מנכ"ל חברת החשמל: "יצרנים פרטיים יעלו מחיר החשמל"

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות.

לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת.

המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנה האחרונה הושגה סוף-סוף התקדמות, לאחר ששתי תחנות - דוראד ו-OPC - הצליחו להגיע לסגירה פיננסית. התחנות, שבהקמתן יושקעו 1.5 מיליארד דולר, אמורות להיכנס לפעילות בתחילת 2013.

"רגולציה לקויה"

ואולם במכתבו מנבא גליקמן לא פחות משיטפון של תחנות כוח פרטיות שיקומו בישראל בשנים הקרובות. על פי הנתונים שמציג גליקמן, אמורות להיבנות בשנים הקרובות תחנות כוח פרטיות בהיקפים עצומים, של בין 7,000 ל-16 אלף מגוואט. המשמעות: יכולת ייצור החשמל במדינה תגדל עד סוף העשור ב-50%-120%. עד 2017 אמורות, על פי גליקמן, לקום בישראל כ-32 תחנות כוח פרטיות, לעומת ארבע כיום. לטענתו, התוצאה תהיה הרסנית; "המשק צפוי להתמודד עם עודף פיתוח ועודף היצע מבלי שהוכן כראוי, על כל המשתמע מכך". עוד מזהיר גליקמן כי לא יהיה יותר צורך במערך תחנות הכוח של חברת החשמל ומדבר על "נטישה כמעט מוחלטת של מערך תחנות הקיטור והפחם, שהושקעו בו מיליארדים רבים ומושקעים בו בעצם ימים אלה מיליארדים רבים נוספים, ללא חשיבה מספקת".

לפני שבוע הדהימה רשות החשמל את היח"פים כשפרסמה החלטה לשימוע המצמצמת את מכסת התחנות שיוכלו לפעול במודל הזמינות הקבועה ל-1,000 מגוואט. על רקע ההחלטה מעניין לקרוא כי גליקמן תולה את האשמה במצב במדיניותה של ממשלת ישראל. "תמונת המצב המתגבשת הינה של מחסור בתכנון, בקרה וחשיבה קדימה ושל רגולציה וחקיקה לקויות". לטענתו, "במשך תקופה ארוכה לא נשאה מדיניות זו (של עידוד יצרני החשמל הפרטיים - ע"ב) פרי בעיקר בשל היכולת של יצרנים פרטיים לסגור חוזי גז וחוזי מימון פיננסיים וההסדרה שונתה שוב ושוב, שופרה שוב ושוב בלחץ הגופים הפרטיים והבנקים הגדולים, מבלי לתת את הדעת מספיק להיקף ההטבות שיחולק, למכסות שיינתנו ולהשפעות על הייצור הקיים. במשך עשור שלם נוהל משק החשמל בתת-פיקוח ובתוכניות חירום שהוטלו על החברה בזו אחד זו, שתפקידן היה להחליף את היצרנים הפרטיים שבוששו לבוא. כיום המטוטלת נזרקה בכוח לצד השני. מדיניות תמיכת ינוקא, שהייתה אמורה לעודד היקף מוגבל של ייצור פרטי, לזמן מוגבל, הושקה והופעלה לגבי 40% עד 60% מהחשמל שייוצר במשק לתקופה של כמעט שני עשורים קדימה. כל זאת תוך הגבלת יכולת תחרות אמיתית ותוך תשלום פרמיות דמיוני בהיקפים של מיליארדי שקלים רבים".

עיקר הנזק הכלכלי שייגרם, טוען גליקמן, נובע מכך שמדיניות העידוד הממשלתית לא דרשה מהיזמים לייצר חשמל במחירים תחרותיים. במכתבו מנתח גליקמן את המסלולים השונים שהמדינה מציעה ליזמים פרטיים וקובע כי באף אחד מהם אין תחרות אמיתית בין היצרנים לחברת החשמל ובין היצרנים לבין עצמם, למעט מסלול אחד זניח יחסית של מכירה מזדמנת של אנרגיה על פי הצעת מחיר. התוצאה תהיה, לטענתו, האמרה וסבסוד של מחירי החשמל שייצרו יצרני החשמל הפרטיים.

