פישר: אי-אפשר לדעת מה יהיו השלכות המשבר בגוש האירו

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נוכח היום (ד') בדיון שמתקיים בוועדת הכספים של הכנסת באשר להצעת חוק הבנקאות. בראש הוועדה עומד ח"כ משה גפני. אתר "גלובס" מעביר את הדיון מהוועדה בשידור חי.

"מבחינת מצב המשק, יש האטה בצמיחה, כאשר אנחנו צומחים בקצב יותר איטי מאשר בשנה שעברה. ההאטה בצמיחה התחילה ברביע השני", פתח פישר את דבריו בוועדה. "הצמיחה המדוברת לא תואמת הערכות קודמות שלנו, אבל כן תואמת את הממוצעים במשק ב-30 השנים האחרונות. היא צמיחה מכובדת, שצריך להתרגל אליה".

עוד ציין והדגיש הנגיד כי "אנחנו לא במיתון. אנחנו רחוקים ממנו". מנגד, שב פישר והתייחס לטלטלות האחרונות בכלכלה הגלובלית: "יש מצב מאד קשה, בעיקר באירופה. אם גוש האירו לא יתעורר, אי-אפשר לדעת מה יהיו ההשלכות, אבל הן לא יהיו טובות. כבר עכשיו רואים את ההשלכות של המשבר באירופה, שפוגע ביצוא הישראלי".

"משבר באירופה ישפיע גם עלינו"

"אם יהיה משבר באירופה - זה ישפיע גם עלינו: במישור הריאלי והפיננסי. הבנקים שם יקרסו וזה ישפיע גם עלינו", המשיך פישר. "האווירה הפיננסית תהיה הרבה פחות טובה וכולנו נהיה הרבה פחות אופטימיים - זה יכול לקרות".

פישר שב וצידד בעמדתו שיש לנהוג באחריות לנוכח המשבר הפיננסי העולמי ולמרות המחאה החברתית: "ההמלצה שלי היא להמשיך ולנהל את המשק באחריות, ולא לתת לאף אחד להיכנע לפופוליזם". פישר חזר על דבריו ממסיבת העיתונאים אמש, כי יש לשמור על תקרת ההוצאות ולא להגדיל את שיעורי המס.

באשר לתחזיות הצמיחה, שב פישר ועדכן כי בנק ישראל צופה צמיחה של 4.7% ו-3.2% בשנים 2011 ו-2012 בהתאמה. "התחזיות של האוצר היו אופטימיות מדי. זו הסיבה שאנו נסטה מהיעד", הסביר פישר.

"חייבים לעשות הכל כדי למנוע קריסה של בנק"

פישר נפנה להסביר מדוע יש צורך בתיקון בחוק הבנקאות, כפי שהוא מוצא. "מערכת גרעיני השליטה בארץ היא לא המערכת הכי נפוצה בעולם - בדרך כלל, לא שולטים על בנקים דרך גרעיני שליטה. אולם, בישראל זה המצב".

פישר המשיך והבהיר כי "בעתיד, אולי כבר בעתיד הקרוב, יהיו בנקים בלי גרעיני שליטה. זה יכול לקרות דרך בנק לאומי, אך לא רק. יש בנקים אחרים שכבר היום הבעלים שלהם רוצים למכור את החזקותיהם בהם - לכן, לא מפתיע שנמצא עצמנו עם יותר בנקים ללא גרעיני שליטה, ואין צורך להסביר מדוע יש לפקח עליהם".

פישר הוסיף וציין כי "הבנקים הם המוסדות המסוכנים ביותר, במידה והם קורסים - וחייבים לעשות הכל כדי למנוע מצב כזה. נדרש פיקוח הדוק מאוד בכדי למנוע קריסה. פעם זה היה תיאורטי, אבל היום רואים מה קרה בארה''ב ובבריטניה - וזה יכול לקרות גם באירופה".

פישר הוסיף כי חייבים כלי פיקוח שיאפשרו לבקר בנקים ללא גרעין שליטה, וכי "חייבים למנוע מה שהיה בארה''ב - שלטון מנהלים, קרי, מצב בו המנהלים שלטו על הדירקטוריון". פישר ציין כי בארה"ב חשבו שמדובר במודל מוצלח, "עד שהבינו מה ההשלכות, וכמה זה עולה לאמריקנים. חייבים למנוע האפשרות שמישהו יצליח לשלוט בפועל בבנק או בדירקטוריון מבלי לקבל אישור מבנק ישראל".

