המומחים מנתחים: צפו לשנתיים קשות בשוק התקשורת

רגע לפני עונת הדוחות, וחצי שנה לאחר שראינו בראשונה שוני מהותי באסטרטגיה ובביצועים של חברות התקשורת, נראה כי המצב בשוק הסלולר כולו יחמיר בשנה-שנתיים הקרובות, ולכן כדאי לכם לבחור בקפידה היכן אתם רוצים להיות.

למעשה, התחרות בענף הסלולר תחריף ב-2012, בשל כניסתן של גולן טלקום ומירס. הראשונה מעניינת במיוחד, ואנו מעריכים כי יהיה דמיון רב לאסטרטגיית החדירה לשוק הסלולר הצרפתי של Iliad בימים אלו. להערכתנו מדובר במודל עסקי המבוסס על שירות אינטרנטי בצד השיווקי והתפעולי, תוך הצעה של מספר תוכניות תעריפים מצומצם. החברה אינה צפויה למכור מכשירים ישירות לצרכנים, אלא להעסיק מספר קטן של עובדים.

מנגד, פרטנר וסלקום, עם 6,100 ו-4,700 עובדים בהתאמה, מרכזי מכירה, תיקון ושירות פיזיים, יסבלו מהיקף הוצאות גבוה יותר ומתדמית שלילית בהנחה שיפטרו עובדים. כבר היום התדמית של פרטנר בקרב הצרכנים שלילית, ולמרות מהלך ההתייעלות הצפוי, שיביא לפיטורי כ-1,00 עובדים - האתגר התפעולי העומד בפניה צפוי להבריח לקוחות.

אנו סבורים שעם הזמן החברות הקיימות יסיטו את המודלים העסקיים שלהן לכיוונה של גולן טלקום. פלאפון למשל כבר הצהירה על מעבר לשירות אינטרנטי נרחב יותר בשנה הקרובה.

סלקום עדיפה על פרטנר

1. הנהלה: עזיבתו של המנכ"ל, עמוס שפירא, את סלקום , אינה חיובית לחברה, אך העברת התפקיד למחליף מבוצעת באופן מאורגן לאחר חפיפה מסודרת. בפרטנר , לעומת זאת, התבשרנו באחרונה על שינוי באיוש תפקיד מנכ"ל החברה בפעם השנייה בשנה וחצי (ללא חפיפה מסודרת). בנוסף, חלק ארי מההנהלה הבכירה בחברה התחלף אף הוא במהלך התקופה. לא מן הנמנע כי חלק ניכר מן הידע בחברה אבד, וכי המורל בחברה ירוד.

2. הסכמי נדידה פנים ארצית: לסלקום ולפלאפון יש הסכמי נדידה פנים ארצית עם גולן טלקום ומירס בהתאמה. הסכמים אלו עשויים להביא לתרומה של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות ברמה שנתית לכל אחת מהחברות, ובכך לפצות חלקית על הפגיעה מאיבוד הלקוחות שלהן עצמן; כמו כן, ירוויחו הכנסות בגין לקוחות שייאבדו החברות האחרות בשוק. פרטנר הינה החברה היחידה שלא חתמה על הסכם כזה, ולהערכתנו הדבר נובע מבעיית הנחיתות בתשתית.

3. רמת איכות השירות: פרטנר נחשבה בעברה כמובילה בשירות הלקוחות, אך איבוד הפוקוס מצד ההנהלה הביא לכך שהחברה הינה במצב הגרוע מבין שלוש חברות הסלולר.

4. תשתית סלולרית ומערכות IT/Billing: לאורך השנתיים האחרונות פרטנר לא השקיעה די בתשתית שלה, ומערכות החיוב והטכנולוגיה שלה נמצאות בנחיתות ביחס למתחרותיה. על מנת לחזור למובילות העבר, פרטנר תיאלץ להגדיל את היקף ההשקעות שלה באופן דרמטי. לא מן הנמנע שהדבר יבוצע על חשבון דיבידנדים או מינוף - צעד שלא צפוי להתרחש לפחות בטווח הקצר.

5. חברות ISP/ILD: הן פרטנר והן סלקום רכשו חברת ISP/ILD במהלך 2011. בפשטות, סלקום קנתה חברה טובה יותר.

בזק: קנייה דפנסיבית

התממשות פרויקט התקשורת של חברת החשמל הינה הסיכון הממשי היחידי לבזק. כך או כך, אנו לא צופים כל השפעה על הרווח והפסד לפני המחצית השנייה של 2013 לכל המוקדם, וגם אז בצורה מוגבלת ועל פני הזמן, במקביל להשפעות מקזזות.

