קובעים אותה, ולא הממשלות. בנוסף, צפוי גידול בהיצע המכונות שלנו, כך שיש סיכוי טוב ש-2012 תסתכם עם הכנסות גבוהות יותר בתחום".
למרות החולשה במניה, לפני כחצי שנה הביעו בכל זאת המשקיעים את אמונם בחברה, כאשר לראשונה מאז הונפקה אופטרוטק בשנות ה-80 וגייסה כסף מהציבור, ביצעה החברה הנפקה משנית בנאסד"ק שזכתה להצלחה והגדילה את קופתה בקרוב ל-100 מיליון דולר. זאת, למרות שהמניה טרם חזרה למחיר בה נסחרה טרם המשבר ורכישת פוטון, וכאשר בקופת החברה נחו באותה עת 195 מיליון דולר.
* מדוע החלטתם לגייס כסף בשווי נמוך ביחס לשוויים בהם נסחרה החברה בעבר?
"אני חושב שהיה נכון לגייס כסף במחיר הזה, כי אם יתפתח משבר - הרבה יותר טוב שנשב על קופת מזומנים גדולה יותר. מעבר לכך, יש לנו תוכניות לעשות עוד התרחבויות, ואם בסופו של דבר נעשה את הדברים הנכונים עם הכסף, זה יעבוד לטובת המשקיעים".
* אם תגיע הצעה ראויה, תמכרו את אורבוטק?
"המפתח הוא 'הצעה ראויה'. החברה לא עומדת למכירה, אבל אני לא מדבר בשם בעלי המניות, שזו ההחלטה שלהם. אין לי ספק שיש מחיר שימכרו בו, אבל אנחנו בוודאי לא מחפשים להימכר".
הכותב היה אורח אורבוטק בסין
כך מרוויחה אורבוטק מעליית שכרו של הפועל הסיני
עשיית ייצור המעגלים המודפסים מגלגלת כ-50 מיליארד דולר בשנה, ונחשבת לתעשייה קטנה ביחס לתעשיית ייצור השבבים (שם היקף השוק עומד על 300-400 מיליארד דולר). כיום, כמחצית מהיקף ייצור המעגלים המודפסים בעולם נעשה בסין, לשם עברו החברות לאחר התפוצצות הבועה בתחילת העשור הקודם. באותם ימים, יצרני מעגלים מודפסים מכל העולם העבירו את מפעלי ייצור המעגלים המודפסים שלהם למדינה, על מנת לחסוך בעלויות.
בפער גדול מסין נמצאת יפן, שהיקף הייצור בה מסתכם בכ-10 מיליארד דולר, ומיועד בעיקר למותגי האלקטרוניקה היפניים ולתעשיית המכוניות המקומית. היקף הייצור באירופה ובארה"ב מוערך בכ-5 מיליארד דולר בכל אזור, כשבאירופה מדובר בעיקר בייצור לצורך מחקר ופיתוח (את הייצור הסדרתי הגדול עושים בסין), ובארה"ב תעשיית ייצור המעגלים המודפסים - שגם לה מוכרת אורבוטק מכונות בדיקה - מיועדת בעיקר לשוק הביטחוני והאווירי.
הוצאות הייצור של יצרני המעגלים מתחלקות כך ש-40% מהן מכסות את עלות חומרי גלם (בעיקר נחושת), 30% מושקעות בכוח עבודה ו-30% בציוד. "אנחנו אמנם אחראים רק לציוד, אבל צריכים לדאוג לרציפות העבודה ולכך שכוח האדם יוכל לתפעל אותו בקלות", אומר ריצ'רד קלאפהולץ, נשיא חטיבת ה-PCB באורבוטק.