פישר: להגדיל מספר המועמדות שבעל מניות יכול להציע

"יש צורך לבנות דירקטוריון מכובד, יעיל ואפקטיבי - זה מובן", המשיך פישר. "היעדר המגבלה על מספר חברי הדירקטוריון שבעל שליטה יכול להציע, הוא פתח למניפולציה, כמו תחרות בין גופים שונים על מינוי דירקטורים. במצב הנוכחי, יש לבעלי שליטה זכויות, אבל יש לזה היתר. אנו מדברים על אנשים שיכולים לעשות את הדברים בלי היתר".

פישר הבהיר כי "השינוי המרכזי: הגבלת מספר המועמדים שבעל מניות אחד יכול להציע. מוצע כאן כי כל אחד היום שרוצה לרכוש יותר מ-5% חייב לקבל היתר. אנו מדברים על אנשים שיש להם פחות מ-5% - אם יש קבוצה של אנשים, שלכל אחד יש החזקות של 1%, בסך הכול יש להם 5%, והם כן יכולים להציע מועמד מטעמם".

פישר סיכם כי "היעד זה למנוע מאיש שאין לו היתר, לקבל שליטה על הבנק באמצעות מינוי דירקטורים. יש לנו מערכת פיקוח על בנקים, שמנוהלים על ידי דירקטוריונים. אנו צריכים לשנות את הקשר בין בעלי מניות והדירקטוריון. זה לא רק בנק לאומי - יש בנקים אחרים. יש אפשרות לא תיאורטית שיהיו בנקים אחרים. אנו מדברים על עתיד המערכת הבנקאית ולא על בנק לאומי".

"לגבי הטענה כי מדובר בהלאמה ערך המאזן של בנק לאומי הוא סביב 30% תמ''ג (250 מיליארד שקל). אז מי ששולט על הדירקטוריון יש לו מינוף אדיר, עם 8.5 מיליארד שקלים, ניתן להשתמש ב-250 מיליארד וזו סכנה למדינה. וראינו את הסכנה. אסור לשכוח שהיה כאן צורך להלאים בנקים ב-1983. זה לא דבר תיאורטי. צריכים לפקח בקפדנות על מי ששולט על בנקים. זה לא נכון שהוועדה מציעה שמות. המצביעים לא צריכים להצביע בעדם ולא בעד כולם. אני לא רוצה להיכנס לעניינים של שמות. זה מקרי שמשהו מחזיק 10% בלי היתר. יש בן אדם אחד, לפי הוראות המעבר, מחזיק 10% בלי היתר. החוק הזה לא מיועד לבן אדם הזה. זאת לא המטרה. אנו צריכים לבנות מערכת שתאפשר לנו לפקח עליה. הם מנהלים את הכסף של כולנו ובמינוף גדול. אז צריכים להיזהר. המדינה חייבת לשים לב. אנו יודעים מה קורה כשיש שם פאשלות, מי מציל את הציבור".

חוק הבנקאות - מהו?

הצעת החוק נועדה לאסור על בנקים להחזיק בשליטה בחברות כרטיסי אשראי. לפי ההצעה, יתוקן חוק הבנקאות (רישוי) כך ש"תאגיד בנקאי לא יחזיק ביותר מ-26% מאמצעי שליטה במנפיק של כרטיסי חיוב". ההצעה תשפיע כמעט על כל הבנקים.

כיום מחזיק בנק הפועלים ב-98.2% מישראכרט, לאומי ב-80% מלאומי קארד, דיסקונט ב-72% מכאל והבינלאומי 28% מכאל. הבנק היחיד שלא יושפע הוא מזרחי טפחות , המחזיק 1.8% בישראכרט.

את ההצעה הגישו ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו); ח"כ כרמל שאמה, ח"כ ציון פיניאן וחברת הכנסת תא"ל (מיל') מירי רגב (הליכוד), והיא הונחה על שולחן הכנסת לפני כמה ימים. אם תתקבל הצעת החוק יחויבו הבנקים למכור את מרבית החזקותיהם ואת השליטה בחברות כרטיסי האשראי, אך המציעים לא פירטו את פרק הזמן שיינתן לבנקים לשם כך.