"כניסת בעלי ההון לתקשורת מעלה את החשש לגבי כוונותיהם" - כך אמרה היום (ג') ח"כ עינת וילף בדיון בוועדת הכלכלה על סוגיות הריכוזיות בשוק התקשורת.
כשבוע וחצי לאחר שמרכז המחקר של הכנסת הגיש לבקשתה של ח"כ וילף דוח מפורט בסוגיית הריכוזיות בתקשורת, ערכה היום ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דיון בנושא.
בדברי הפתיחה של הדיון הסבירה ח"כ וילף מדוע ביקשה את כתיבת המחקר. "הלכה ועלתה יותר ויתר השאלה של בעלי הפירמדיות גם בכלי תקשורת מרכזיים", אמרה. "אחזקת כלי תקשורת הפכה לכדאית פחות ופחות מסיבות שונות, והתחושה היא שהרווחיות בתחום התקשורת יורדת. יש תהליך של ירידה ברווחיות וגם הפסדים של ממש, ודווקא על רקע זה אנחנו רואים יותר אנשי עסקים שנכנסים לכלי התקשורת".
לדבריה, חשיבות ציון העובדה שיש ירידה ברווחיות מעלה חשש לגבי כוונותיהם של בעלי ההון. "ההחלטה של בעלי ההון להיכנס לכלי התקשורת מעלה את החשש שהם נכנסים לכלי התקשורת כדי להגן על אינטרסים אחרים שלהם", אמרה וילף, והוסיפה כי "עצם הדיון כשלעצמו ההוא חשוב. צריך שמי שקורא עיתונים יידע מה האינטרסים של בעלי אמצעי התקשורת. יש לנו אינטרס לטובת הדמוקרטיה להגן על מגוון גדול של כלי תקשורת - אנחנו רוצים שערוץ 10 יתקיים וש'מעריב' יתקיים".
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, "נושא הריכוזיות הוא בעייתי בכל המשק הישראלי. בתקשורת הוא פחות בעייתי בתחום הריכוזיות אלא יותר בתחום הבעלויות הצולבות".
"אולי עיתונאים צריכים לחתום על הצהרת אמונים למקצוע שלהם?", תהתה ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בתגובה לדבריו של איש הטלוויזיה יריב הורוביץ, שאמר כי "עיתונאים רציניים יושבים במערכות שלהם, וכמו במחזה של יונסקו, קרנפים מפחדים לומר את מה שהם יודעים".
ח"כ איתן כבל מיקד את דבריו בסוגיית השקיפות ואמר כי "אם יש משהו שצריך להיזהר ממנו זה הבעלויות הצולבות בתחום התקשורת". לדבריו, גם אם "הנחת העבודה היא שכולם רוצים לעשות טוב, כשמדובר בבעלויות צולבות צריך לחשוב 10 פעמים. חייבים לשים את האינטרסים על השולחן כדי שיהיה ברור. שקיפות היא לא רק מילה, היא עולם ומלואו".
לדברי ח"כ דב חנין, "אני שמח על הדיון. לא נגיע כאן למסקנות, אבל קיומו של הדיון הוא חשוב למדי. בעייתיות היא שליטה של מעט בעלי הון על התקשורת באופן טוטאלי. זאת איננה תופעה ישראלית אלא תופעה כלל-עולמית. זה אחד המאפיינים של הקפיטליזם המונופוליסטי. אנחנו מדברים כאן על בעלות שמייצרת ומשפיעה על האג'נדה. כניסת האג'נדה של בעלי התקשורת הם סכנה לדמוקרטיה".
לדברי שמאלוב-ברקוביץ', "צריך להפריד בין בעלויות צולבות של בעלי הון בתוך התקשורת לבין כאלה שמגיעים מבחוץ ולא בגלל שזה ביזנס טוב. אם 'ידיעות אחרונות' הצליח להקים עיתון שנהיה העיתון של המדינה והקים את אתר ynet, זה נשמע לי מאוד הגיוני, כי זה התחום שלו. צריך להתייחס לזה בצורה אחרת מאשר לקשר בין קוקה-קולה לקשת (מוזי ורטהיים בעל השליטה במניות של שני הגופים - ר.ב.)".
"מפרסמים שהם הבעלים של גופי התקשורת מייצרים הפסדים שלא קיימים, לא מעדכנים את מחירי הפרסום ואז מבקשים מאיתנו לייצר דרמות בזול ומבקשים מוועדת הכלכלה לדחות להם תשלומים", אמר הורביץ. "בערוץ 2 יושבים כל המפרסמים של המשק, הם מורידים את ערוץ 10 על הברכיים, ומה הפלא שהוא קורס? יושבים עיתונאים שמקבלים משכורת מבעלי הון ולא יכולים להגיד איפה הבעיה, כי הם מקבלים משכורת מהאנשים האלה", הוסיף הורביץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.