אלי הורביץ, יו"ר ומנכ"ל טבע לשעבר, נפטר ממחלה קשה

"תעשיין, מנהיג, אסטרטג, איש חזון ואיש ציבור", זוהי כותרת התיאור של אלי הורביץ באתר האינטרנט של טבע, החברה שאותה ניהל במשך 26 שנה. הורביץ בן ה-79 נפטר אמש (ב') ממחלת הסרטן, לאחר שהיה מאושפז בימים האחרונים בבית החולים שיבא בתל השומר.

הורביץ נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם ואחת מהחברות הגדולות ביותר שנסחרות בנאסד"ק. במשך שישה עשורים היה הורביץ חלק מרכזי בחברה - קודם בחברת אסיא ולאחר מכן בטבע, שבמתכונתה הנוכחית היא תוצר של מיזוג שהוביל הורביץ ב-1976 בין החברות אסיא, טבע וצרי.

בין השנים 1976-2002 הורביץ כיהן כנשיא ומנכ"ל טבע. בהובלתו התרחבה החברה ברמה הבינלאומית, רכשה חברות והונפקה לראשונה בנאסד"ק, לצד המסחר במניותיה בבורסה בתל אביב. ב-2002 מונה במקומו כמנכ"ל ישראל מקוב (שהוחלף ב-2007 על-ידי המנכ"ל הנוכחי שלמה ינאי), והורביץ נשאר יו"ר.

בשנה וחצי האחרונות להורביץ לא היה תפקיד פעיל בטבע, לאחר שפרש בתחילת 2010 מתפקיד יו"ר הדירקטוריון על מנת להתמקד בהחלמתו. מחליפו בתפקיד היה סגנו, ד"ר פיליפ פרוסט, מייסד חברת איווקס, שטבע רכשה ב-2005.

השקעה בפונטיפקס

בחודשים האחרונים הקדיש הורביץ את זמנו ומרצו לקרן פונטיפקס, שמשקיעה בתחום הפארמה והמכשור הרפואי. הורביץ הוא המשקיע העיקרי ויו"ר הקרן.

נכון לסוף 2009 החזיק הורביץ ב-1.1% ממניות טבע, בשווי נוכחי של כ-387 מיליון דולר. בנו של הורביץ, חיים, היה בעבר מנהל בכיר בטבע ומכהן כיום בדירקטוריון החברה. דירקטורית נוספת היא נשיאת קרן ירושלים, רות חשין, שהיא גיסתו של הורביץ ובת למשפחת סלומון, אחת ממשפחות מייסדי טבע. חשין היא אחותה של דליה, רעייתו של הורביץ.

הנהלת ודירקטוריון טבע פרסמו היום הודעה בעקבות פטירתו של הורביץ. "מנהליה ועובדיה מרכינים את ראשם, כואבים את מותו של אלי הורביץ", נכתב שם. "אלי, מעמודי התווך של התעשייה, הכלכלה והחברה בישראל, מופת של מצוינות ומנהיגות, איננו עוד".

עוד נכתב: "בהנהגתו וביכולותיו הנדירות להטמיע תרבות של מצוינות, להתוות דרך וחזון לטווח ארוך, הפכה טבע לחברה המובילה במשק ולחברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם. אלי היה פעיל במגוון רחב של תפקידים ציבוריים ועסקיים, שזיכו אותו בהערכה רבה ובשורה ארוכה של תארים ופרסים. מנהלי טבע ועובדיה מחויבים לחזונו ומבטיחים להמשיך בדרכו".

הורביץ, יליד ירושלים, לחם במלחמת העצמאות למרות גילו הצעיר אז. מאוחר יותר יצא להגשמה כנח"לאי בקיבוץ תל קציר שבעמק הירדן. הוא סיים את לימודי הכלכלה בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית, והחל את דרכו בתעשייה הישראלית כשוטף כלים במעבדה.

מתפקידו זה הצליח הורביץ להגיע לרמה של אחד מעמודי התווך של התעשייה בישראל. הוא כיהן כחמש שנים כנשיא התאחדות התעשיינים בשנות השמונים, תקופה מאתגרת בכלכלה הישראלית שהתמודדה עם משבר אינפלציוני. בתפקיד זה לקח הורביץ חלק בתוכנית ייצוב המשק ב-1985.

תפקידים אחרים שאותם מילא לאורך השנים כוללים את תפקיד יו"ר מכון הייצוא הישראלי (1974-1978); יו"ר דירקטוריון בנק לאומי (1986-1987); ויו"ר הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2002-2008).

