מה יש לשטייניץ נגד קצת רייטינג?

בשנייה אחת הוא יכול לצאת פופולרי. מקום ראשון ברייטינג. הכי נחמד מכולם. עושה רק טוב. יובל שטייניץ, שר האוצר, יכול לקבל במיידית את המקום הראשון ברייטינג הפופולריות - אפילו בלי לפרוץ את מסגרת התקציב, בלי להגדיל את הגירעון.

שטייניץ החבוט והמושמץ יכול לצאת מלך המדיצינה רק אם יתחייב להעלות הרבה שכר להרבה רופאים, מומחים, מתמחים, מנהלים סטאז'רים, אפילו סטודנטים, מעוד חמש שנים. זה יקרה אחרי שהוא, שר הנדיבות, יסכים לדרישה לקצר את תקופת ההסכם המקורי וגם להתחייב לתנאי הפתיחה של ההסכם הבא באמצע העשור... הוא יכול גם לקבל מקום ראשון אם ייצא בעוד ראיון, יחשוף קעקוע "צדק חברתי" שעשה על זרועו ויחתום על "מתווה" לקליטת כל עובדי הקבלן בממשלה, בהדרגה.

שנה ראשונה - שניים, שנה שנייה - עשרה, ובשלישית וברביעית יקבלו כל האלפים ועשרות האלפים את הקביעות המיוחלת. אף אחד לא יתרגש מכך שהשר הנחמד מתחייב על המים, לימים שאחריו, לכסף ולתקציב של ממשלה אחרת.

ומה יש לו לשטייניץ המתריס הזה, שהשבוע יצא בכל הכוח נגד אהוד ברק (זה שרוצה להפוך המנהיג החברתי התורן, סוג של פרופ' יוסי יונה המיוסר מהמחאה החברתית, רק קצת פחות שדוף)? כמה קל לחיות איתו בשלום, מה אכפת לו לד"ר שטייניץ לפרוץ במכוון ובמטרה את התקציב, לחלק כסף למסכנים. כווולם יאהבו אותו. גם האפוטרופוס הכלכלי-פוליטי שלו, בנימין נתניהו, בקדנציה מרוככת וותרנית, יודה לו בשקט.

בין לבין הוא ייכנע, יברך על ההחלטה של ועדת האיתור, שבחרה במשה אשר כמנהל חדש לרשות המסים, לא יסתבך בבג"ץ, וגם יוריד מעליו אנשים, ארגונים, אינטרסנטים חזקים מעל גבו. גם הוא כבר יודע אילו כוחות רמים פעלו מאחורי הקלעים כדי להזיז את המועמד שלו לתפקיד, משה טרי, וגם הם יודעים שהנבחר אמנם מומחה במסים, אבל זקוק לכמה שנות ניסיון ניהולי בכיר כדי להתאים למשימה הענקית. אז שיוותר. הרי מצבה של רשות המסים המוכתמת כבר לא יכול להיות יותר גרוע.

גם בחברת חשמל, פושטת הרגל, הוא יכול לסיים הכול מהר, תוך צבירת הון פוליטי ופופולריות. מצד אחד, האוצר דורש קודם כול התייעלות, ומצד אחר החבלות בצינור הגז הטבעי אכן מעלות משמעותית את מחיר חומרי הגלם החלופיים. אבל בראש של החברה, בהיותה השיא המכוער של העבודה המאורגנת המיטיבה עם חבריה על חשבון האחרים, רק כסף.

אם לא - ייגמר החשמל וקרה תיפול על הארץ. תמורת המיליארדים, הם מתחילים לרמוז על "תמורה": אולי נסכים לשחרר עובדים חסרי עבודה. שטייניץ יכול בקלות לקבל את התואר הנכסף: אביר הרפורמה בחשמל. הוא ייתן עליות תעריפים, הם יסכימו ל"תמורה ניהולית" (עוד מילה יפה), כלומר להתייעלות.

הציבור, זה שכל העול הכספי ייפול עליו, יהיה מרוצה: הכנענו את הנהנתנים השמנים האלה בחברת החשמל. אבל מה ששטייניץ יודע, והציבור לא יודע ולא יידע, הוא שהוועד וההנהלה מוכנים לדבר רק על שחרור עובדים "שחוקים" שעברו את גיל 55-60, שבין כה יכולים לצאת לפנסיה מוקדמת ומוסדרת, וגם זה בתנאי שהתקן שלהם לא יימחק.

אבל מי ישים לב לפרטים, ומה מפריע לו לשטייניץ הזה להמשיך את "תוספת הסטייקים" של עובדי נמל אשדוד? מה חשובים המיליונים שהיצואנים והיבואנים משלמים כדי לממן את ההפקרות? העיקר שלא יהיו שוב עיצומים, כי אז הרי שוב יאשימו את שר האוצר הרשע, הקמצן, שיושב על הכסף הגדול ולא נותן ממנו. מה כל כך אכפת לו אם כימיקלים לישראל-החברה לישראל ישלמו רק חלק קטן מעלות קציר המלח?

אם רק יבקש הוא יקבל "שמיכה" (בעצם כבר קיבל לפני כחצי שנה מבכירים במשרדו, ששוכנעו על ידי בכירים המייצגים את החברה לישראל), שורה של טיעונים משפטיים, שיעמדו במבחן בג"ץ, למה על המדינה לממן יותר והחברה לישראל פחות. אבל הוא, העקשן, ממשיך לריב, להיכנס ללוע הארי. השבוע הוא חתם על תקנות מיסוי רווחי נפט, מה שקרוי המלצות "ועדת ששינסקי", שלא מזמן הייתה במרכז תשומת הלב.

מי שם לב? כל כך מהר עוברת תהילת עולם. שטייניץ אפילו יכול היה לעבור את מחאת האוהלים עם רווח פוליטי. הוא יכול היה להשתחוות: צודקים, צודקים, צודקים, ואחר כך, בשקט, לסרס כל דבר בטענה שיש משבר עולמי.

אבל לא. שטייניץ, כמו שטייניץ, הולך עם הראש בקיר. נאיבי משהו, ישר עם עצמו. מדבר יותר מדי, אבל מאמין שדרכו נכונה. הוא גם קיבל השבוע תמיכה מסיבית, מכוונת, מהנגיד סטנלי פישר. אפילו זה לא עוזר לתדמית שלו, גם לא מצב העוני, כפי שמשתקף מדוח העוני שהמתפרסם ביום השבוע.

stella-k@globes.co.il