"הסיכונים - על כתפי הציבור"

רוב תחנות הכוח הגדולות אמורות לפעול על פי מודל הזמינות הקבועה, ולטענת גליקמן, הובטח ליח"פים מחיר "גבוה בעשרות אחוזים" מהתעריף המוענק לחברת החשמל, כאשר כמעט כל הסיכונים הועברו מהיצרן אל כתפי הציבור. לטענתו, גם המודלים האחרים מביאים לתמחור יתר של מחיר החשמל המיוצר. מודל הזמינות המשתנה, שבו צפויה לפעול תחנת הכוח הפרטית הראשונה דוראד (המוקמת על ידי קבוצת ווד-גרופ האמריקנית בניהולו של שלמה כהן), מאפשר ליצרן "למכור חשמל במחירים גבוהים ב-100%, 200% ואף ב-300% מעלויות הייצור שלו, בגלל שהוא מאפשר ליצרן למכור בשעות שיא הביקוש".

"הכרזת המלחמה של חברת החשמל עלולה לחזור אליה כבומרנג"

"מנכ"ל חברת חשמל צודק ב-100% בכך שאין מדיניות תכנונית-כלכלית למשק האנרגיה, זה משק שמנוהל בעשרים השנים האחרונות בזיגזוגים תמידיים. עד היום אין תוכנית אב למשק החשמל בממשלה. זה הזוי", אומר רו"ח שחר הררי, שהיה חבר מליאת רשות החשמל ויו"ר הוועדה לפתיחת משק החשמל ליצרנים פרטיים, אבל במצב כזה, הוא טוען, "איך הציבור יסמוך בפיתוח משק החשמל רק על חברת החשמל, שיש לה חוב אסטרונומי בסך 65 מיליארד שקל? זו חברה שלצערנו איננה מסוגלת לגייס היום כסף אפילו לא לתוכנית פיתוח של מערכת מסירה ועוצרת כעת הקמת קווי מתח עליון בתוכנית לשנת 2012. כשחח"י מבקשת מהרשות לחשמל העלאת תעריף, תראה ניירת שלה שלפיה אין רזרבה בשוק ויש פיגור של עשר שנים בפיתוח משק החשמל וצפויות הפסקות חשמל. כשחח"י רוצה לחסל את פעילות הייצור הפרטי, תראה ניירת מקצועית שלפיה יש מספיק רזרבה ועודף תחנות לשנים הבאות והיא קוראת למניעת בזבוז".

על הנתונים שהציג גליקמן אומר הררי: "מי אמר שיצרנים פרטיים, בהסדרה תעריפית של זמינות קבועה מול מנהל המערכת, ירוויחו כל כך הרבה? האם כבר יש תחנה פרטית שפועלת בשטח שממנה המנכ"ל שואב נתונים?" אם כבר, הוא אומר, היזמים פועלים "בסביבה רגולטורית קשה מאוד", ומוסיף: "רשות החשמל חרטה לאחרונה על דגלה מדיניות זיגזוגים הגורמת ליזמים פרטיים וחברות מחו"ל לברוח מפה.

"בשנים האחרונות חח"י מערימה קשיים על היזמים, והרשות לחשמל יושבת על הגדר ולא ממש מפקחת עליה. ראו מה קרה לתחנת דוראד, שהיא בחלקה הגדול בבעלות ממשלתית ויושבת על קרקע של המדינה - התחילו לפני עשור ורק לפני חודשיים החלו בעבודות ההקמה.

לדברי הררי, ההסדרה הרגולטורית של פתיחת השוק ליצרנים פרטיים תואמה עם הנהלת חח"י בזמנו "עד הבורג האחרון". בהתייחסו לשינוי המדיניות כפי שבא לידי ביטוי במכתבו של גליקמן, הוא אומר: "אם מנכ"ל חברת החשמל משנה ב-180 מעלות את המדיניות של החברה עד היום ומכריז בגלוי מלחמה על יצרני חשמל פרטיים, זה לדעתי מהלך מסוכן לחח"י, שכן הוא עלול לחזור אליה כבומרנג קטלני, במיוחד במצבה העדין".

לבסוף, אומר הררי שהוא וקבוצה של מהנדסים וכלכלנים, "אנשים מנוסים מאוד במשק החשמל", כהגדרתו, כותבים בימים אלה, בהתנדבות, מסמך מדיניות והמלצות שבכוונתם להציג לגורמי הממשלה, "על מנת לנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות להתעורר ומהר".