בנובמבר 2009 פתחנו ב"גלובס" בסדרת תחקירים שהעלתה תמונה עגומה בשוק החיסכון הפנסיוני: מחיר החיסכון של הישראלי הממוצע, בעיקר בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, נסק לאחר רפורמת בכר בעשרות רבות של אחוזים ובמיליארדי שקלים מדי שנה. הסיבה: מנהלי החיסכון הפנסיוני העלו את דמי הניהול באופן ציני וכמעט ללא בקרה, במיוחד בחסכונות של ישראלים שאינם משתייכים לאחד הארגונים הגדולים במשק.
בעקבות אותם תחקירים הודיע אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בסוף 2010, על תוכנית להפחתה דה-פקטו בדמי הניהול. השאיפה של התוכנית הייתה שממוצע דמי הניהול הנגבים היום יהיה המקסימום המותר. בינתיים, התוכנית טרם הפכה למחייבת. הטיפול בה, שדורש כניסה למסדרונות הפוליטיים ולעתים פופוליסטיים של הכנסת, מתעכב.
עם זאת, נדמה היה שהשחקניות בשוק הפנסיוני המקומי הפנימו את המסר שהגזימו, שהציבור החל אט-אט להפנים את יכולתו לדרוש ולקבל דמי ניהול מופחתים ושדמי הניהול הממוצעים אכן החלו לרדת מעט, ואולם בדיקת "גלובס" מגלה שהשינוי נעשה, במקרה הטוב, רק בקצוות והוא תקף רק ללקוחות מודעים או ללקוחות הנעזרים בסוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים. התשלום הכולל שמשלם הציבור הישראלי למנהלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלו ישמור על היקפו השקלי גם ב-2011.
התעתוע של הממוצע: החוסך הפרטי משלם יותר
תשאלו אם הסכומים אינם אלא נגזרת של הגידול בהיקף הנכסים המנוהלים בשוק הגמל וההשתלמות, והתשובה תהיה לא. נתוני גמל-נט (מערכת להשוואת קופות גמל) מלמדים שנכון לסוף יוני 2011 הסתכמו הנכסים המנוהלים בשוק הגמל בכ-300.4 מיליארד שקל - ירידה של 1.8% ביחס לסוף 2010. אז הסתכמו הנכסים המנוהלים בכ-306 מיליארד שקל. לא רק זאת, היקף הנכסים המנוהלים בקופות לתגמולים ובקרנות ההשתלמות הצטמצם בששת החודשים הראשונים של השנה בכ-2.5%, בעוד שנכסי קרנות ההשתלמות איבדו 0.4% מהיקפם הכולל.
המשמעות של המספרים: הנכסים המנוהלים אמנם פחתו, אבל דמי הניהול בכלל השוק לא פחתו בהתאם (בגופי החיסכון עצמם יש שונות, בחלקם גדל היקף הנכסים שהם מנהלים, על חשבון גופים אחרים). שוק הגמל רחוק עדיין מאוד מרמת המחירים שהייתה נהוגה בו עד לפני שלוש שנים, ועלות החיסכון לחוסך הממוצע מסתכמת לאורך השנים בסכום עתק של מאות אלפי שקלים. למעשה, חיסכון לפנסיה הוא כנראה המוצר הכי יקר אחרי דירה שהישראלי ירכוש במהלך חייו. למשל, עמית בקופת גמל שהחל לחסוך בגיל 25 ומשתכר עשרת אלפים שקל בחודש, ישלם עד גיל הפרישה 577 אלף שקל דמי ניהול, ללא התשלום על הוצאות ישירות. עמית עם נתונים זהים, שהחל לחסוך בגיל 35, ישלם עד גיל הפרישה כ-262 אלף שקל דמי ניהול.
דמי הניהול המרביים המותרים היום בקופות הגמל עומדים על 2% מהצבירה. בביטוחי המנהלים - עד 2% מהצבירה או במבנה אחר: עד 2% מהצבירה ועד 13% מהפרמיה ביחס יורד הפוך. בפנסיה דמי הניהול המרביים הם 0.5% מהצבירה ו-6% מהפרמיה. תוכנית האוצר היא להוריד את דמי הניהול המרביים בגמל ובביטוחי המנהלים לשיעור מרבי של 1.2% מהצבירה ו-5% מהפרמיה לשנה. דמי הניהול המרביים בפנסיה ייוותרו ללא שינוי.
