חידוש כהונת נמרודי כמנכ"ל הוסר מסדר היום של החברה

תיקון 16 לחוק החברות ממשיך להלום בבעלי שליטה המבקשים לאשר את תנאי העסקתם. למצעד הקורבנות של התיקון - שהעצים את כוחם של בעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות - מצטרפים כעת גם עופר נמרודי, בעל השליטה בחברת הכשרת הישוב (ואחד משיאני השכר במשק בעשור האחרון), ועופר אלבק, בעל השליטה ומנכ"ל חברת טסקום. תיקון 16 הוביל להפעלת סעיף ההודעה המוקדמת אצל נמרודי, ואלבק העדיף להתפטר מתפקידו ולהמשיך לקבל שכר באמצעות סעיף הודעה מוקדמת.

מדיווח שהעבירה היום הכשרת הישוב, הפועלת בתחומי הנדל"ן, התקשורת וחיפושי הנפט, עולה כי החברה הסירה מסדר היום של האסיפה הכללית, שתוכננה להיום, את חידוש כהונתו של נמרודי כמנכ"ל החברה. בהכשרת הישוב ציינו כי "על פי תנאי הסכם העסקתו הקיים, זכאי המנכ"ל לתקופת הודעה מוקדמת בת 6 חודשים. במהלך תקופה זו בכוונת החברה לשאת ולתת עם המנכ"ל באשר לתנאי המשך כהונתו כמנכ"ל תחת הסכם העסקה חדש. עם סיום המשא ומתן האמור, ולאחר קבלת אישור ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, יובא ההסכם החדש לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה".

במחצית 2011 עמדה עלות שכרו של נמרודי על 4 מיליון שקל (שכר בעלות של 235 אלף שקל בחודש, ובונוס). בשנת 2010 עמדה עלות השכר של נמרודי בהכשרה על 6.6 מיליון שקל.

תיקון 16 קובע בין היתר כי הסכמי ההעסקה של בעלי שליטה בחברות ציבוריות יוגבלו לתקופה של שלוש שנים בלבד, וכי הם יאושרו ברוב של יותר מ-50% מבעלי מניות המיעוט (להם אין עניין אישי באותם הסכמים). התיקון, שנכנס לתוקף במאי השנה ואפשר לחברות להתארגן ולחדש את הסכמי ההעסקה עד היום, מעניק כוח עצום בידי המוסדיים וצפוי לגרום להפחתה דרסטית בעלויות ההעסקה של בעלי השליטה.

"השוד מאפיין חברות קטנות"

גורם בשוק ההון סיפר היום כי כניסת התיקון לתוקף גרמה ליצירת לחץ של בעלי השליטה על המוסדיים: "בדרך כלל נעשות שיחות מקדימות עם כמה מהגופים הגדולים כדי לנסות ולגשש מה הם חושבים, ותמיד נעשה תיאום ציפיות לפני האסיפות לאישור השכר. לעיתים השכר מאושר, אבל רק אחרי דין ודברים מאחורי הקלעים.

"בעיקרון, הדעה הרווחת בשוק היא שבעל שליטה שגם משמש כמנכ"ל או יו"ר צריך להרוויח את מה שמגיע לו מדיבידנדים ולא משכר. יחד עם זאת, אנחנו לא מתנגדים אוטומטית, ולפעמים שולחים את בעלי השליטה למקצה שיפורים. למשל, במקרים בהם מבוקש שכר על משרה לא מלאה, ואנחנו מציבים תנאי ששכר כזה יאושר רק על משרה מלאה. שוד הקופה קורה יותר בחברות הקטנות, שם לעיתים יש מקורבים לבעל שליטה והם מביאים לכך שהשכר מאושר".

לאחרונה חשף "גלובס" כי צמד שיאני השכר של הבורסה בת"א, חיים כצמן ודורי סגל, בעלי השליטה בחברת גזית גלוב (עלות שכר מצרפית של רבע מיליארד שקל בעשר השנים האחרונות) עובדים מזה חודשיים ללא תמורה על רקע סיום הסכם ההעסקה שלהם וניסיון לגבש הסכם העסקה שיהיה מקובל על הגופים המוסדיים.

