מצבו של הפצוע מוגדר אנוש

עם או בלי קשר לגל המחאה החברתית סביב העולם, הביקורת התמידית על המיסחור של הכדורגל עלתה בחודשים האחרונים לכותרות. הכניסה של בעלי הון, שייח'ים ואוליגרכים, הטתה את מאזני הכוחות בליגות לרעת מי שמתנהל כהלכה, ולטובת מי שזורק כסף על כוכבים זוהרים (יותר או פחות). מנצ'סטר סיטי, מלאגה, פריס סן ז'רמן ואנז'י מחצ'קאלה הן הדוגמאות הבולטות בכדורגל האירופי. אבל יש ליגה אחת, שהחליטה לנתק עצמה מהשפעת ההון. בליגה הספרדית אין משמעות אם יש לך כסף או אין לך. העיקר שתשפוך.

***

החוסר בביקורת ושליטה, כמו גם מסורת הקרקס של בעלי הון מקומיים, עשו את שלהם. החוב המצטבר של מועדוני הכדורגל המקצועניים בספרד עבר את קו ה-4 מיליארד אירו. אין אף מדינה בעולם שהכדורגל שלה חייב כל כך הרבה. גם המועדונים הפופולאריים והעשירים ביותר בגלובוס, ריאל מדריד וברצלונה, מחזיקים בחובות של 300-400 מיליון אירו. כל אחד. אבל לפחות ההוצאות השוטפות מכוסות אצלם. מה שלא נכון לגבי המועדונים הקטנים, שנאלצים להיעזר בחוקי פשיטת הרגל הספרדיים כדי לשרוד.

על-פי חוקים אלה, רשאי מועדון כדורגל, כמו כל חברה בספרד, להכריז על פשיטת רגל. כתוצאה מכך נמחקים לו אוטומטית יותר מ-50% אחוז מחובותיו, ואסור לנקוט נגדו פעולות בעקבות זאת. בניגוד לאנגליה, שם הופחתו לפורטסמות' ב-2010 תשע נקודות ליגה בעקבות חדלות פירעון, בספרד לא ניתן להטיל סנקציות נגד פושטות הכיס. להיפך, בספרד כאילו מעודדים חיים תחת חובות: כל שלוש העולות השנה לליגה הבכירה: בטיס, ראיו ואייקאנו וגרנאדה, נמצאות מאז העונה שעברה בפשיטת רגל.

גם ראסינג סנטאנדר הזכורה לטוב מהימים שבניון ליהטט בה, פושטת רגל כרגע. נשיאות המועדון כולה התפטרה, והשאירה את כונס הנכסים לבדו. מי שהיה אמור להציל את סנטאנדר, בעל ההון המסתורי מהודו, עלי סייד, נעלם. בראסינג היו צריכים לקחת את זה בחשבון, אחרי שכמה חודשים לפני כן, אותו עלי סייד עשה סיבוב תקשורתי גם על בלקבורן האנגלית. בכל אופן, האינטרפול דולק כרגע אחרי עלי סייד.

השחקנים בספרד נאלצים לחרוק שיניים לנוכח המצב הכלכלי הקשה של המעסיקים שלהם. אחרי הכל, הם בעלי החוב העיקריים של המועדונים. גם אחרי המחיקות, עדיין חייבים המועדונים בספרד יותר מ-50 מיליון אירו לכדורגלנים מקצועניים.

 ככה נולדים פערים

***

לבעלים של מועדון סביליה המשפיע, חוסה מריה דל נידו, המצב המחורבן הזה כבר נמאס. "הליגה היא ערימת הזבל הגדולה באירופה... ליגת עולם שלישי שבה שני מועדונים גונבים את הכסף שעליו כל השאר מתחרים".

גם זו נקודה משמעותית. מתוך כ-540 מיליון אירו שמכניסה הטלוויזיה למועדוני הליגה, מכניסות ריאל וברצלונה 52%, כ-140 מיליון אירו כל אחת - בזכות הסכמי השידורים האישיים עליהן חתמו. אתלטיקו מדריד, שלישית בליגה מהכנסות בטלוויזיה, מסתפקת ב-42 מיליון. חמש קבוצות בליגה סוגרות את הרשימה עם קצת יותר מ-12 מיליון אירו בשנה מזכויות שידור - 8% מההכנסה של כל אחת משתי הגדולות.