לאורך השנים זכה הורביץ לפרסים רבים ולתוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות בארץ. ב-2002 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוק לפרס כתבו השופטים כי הורביץ "הביא את טבע לראש רשימת מפעלי התרופות המתקדמים בעולם, והעלה את התעשייה בישראל על במת הכלכלה בעולם... כמנכ"ל טבע השכיל הורביץ לגבש וליישם מדיניות המבוססת על תחזיות ותכנון לטווח ארוך, והציג חזון של תעשיין חדשן ויוזם הלוקח על עצמו אתגרים ומשמש דוגמה ומופת לאחרים".

"לחשוב קדימה, אבל עיקש"

הורביץ ניהל את טבע מתוך ראייה ארוכת טווח. בראיון ל"גלובס" בסוף 2009, כשנבחר לאחד מאנשי השנה, סיפר: "לפעמים אני מקנא בחושים של מי שיודע לקנות ולמכור ברגע הנכון, אבל בסופו של דבר אני מתפעל פחות מאקזיטים מאשר ממי שנשאר להזיע ולייצר. אני אומר את זה לא רק כציוני, אלא כאיש עסקים".

הורביץ הוסיף אז: "אני מניח שלו היינו עושים אקזיט ביום שהודיעו שהקופקסון הצליח, היינו מוכרים ב-100 או 200 מיליון דולר וכל העיתונות הייתה מלאה ועם ישראל היה מתרגש. לא עשינו את זה, והמדינה קיבלה ערך מוסף. אקזיט נשמע מדהים, אבל כמה אנחנו שווים היום, 40 ומשהו מיליארד דולר? חברים שלי שואלים אותי 'האמנת שככה תהיה'? האמת, האמנתי, אבל לא עד כדי כך. אני צובט את עצמי מדי פעם, ומה שיש לנו הוא לא בועתי ולא קלישאי".

באותו ראיון המליץ הורביץ "לחשוב קדימה, אבל עיקש: גם אם המטרה נחשבת נורא גבוהה, אם תבנה את עצמך צעד צעד היא בכלל לא מטורפת".

10 דברים על אלי הורביץ

1. אלי הורביץ נולד ב-1932 בירושלים להורים שעלו לארץ בשנות העשרים. בילדותו עברה המשפחה לתל אביב. בעבר סיפר כי אביו עבד כשנתיים במכרות פחם באוסטריה, כדי לממן את עלייתו ארצה, ובארץ עבד בייבוש ביצות וכטייח.

2. בהיותו תלמיד תיכון פרצה מלחמת העצמאות והוא התגייס ולחם למרות גילו הצעיר. כעבור מספר שנים השתתף בקורס לקציני מילואים והשתחרר ממילואים בדרגת סא"ל.

3. ב-1949 היה הורביץ, כחבר גרעין נח"ל, אחד ממקימי קיבוץ תל קציר שבעמק הירדן, מדרום-מזרח לכנרת. הוא חי בקיבוץ במשך מספר שנים.

4. הורביץ סיים את לימודי התואר בכלכלה ב-1957. עוד קודם לכן, ב-1953, החל לעבוד בחברת התרופות אסיא, שלימים מוזגה עם החברות טבע וצרי. תפקידו הראשון היה שוטף כלים במעבדה ומשם התקדם עד לתפקיד המנכ"ל. "הגעתי למפעל התרופות אסיא ושם נשאלתי מה אני יודע לעשות. למעשה, לא ידעתי כלום, מלבד נהיגה בטרקטור שהבאתי מקיבוץ תל קציר. נשאלתי אם אני יודע לשטוף כלים, וכשעניתי בחיוב - התקבלתי כשוטף כלים במעבדה", סיפר.

5. הורביץ היה נשוי לדליה, אב ל-ורד, דפנה וחיים וסב ל-9 נכדים. דליה היא בת לאחת ממשפחות המייסדים של טבע, משפחת סלומון. ב-1901 הוקמה בירושלים חברת ייבוא התרופות סלומון לוין אלשטיין. אחד המייסדים, חיים סלומון, הוא בנו של יואל משה סלומון; בנו של חיים, נחמן, הוא אביה של דליה הורביץ. ב-1935 הקימה חברת סלומון לוין אלשטיין את מפעל התרופות אסיא.

6. להורביץ קשר משפחתי עם שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, מישאל חשין. אשתו של הורביץ, דליה, היא אחותה של רות חשין שנשואה למישאל חשין. רות חשין היא דירקטורית ותיקה בטבע ונשיאת קרן ירושלים.

