האוצר וכיל מתקרבים להסכמות על מימון קציר המלח

אחרי חודשים של דיונים, משרד האוצר ומפעלי ים המלח שמקבוצת כימיקלים לישראל מתקרבים להסכמות על מימון הפעולות לשיקום ים המלח, ובמרכזן קציר המלח באגן הדרומי: על פי המסתמן, הצדדים הסכימו בימים האחרונים כי מפעלי ים המלח יממנו את רוב פעולות הקציר, בהיקף שנע בין 75% ל-80%.

עם זאת, הצדדים טוענים כי טרם נחתם הסכם בנושא וכי הדיונים בדרך להשגתו עתידים להימשך גם בימים הקרובים בניסיון להגיע להסכם סופי בטווח של ימים עד שבועות אחדים.

במסגרת המו"מ שמקיימים בכירים בכיל עם ראשי אגף התקציבים באוצר, מתגבש מתווה ולפיו הקבוצה תשלם למדינה תמלוגים גבוהים יותר על כריית מחצבים בנגב ובים המלח והכסף ישמש קרן שתממן פעולות לשיקום ערכי טבע שנפגעו באזור בשל פעילות תעשייתית נרחבת.

על רקע התקדמות הדיונים בנושא, שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן פנו היום (ה') לראש הממשלה, בנימין נתניהו בבקשה להביא את התכנית שגיבשו לפני כחצי שנה להצלת ים המלח לאישור הממשלה כבר ביום ראשון: "אנו מברכים על ההסכם המתגבש, שהוא יחסוך למדינה השקעה של מיליארדי שקלים וימשיך את היישום של מדיניות 'המזהם משלם' הנהוגה כיום. אנו מבקשים שכספי העלאת התמלוגים יופנו לטובת הקמת הקרן לשיקום הסביבה ופיתוח תיירותי של מרחב ים המלח ובכך לתת את הפיצוי ההולם לציבור הרחב על ידי הפניית כספים שמקורם בניצול משאבי הטבע המשותפים", כתבו השרים.

המשא ומתן בין האוצר לבין כיל נפתח בהוראת ראש הממשלה, בנימין נתניהו שבחר להתערב אישית למען פתרון המשבר הסביבתי בים המלח ועל רקע החשש להצפת המלונות בעין בוקק, בשל הצטברות מלח בקרקעית האגן הדרומי באופן שגורם למפלס לעלות על גדותיו. המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות דרשו לחייב את כיל לגרד את המלח בקרקעית האגן ולהגדיל את הנפח שלו- בנימוק שהמצב הנוכחי נגרם בשל הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח.

עלות ההליך, על-פי תמחור שנעשה לו בידי החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) נעה בין 5 ל-7 מיליארד שקל. אלא שעם תחילת המו"מ בין האוצר לבין כיל, הביאה האחרונה הערכה ולפיה עלות קציר המלח, לרבות הקמת התשתיות הכרוכות בביצוע, תסתכם בכ-4 מיליארד שקל.

התמחור הנמוך יחסית של כיל, אפשר לה להתגמש יותר במו"מ עם האוצר: אם בראשיתו הסכימו ראשי החברה לממן רק כ-40% מעלות הקציר, הרי שעל-פי ההערכה הזולה החברה מוכנה לשלם בהיקף של קצת יותר מ-3 מיליארד שקל על פני תקופה של כ-20 שנה, וזאת בשאיפה שאת היתרה יממנו בעלי עניין אחרים שפועלים באזור ובהם המועצה האזורית תמר; בתי המלון והמדינה עצמה. בהודעה שהקבוצה העבירה מוקדם יותר היום לבורסה, נאמר כי טרם נחתם בינה לבין משרד האוצר- הסכם בנושא.