הבעיה הזאת לא תיפתר בקרוב, כפי שמסביר חורחה ולדאנו, לשעבר המנהל הספורטיבי בריאל: "בעתיד ריאל וברצלונה ייאלצו לחפש קבוצות שמתקדמות בקצב שלהן... הפער בין שתי הגדולות והשאר רק הולך וגדל. לשתי קבוצות שאר העולם הוא השוק, ולאחרות נותר רק השוק המקומי בקהילה שלהן".

זה לא שלא מחפשים אפשרויות לפיתרון. עם השחקנים נחתם הסכם פרישת חובות והגדלת קרן הפיצויים הייעודית של הליגה למקרי אי-תשלום שכר. וגם חוזה שידורים חדש, קולקטיבי, שאמור לצמצם פערים עומד על הפרק. היעד שלו להיכנס לתוקף הוא עונת 2014/15. במסגרתו, אמור הנתח של שתי הגדולות לרדת ל-34% מסך הכנסות חוזה השידורים, במקום 52% מסך ההכנסות שמשיגות 20 קבוצות הליגה כיום באופן אישי.

אבל זה לא שצריך לרחם על ברצלונה וריאל. קודם כל, הן ימשיכו לקבל פי שישה מקבוצות התחתית. בנוסף, הליגה בטוחה שתכניס 900 מיליון אירו לעונה, הרבה מעבר ל-540 מיליון תחת החוזים האישיים של הקבוצות כיום. כך שההכנסות של ריאל וברצלונה ימשיכו לעלות. על שישה מועדונים, בראשות דל נידו מסביליה, המצב הזה לא מקובל: הם התמרדו ומסרבים לחתום על ההסכם. מהפכת 2014 נראית כרגע רחוקה ממימוש.

במפתיע, או שלא, גם נשיא ברצלונה סנדרו רוסל תומך ברפורמות. "יש לנו בספרד בעיות גדולות וחובות גבוהים, המצב הפיננסי יצא משליטה", אמר. הרעיון שלו? הקטנת הליגה ל-16 קבוצות. זה ללא ספק יסייע לברצלונה, ישאיר אצלה יותר כסף וישחרר קצת מהמעמסה על כדורגלניה. גם סביליה מסכימה - אבל רוב הליגה מתנגדת. נשיא אספניול רפאל אנטרנה: "רוסל רוצה ליגה מוקטנת? זו כבר קיימת היום. יש ליגה קטנה של שתי הקבוצות הגדולות ויש את כל השאר".

***

המשבר ההיקפי בכלכלת הכדורגל הספרדי נוצר גם בגלל צניחה אובייקטיבית בהכנסות. מריו ביארי, מנכ"ל חברת יומדיה לפרסום בספורט, שמחזיקה בין השאר בזכויות הפירסום ב-18 אצטדיונים בליגה הבכירה בספרד, גילה השבוע ל"ספורטס ביזנס אינטרנשיונל" שההכנסות מהסכמי חסות ופרסום בליגה הספרדית ירדו בכ-40% בשנתיים-שלוש האחרונות. המצב חמור מאחר והממשל המקומי, שהיה אחראי לחלק גדול מהסכמי החסות כזרז לתיירות, חייב לחסוך בימים קשים כאלו, בהם שיעורי האבטלה במדינה מגיעים ל-22% - הנתון הכי גרוע באירופה.

אתמול (א') התקיימו בחירות לפרלמנט בספרד, ויש הרבה דברים שהממשל החדש יוכל לעשות. שינוי חוקי פשיטת הרגל עבור מועדוני כדורגל. חוזה קיבוצי הוגן. ביטול שידורי החינם ברדיו, ושידור של משחק אחד בחינם בכל מחזור בטלוויזיה הממלכתית. אפשר להוביל מהלך של פריסת חובות, בעיקר אלה לשלטונות המס. אבל סדר העדיפויות של הפוליטיקאים, כאמור, צפוי להתרכז בקרוב במניעת קריסה.

לכן, כל הדיבורים על חוזים חדשים ותקנות הבראה לכדורגל הספרדי עלולים להתגלות ככוסות רוח למת. מעט מדי, והרבה יותר מדי מאוחר.