7. בנו של הורביץ, חיים (שנקרא על שם סבו - ממייסדי החברה), כיהן עד לפני כשנה בתפקידי ניהול בכירים בטבע, ובתפקידו האחרון ניהל את הקבוצה הבינלאומית של החברה. כיום הוא מכהן כדירקטור. "כמו כל בן, הייתי הולך עם אבא שלי ועם סבא שלי לראות מפעלים ותעשייה, כך שיש לי יותר מעורבות רגשית", סיפר חיים הורביץ בראיון ל"גלובס" ב-2004. "טבע לא הייתה חברה משפחתית כמו שטראוס, למשל. הניהול היה תמיד מאוד מקצועי, מאוד אובייקטיבי, ולא הייתה משפחתולוגיה מסובכת כמו בין מיקי לרעיה (שטראוס) לבנים ולבנות שלהם".

8. הורביץ זכה בפרס ישראל ב-2002, אך זה לא היה הפרס או התואר היחיד שבו זכה לאורך השנים. בין השאר הוא נבחר כ"תעשיין היובל" בשנת היובל למדינה וזכה בפרס התעשייה ב-1976. בנוסף, קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון (1990), ממכון ויצמן (1994), מאוניברסיטת בן גוריון (2002) ומאוניברסיטת תל אביב (2004).

9. ד"ר פיליפ פרוסט, שהחליף את הורביץ בתפקיד יו"ר טבע, הצטרף לטבע ב-2005, כשטבע רכשה את חברת איווקס שאותה הוא הקים. הקשר בין פרוסט והורביץ נחשב לידידותי, והם הכירו ב-1993 - 12 שנים לפני העסקה. שניהם הבינו את הפוטנציאל במיזוג טבע ואיווקס, אך התהליך לקח זמן, או כפי שתיאר זאת הורביץ: "אחרי אשתי לא חיזרתי כל-כך הרבה שנים".

10. לפני כמה שבועות נבחר הורביץ לאחד מעשרת המנהלים הטובים ביותר במשק, במסגרת מגזין "לידרס" של "גלובס". "מבחינתי, הורביץ הוא עמוד האש. הוא באמת בן גוריון של התעשייה הישראלית", אמר עליו רן נוסבאום, שותף בקרן פונטיפקס, שהורביץ הוא היו"ר והמשקיע העיקרי בה. "משמעותו בכלכלה הישראלית היא יותר משל וורן באפט בארה"ב, כי לנו יש כמו טבע רק חברה אחת בינתיים".

תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אלי היה מגדולי התעשיינים בישראל. אציל נפש, פטריוט בכל רמ"ח אבריו, מסור בכל מאודו לפיתוח הכלכלה והחברה. למדתי ממנו רבות, הערצתי את חוכמתו והישגיו. אהבתי את אישיותו החמה".

שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע: "חזונו של אלי, בשילוב יכולת חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מצוינות ניהולית ומנהיגות אישית מהמעלה הראשונה, הביאו את חברת טבע להיות חברה ייחודית מובילה בתחומה ודוגמא לישראליות במיטבה".

ישראל מקוב, לשעבר מנכ"ל טבע וכיום יו"ר חברת גיוון אימג'ינג: "יש לי הרבה מאוד הערכה לאלי, שהיה מנהיג נדיר. יש הרבה מנהלים שהם מנהלים, אך קשה למצוא מנהל שהוא מנהיג. אלי היה איש חזון שהוביל חבורה של מנהלים".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אלי הקים לא רק את תעשיית הענק טבע והפך אותה לתעשייה מספר אחת בישראל ומהמובילות בעולם, אלא חינך את כולנו למהלכים ולראייה אסטרטגית רחבה, תוך שמירה על ערכים ומסירות".

רפי לבל, מנכ"ל פריגו ישראל: "היה לי כבוד לעבוד מול טבע ואלי בראשה כשותף עסקי, לקוח, ספק ומתחרה. חזונו תרם לפיתוחה של טבע ולפיתוח התעשייה הפרמצבטית בישראל. חזונו, עבודתו ונחישותו יהווה עבורנו דוגמא לעוד שנים רבות".

אלי אופר, לשעבר המדען הראשי: "הייתה לאלי את היכולת הנדירה לדעת לאן כדאי ללכת ולאן לא כדאי ללכת, וכאשר בוחנים את הנתונים שהיו לפניו לפני 20-30 שנה רואים שההחלטות שהוא קיבל כלל לא היו מובנות מאליהן".