הרוב משלמים פחות מהמקסימום המותר: ב-2010 עמדו דמי הניהול הממוצעים ששילמו עמיתי קופות הגמל בקופות הפתוחות לציבור על 1.08% - ירידה קלה לעומת 2009, שבה הממוצע היה 1.11%. לשם השוואה, ב-2006, לפני רפורמת בכר, עמד הממוצע על 0.64%. מבחינת הלקוח הפרטי הממוצע, העלייה בדמי הניהול גדולה מכפי שמספרים הנתונים של דמי הניהול הממוצעים. הסיבה להטיה כלפי מטה ברורה: מי שחזק ומשתייך לקבוצה גדולה משלם הרבה פחות. החוסך הפרטי למעשה מסבסד לא אחת את הארגונים החזקים. בעוד האחרונים משלמים דמי ניהול בשיעור של 0.5%-0.7%, שאר הציבור משלם 1.4%-1.99% מהצבירה שלו מדי שנה.
התעתוע של הגבייה: ירידה לצורך עלייה בביטוחים
דמי הניהול כשיעור מהנכסים אינם כל הסיפור - הם רק כלי לחישוב התשלום השקלי בפועל, וזה, כך עולה מבדיקת "גלובס", לא חדל לעלות גם במחצית 2011.
במחצית הראשונה של 2011 גבו גופי חיסכון פנסיוני מובילים בשוק (ראו גרפים) דמי ניהול בביטוח חיים, פנסיה, גמל והשתלמות בהיקף כולל של כ-2.1 מיליארד שקל, כלומר כ-4.2 מיליארד שקל בכל השנה. לכאורה מדובר בהאטה ובירידה משמעותית ביחס ל-2010 - אז נגבו באותם גופים כ-4.89 מיליארד שקל. ב-2009 וב-2008, לעומת זאת, נגבו באותם גופים דמי ניהול בהיקף כולל של כ-3.49 מיליארד שקל ו-2.74 מיליארד שקל בהתאמה.
מבט מעמיק יותר בנתונים מגלה שהתמונה הכוללת מבלבלת ומטעה. מדוע? דמי הניהול בביטוחי החיים תנודתיים מאוד משום שהם תלויים בתשואות שהגופים המנהלים משיגים עבור המבוטחים - חברות הביטוח גובות דמי ניהול משתנים, הנחשבים רווחיים מאוד לחברות, כאשר התשואות חיוביות. כך, ב-2010 נגבו דמי ניהול משתנים, בעוד שעד כה ב-2011 לא נגבו דמי הניהול הללו. לכן רואים ירידה חדה בדמי הניהול בביטוחי החיים. עם ההתאוששות בשוקי ההון, הם ישובו להיות היקרים ביותר בשוק.
בשוק הגמל ובשוק הפנסיה, דמי הניהול קבועים ואינם תלויים במצב שוקי ההון. הגופים גובים שיעור קבוע מהנכסים המנוהלים, שאינו קשור בתשואות, ושם רואים דווקא עלייה בגבייה. במחצית הראשונה של 2011, גבו 13 הגופים המובילים בניהול הגמל וההשתלמות העסקיים דמי ניהול בהיקף כולל של כ-1.13 מיליארד שקל, כלומר קצב של כ-2.25 מיליארד שקל בשנה. מדובר בכ-3% יותר מדמי הניהול שנגבו ב-2010. אם נשווה לשנים קודמות, מדובר בעלייה של כ-13% מסך דמי הניהול שנגבו ב-2009 ובעלייה של כ-50% (!) מסך דמי הניהול שנגבו בפועל ב-2008.
התעתוע של האחוזים: השיעור קבוע, התשלום גדל
לכאורה, במשרד האוצר מנסים לטפל בעלות הגבוהה של החיסכון הפנסיוני, אך בהקשר של דמי הניהול, ההתייחסות היא בעיקר לשיעור הנגבה מהחיסכון. הבעיה מורכבת יותר. בפועל, גם בשיעור גבייה קבוע, הסכום השקלי שנגבה משתנה ואינו שקוף לצרכן - צרכנים בעלי צבירה גבוהה, של כמה מאות אלפי שקלים ויותר, ישלמו הרבה יותר מבעלי צבירה נמוכה על אותו מוצר, בעוד שמבחינת החברה אין הבדל משמעותי בעלויות בין ניהול חשבון שהצבירה בו גבוהה לחשבון שהצבירה בו נמוכה.