מספיק שיפור של אחוזים בודדים
אז מה למעשה מניע את הצמיחה של אורבוטק בסין? אחד הסודות השמורים ביותר של כל מפעל לייצור מעגלים הוא כמה מתוך המעגלים המיוצרים בו מתגלים כתקינים בסופו של דבר. על פי הערכות, שיעור זה עומד על כ-70% בלבד כשמדובר בייצור סמארטפונים ומכשירים מתקדמים אחרים, כך שאם מפעל מקבל הזמנה לייצור 100 אלף מעגלים שעליהם יורכבו בסוף התהליך טלפונים חכמים, הוא יצטרך לייצר בפועל, כדי להגיע לכמות הזאת, כ-140 אלף מעגלים. זאת, בעקבות תקלות ובעיות שונות בפס הייצור, בחומר הגלם ועוד, שבעקבותיהן חלק לא קטן מהמעגלים המיוצרים מתגלה כלא תקין.
בשל כך, יש צורך לבדוק את המעגל המודפס לאחר שלב הייצור ולפני שלב ההרכבה (אם התקלה תתגלה מאוחר יותר המכשיר כולו כבר אבוד), וכאן בדיוק נכנסות המכונות של אורבוטק לתמונה: הן מאפשרות לתכנן, לבדוק ולתקן במידת הצורך את המעגל המודפס, כך שגם אם פעולתן מייעלת את התפוקה של פס הייצור באחוזים בודדים בלבד, ליצרנים משתלם לרכוש אותן.
מעבר לכך, גם התייקרות כוח העבודה והשינויים הטכנולוגיים עוזרים לאורבוטק. עלות ההעסקה של פועל סיני הכפילה את עצמה בשנים האחרונות, וכשכוח אדם עולה הרבה כסף ליצרן, הוא מחפש דרכים לצמצם אותו. לכן, אם בעבר ליצרנים לא היה אכפת לקנות מכונות בדיקה פשוטות וזולות שמספר התרעות השווא בהן היה גדול - כי ממילא ליד כל מכונה ישב פועל שעבר על המעגלים אחד-אחד ובדק את פשר ההתרעה - היום הם כבר לא יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס הזה. כעת הם מעדיפים לקנות מכונות מתקדמות שהן אמנם יקרות יותר, אך שיעור התרעות השווא שלהן נמוך משמעותית, מה שמייתר את הצורך בכוח אדם נוסף שיבדוק את המכונה.
"לא נוגעים בטווח הארוך"
גם הדחף הגובר של הצרכנים לעבר מיזעור ומכשירים מורכבים יותר, שמוביל לבניית מעגלים קטנים ופונקציונליים, משחק לידיה של אורבוטק. אם בעבר הכרנו את שורת הפועלים הארוכה המצוידת במיקרוסקופים ובאזמלים שבאמצעותם ניתן לתקן מעגלים שנמצא בהם 'דפקט', הרי שהיום, בשל הארכיטקטורה הצפופה והדקה של המעגל, כבר לא ניתן לעשות זאת, והתיקון יכול להתבצע רק באמצעות קרן לייזר דקה שפותחה באורבוטק.
באורובטק מקפידים להדגיש בפני לקוחותיהם כי החברה היא בעלת יציבות פיננסית ובעלת תוכניות לטווח ארוך. הם מציינים כי גם בתקופות מיתון נמשכת אצלם ההשקעה במו"פ. "אם אתה לא משקיע בפלטפורמות לעוד 6-7 שנים, אתה גוזר את גורלך", אומר קלאפהולץ. "כשיש סייקל יורד יש התייעלות ופיטורים, אבל בפלטפורמות הפיתוח לטווח ארוך אנחנו לא נוגעים, כי זו התאבדות".
אורבוטק מחזיקה כיום בנתח של כ-60% משוק מכונות הבדיקה, כאשר היתרה מתחלקת בין חברת קמטק, שפועלת גם בשוק בדיקות השבבים, ובין מספר מתחרות סיניות. "טוב לנו שיש תחרות, אף אחד לא אוהב מונופול", אומר קלאפהולץ אך מוסיף באותה נשימה: "אם אהיה צנוע, להתחרות באורבוטק זה די קשה. יש לנו מוצרים טובים ואנחנו אגרסיביים".
מתחילת השנה איבדה מניית אורבוטק 21 אחוז מערכה