בינתיים מתקשים גם איש העסקים הוותיק גרשון זלקינד, בעל השליטה בקבוצה התעשייתית אלקו, ושני בניו, דניאל ומיכאל, לאשר את שכרם בחברה. אלקו דיווחה אמש כי "נכון למועד הדוח, החברה טרם הגיעה להסכמות עם גרשון זלקינד, דניאל זלקינד ומיכאל זלקינד בנוגע לתנאי העסקתם בחברה".

בשל כך, עדכנה אלקו כי אסיפה כללית שתתכנס מחר תתבקש לאשר את תנאי העסקתם של בני המשפחה לשלושת החודשים הקרובים בלבד. עלות השכר החודשית של גרשון זלקינד עמדה אשתקד על 110 אלף שקל, ויחד עם מענק עמדה עלות העסקתו השנתית על 4.4 מיליון שקל. שני בניו חילקו ביניהם ב-2010 שכר בעלות של כ-5 מיליון שקל.

מי שכבר נאלצו להפחית את שכרם בעקבות התיקון הם משפחת הקבלנים צרפתי - האב צבי ובניו רפי ומשה - בעלי חברת הנדל"ן הנושאת את שם המשפחה. בעלי המניות בחברה אישרו אתמול את תנאי כהונת צרפתי האב כיו"ר החברה, לאחר קיצוץ של מחצית מעלות שכרו החודשית: מ-458 אלף שקל ל-218 אלף שקל. ב-2010 עמדה עלות שכרו על 5.2 מיליון שקל. עלות שכר הבנים בתפקידם כמנכ"לים משותפים, קוצץ ב-36% ל-158 אלף שקל בחודש כל אחד.

גם בורוביץ' צפוי להזיע

בעל השליטה באל על, דדי בורוביץ' עשוי להזיע אף הוא בשבועות הקרובים כדי לקבל את אישור לשכרו מבעלי מניות חברת כנפיים, הצפויים להתכנס בחודש הבא. עד כה נהנה בורוביץ' מהארכה אוטומטית, מדי שנתיים, של הסכם הייעוץ שהוא מעניק לחברת החכרת המטוסים באמצעותה הוא מחזיק באל על. עלות השכר של בורוביץ' ב-2010 עמדה על 1.2 מיליון שקל.

בעל שליטה נוסף שיחכה להכרעת בעלי המניות בחודש הבא הוא אליעזר פישמן, יו"ר מבני תעשיה, המבקש לאשר לו דמי ניהול שנתיים של 2.9 מיליון שקל, המשקפים עלות שכר חודשית של 240 אלף שקל. זאת, בנוסף למענק שנתי של עד 7.2 מיליון שקל, בתלות בתוצאות החברה. הסכם הניהול עם פישמן פקע בסוף 2009 ובשנה האחרונה הוא לא קיבל דמי ניהול ומענק.

מבין הדיווחים שהעבירו חברות קטנות יותר לבורסה תופסת את תשומת הלב חברת שיווק התרופות כמיפל, המתנהלת בצל סכסוך חריף בין בעל השליטה איתן גל, לבעלת מניות המיעוט, חברת הציוד הרפואי ניאופרם של דוד פורר. כמיפל עדכנה הבוקר כי אסיפת בעלי המניות לא אישרה את הארכת התקשרות החברה עם המנכ"ל גל, בשל התנגדות ניאופרם, המחזיקה ב-10.2% מהון החברה, להסכם ההעסקה.

בהודעתה ציינה כמיפל כי "דירקטוריון החברה הביע את מורת רוחו מההחלטה שנכפתה עליו ואשר בגינה עלולה החברה להינזק. הדירקטוריון מצר על כך כי ניאופרם, שהיא מתחרה של החברה בליבת עסקיה, עושה שימוש שלא כדין בזכות ההצבעה שיש לה באסיפה הכללית ובמעמדה כבעלת מניות מיעוט כדי לפגוע בחברה באופן זה, ולנסות להחליש ולפגוע".