הנה דוגמה להמחשה: לקוח המשתכר כ-7,000 שקל בחודש ישלם דמי ניהול של כ-75-80 שקל בחודש בשנה הראשונה לחיסכון (דמי ניהול של 5% מהפרמיה השוטפת בשקלול דמי ניהול של 1.2% מהצבירה). חוסך שכבר צבר 500 אלף שקל בחיסכון ישלם מעבר לדמי הניהול מהפרמיה השוטפת גם דמי ניהול בשיעור של 1.2% מהצבירה, כלומר כ-6,000 שקל בשנה (500 שקל בחודש). חוסך שצבר מיליון שקל, גם אם ייהנה לכאורה מדמי ניהול נמוכים למדי מהצבירה, בשיעור של 0.7%, ישלם מדי שנה כ-7,000 שקל, עוד לפני דמי הניהול מהפרמיה השוטפת שנגבים ממנו.
התשלום השקלי ממחיש את הבעיה של חוסכים רבים: אין מגבלה שקלית, וכך לאורך השנים גם דמי ניהול לכאורה נמוכים הופכים לבוננזה של ממש. מדוע על לקוחות לשלם סכומים גבוהים כל כך עבור שירות ניהול חשבון עמית - שירות המצדיק תשלום של כמה מאות שקלים בשנה ואולי אפילו קצת יותר מאלף שקל בשנה?
אז מה עושים? דרוש מחסום שקלי
ללקוח הפרטי יש מה לעשות כדי לנסות להפחית את התשלום, ודאי אם מדובר באדם ששכרו גבוה יחסית וצבר ותק חיסכון של כמה שנים:
מומלץ לבדוק בכמה גופי חיסכון מוכנים להציע לו, ולאחר מכן ליצור קשר עם הגוף המנהל את החיסכון שלו ולהתחיל במשא ומתן, כולל איום בעזיבה. עם זאת, חשוב לדעת כי חיסכון פנסיוני כולל לעתים זכויות שלא ניתן לשחזר ועזיבה תהיה טעות, גם עבור דמי ניהול נמוכים יותר. לכן יש לבצע בדיקה מעמיקה לפני שעוברים.
כדאי לבדוק אם ניתן להצטרף לקבוצה באמצעות מקום העבודה, ארגון מקצועי, כולל של בני הזוג, וכך ליהנות מההטבות.
גם במישור הרגולטורי יש מה לעשות. מוצדק שלקוח בעל צבירות גבוהות ישלם יותר - מדובר בסבסוד מינימלי המאפשר לכולם לחסוך - אבל תשלום של אלפי שקלים מדי שנה עבור ניהול כסף העשוי כולו מקשה אחת, ניהול חשבון וכמה מכתבים ברבעון? זה כבר יותר מדי. לכן על האוצר, מלבד הורדת שיעור דמי הניהול המרביים, לקבוע גם רף עליון לתשלום שקלי.
גידול טבעי בקרנות הפנסיה
על פניו, נראה שבעוד קופות הגמל לפחות האטו באופן משמעותי את המרוץ לשחיקת החיסכון והגדלת שורת ההכנסות, קרנות הפנסיה אינן נחות. ואולם, הצמיחה בדמי הניהול מפעילויות הפנסיה של חמש קבוצות הביטוח והפנסיה הגדולות בשוק נובעת מגורמים טבעיים - גידול בסך הנכסים המנוהלים בשוק.
בששת החודשים הראשונים של 2011, צמח היקף הנכסים בשוק קרנות הפנסיה החדשות בכ-7.1%, לכ-95 מיליארד שקל, כך שדמי הניהול שנגבו בשוק זה במחצית הראשונה הם כ-1.06% מסך הנכסים המנוהלים, לעומת 1.1% ב-2010. הצמיחה בשוק קרנות הפנסיה ממחישה את חשיבותו הגדלה והולכת בשוק החיסכון לטווח ארוך. היקף התשלומים הכולל של החוסכים בגופים המובילים הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ-486 מיליון שקל - קצב שנתי של כ-973 מיליון שקל, לעומת כ-876 מיליון שקל ב-2010, ו-728 מיליון שקל ו-647 מיליון שקל, ב-2009 ו-2008, בהתאמה.
כמה נפסיד בדרך לפנסיה
הכנסות מדמי ניהול פנסיה
הרכב דמי ניהול
כתבות
ני"ע