איננו מייחסים חשיבות רבה לשוק הסיטונאי. פרטנר וסלקום, הלקוחות העיקריים של השוק הסיטונאי, יוכלו אמנם לספק טלפוניה קווית, תשתית ושירותי אינטרנט ותוכן, אך יישום המהלך באופן זה יהפוך את החברות לקבוצות תקשורת בשם בלבד. ברכישת התשתית לשירותים אלו מבזק, לא ייהנו החברות מיתרון תחרותי ביחס לבזק באף אחד מן הפרמטרים הבאים - פיננסית, טכנולוגית, יעילות ואיכות; ולכן לא יצליחו להגדיל נתח שוק בצורה רווחית.

בנוסף, אנו מעריכים כי השוק הסיטונאי לא יביא לפתרון הבעיה האמיתית שהמדינה רואה לפניה בשוק תשתית האינטרנט - קצבי גלישה נמוכים. פריסת רשת הסיבים של חברת החשמל, היא הדרך היחידה להבטיח כי לישראל תהיה תשתית לאומית ברמה עולמית. אז כמה משמעותי האיום של חברת החשמל על בזק?

1. אין הבטחה כי פרויקט זה ייצא לפועל, כאשר שיתוף פעולה עם חברת החשמל אינו דבר של מה בכך עבור משקיעים. בנוסף, אין הבטחה כי ההחזר על ההשקעה של הפרויקט אטרקטיבי דיו, כאשר המשקיע שאחריו תרים הוא זה שיספק את כל המימון בגובה 4-6 מיליארד שקל.

2. טווח הזמן ארוך: המכרז יצא באוקטובר השנה, וצפוי להיסגר במארס 2012. אז תבחר המדינה את המשקיעים הרלוונטיים. ההתעסקות המשפטית הבלתי נמנעת והבירוקרטיה יעשו את שלהן, ולאחר מכן יהיה צורך בפריסת הרשת. כך, איננו צופים כי נרגיש את הנוכחות של החברה החדשה לפני המחצית השנייה של 2013 או תחילת 2014, וגם אז הפריסה תהיה רק באזורים מסוימים של המדינה, בניגוד לנדידה הפנים ארצית בסלולר.

3. הקלות על בזק: ועדת חייק המליצה על ביטול ההפרדה המבנית בבזק כבר היום. כפי שציינו, איננו רואים תרחיש זה מתקיים. יחד עם זאת, לאחר כניסתה של חברת החשמל לשוק התקשורת (או קיומו של שוק סיטונאי אמיתי), תבוטל להערכתנו ההפרדה המבנית בבזק. המשמעות הינה, כמובן, המשך חיסכון משמעותי בהוצאות, שיקזז את הפגיעה בהכנסות (כפי שרואים היום בבזק קווי). היקף הוצאות ההנהלה וכלליות בבזק בינלאומי עומד כיום על כ-110 מיליון שקל בשנה. חיסכון של 50% מסכום זה בלבד, מביא לתוספת של 3% בשווי השוק של בזק.

בנוסף, מהלך של חברת החשמל אשר יאפשר אספקת שירותי תוכן באמצעות חברות נוספות במשק, עשוי לאפשר מיזוג של yes לתוך בזק - מהלך שיביא לחיסכון בהוצאות המס של כ-1 מיליארד שקל, תוספת של 5% לשווי שוק.

4.תגובת בזק לאיום: בזק, בדומה לחברות אירופיות דומות, משקיעה כבר היום בתשתית שלה במטרה להוריד מכדאיות ההשקעה בפרויקט החדש, ולהקטין את עוצמתו אם יתממש. החברה השיקה את פרויקט ה-NGN ב-2009. במהלך 2011, עם העלייה בהסתברות הפרויקט של חברת החשמל, הודיעה בזק על השלב הבא - VDSL. אם האיום של חברת החשמל ימשיך להתקדם, אנו מעריכים כי בזק תבצע השקעות נוספות בתשתית, ובכך תנסה להביא למצב שבו לחברת החשמל אין יתרון טכנולוגי עם השקת השירותים.

בשורה התחתונה אנו לא צופים כל השפעה על הרווח והפסד של בזק לפני המחצית השנייה של 2013 לכל המוקדם, וגם אז בצורה מוגבלת ועל פני זמן כאשר יהיו השפעות מקזזות. כאשר רק 37% מה-EBITDA (רווח בנטרול מסים, ריבית, פחת והפחתות) של בזק מגיעים מהתחום הסלולרי המאתגר, וכאשר 63% מה-EBITDA מגיעים מהשוק הקווי היציב והרווחי - אנו ממליצים לקנות את המניה כהשקעה דפנסיבית ויציבה.

 המלצות התקשורת של אקסלנס

ליאת גלזר וגלעד אלפר

הכותבים הם אנליסטים בתחום התקשורת בבית ההשקעות אקסלנס נשואה. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לאקסלנס אין עניין אישי בנושא הכתבה