הדירקטוריון הנחה את יועציה המשפטיים של כמיפל לבחון את האפשרויות העומדות בפניה למנוע את המשך גרימת הנזק שנגרם לטענתם לחברה מצידה של ניאופרם. כמיפל מינתה את גל ליו"ר ולתפקיד המנכ"ל את שלושת מנכ"לי חטיבות החברה: ניר שי, עומרי עופר ומאיר רוקח. גל עומד בראשות החברה מתחילת שנות השמונים ועלות שכרו ב-2010 עמדה על כ-1 מיליון שקל.

‎עופר אלבק התפטר מטסקום ויקבל שכר במשך שנה

‎אמש קיבל שוק ההון הזדמנות נוספת לבחון את המשמעויות מרחיקות הלכת של תיקון 16 לחוק החברות כאשר המנכ"ל ובעל השליטה בחברת טסקום, עופר אלבק, הודיע על התפטרותו מהחברה. על פי הסכם ההעסקה שלו תיכנס ההתפטרות לתוקף בתוך 12 חודשים, בהתאם לתנאי העסקתו. הסיבה, פירט אלבק, היא "הוראות תיקון מספר 16 לחוק החברות".‏

הסכם ההעסקה של אלבק - שמזכה אותו בשכר חודשי של 20 אלף דולר והטבות נוספות (עלות של 1.25 מיליון שקל ב-2010) - נחתם ב-2003 ולא היה מוגבל בזמן. כעת, עם כניסת תיקון 16 לתוקף, נדרש אלבק (כמו בעלי שליטה נוספים בשוק ההון) לקבל אישור מחודש מאסיפת בעלי המניות, ברוב שיכלול לפחות 50% מבעלי מניות המיעוט.

ל"גלובס" נודע כי אלבק אומנם רצה להאריך את הסכם העסקה שלו - לתקופה המוגבלת על פי התיקון לשלוש שנים - אולם בעלי המניות הפרטיים בטסקום התנגדו לכך. אלבק נאלץ להתפטר ולהכניס לתוקף את סעיף ההודעה המוקדמת, המקנה לו "מצנח זהב" של 12 חודשי שכר (מהלך שנקטו לאחרונה גם בעלי השליטה בחברת הנדל"ן אאורה). בין בעלי המניות בטסקום שהתנגדו לשכרו של אלבק נמצאים רמי בלינקוב (המחזיק 5% ממניות החברה) ודב גולדשטיין.

‏טסקום, שמספקת שירותי בדיקות ואיכות תוכנה, נמצאת כיום במצב עדין. לפני כשבוע דיווחה החברה על מזכר הבנות בלתי מחייב שנחתם לאחרונה למכירתה לחברת שירותי המחשוב וואן תוכנה תמורת 20 מיליון שקל. החברה איבדה בחמש השנים האחרונות כ-85% משוויה לשווי של 17 מיליון שקל. עם הפסדים צבורים של 20 מיליון שקל בסוף הרבעון השני, חובות לבנקים, וכמעט ללא מזומן בקופה, מכירת החברה נראית כבלתי נמנעת.

עו"ד עדי זלצמן, היועץ המשפטי של טסקום, מסר בתגובה: "על פי תיקון 16 לחוק החברות, נדרש היה לאשר מחדש, עד ל-15.11, את הסכם העסקה של עופר אלבק. מכיוון שעד למועד הנ"ל ההסכם לא הובא לאישור מחדש במוסדות החברה, אלבק נאלץ להתפטר מתפקידו כמנכ"ל טסקום והוא ממשיך לעבוד בתפקיד זה במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת. אם בעתיד יוחלט אחרת, החברה תפעל לפי הוראות הדין ותכנס את מוסדותיה לצורך קבלת האישור הנדרש. אין קשר בין אי הארכת הכהונה של אלבק כמנכ"ל החברה לבין המגעים למכירת החברה".

 כך משפיע תיקון 16 על שכר בעלי השליטה

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"