אני לא זוכר קמפיין כזה של התקשורת, בעיקר עיתונים, נגד הצעת חוק. הכוונה להצעת החוק להגדלת הפיצוי על לשון הרע, שעברה אתמול (ב') בקריאה ראשונה. בנושא הזה נמצאת התקשורת במצב מובנה של ניגוד אינטרסים: היא המדווחת הבלעדית בנושא שהיא אינטרסנטית מובהקת לגביו.
לא מדובר רק באינטרסנטיות הקשורה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי, אלא גם ואולי בעיקר, באינטרסנטיות מסחרית. במלים אחרות, אמצעי התקשורת לא רוצים לשלם יותר בשביל הנזקים שהם גורמים לנפגעי דיבה. פגעתי ולא שילמתי (או שילמתי מעט) - זה המוטו, זו המטרה של הקמפיין.
אי-אפשר, כמובן, למצוא אלטרנטיבה לתקשורת לצורכי סיקור הצעת החוק הזאת, ובכלל. אבל כאשר קיים ניגוד אינטרסים כה חריף - מן הדין שהתקשורת, שהיא גם מונופול לצורך העניין, תדווח בצורה הכי הוגנת שאפשר. במציאות, חלק מאמצעי התקשורת נוהג בצורה הפוכה.
המטרה של "ידיעות"
מגדיל לעשות העיתון "ידיעות אחרונות". "חוק ההשתקה" - כך הוא מגדיר את הצעת החוק. זה לא נעשה במאמרי דעה, שזה לגיטימי. המינוח הזה מופיע בעמודי החדשות, כלומר הוא מוצג לקוראים כעובדה, כאשר זה לא כך.
באותה מידה אפשר היה להגדיר את החוק אחרת: החוק להגנה על נפגעי דיבה, או: החוק להגדלת הפיצוי לנפגעי דיבה, שזו ההגדרה העובדתית הנכונה. אבל "ידיעות" לא מעוניין בעובדות. "ידיעות" לא רוצה את החוק הזה - וכל האמצעים כשרים כדי להטות את דעת הקהל נגד הצעת החוק.
בעיה עם יוזמי החוק
אגיד לכם מה אני חושב על הצעת החוק הזאת. בהחלט יש בעיה עם חלק מיוזמי ההצעה, שהיא חלק ממכלול של חוקים המעידים על היעדר רגישות לעקרונות הדמוקרטיה. חלק מיוזמי ההצעה משתייכים לחוגים התומכים בצורה אקטיבית בהפרות חוק, כשאלה נעשים על-ידי הימין, בעיקר המתנחלים. אני לא מסכים לא לדעותיהם ולא להתנהלותם בעניינים הקשורים למדינה דמוקרטית.
העלאה מוצדקת של הפיצוי
באשר לחוק המוצע: סכום הפיצוי הקבוע היום, 50 אלף שקל, הוא מגוחך. בהחלט יש להעלותו בצורה ניכרת, כדי לתת פיצוי הוגן לנפגעי דיבה.
עם זאת, הסעיף המחייב את התקשורת לפרסם תגובה מלאה של נפגע דיבה הוא בעייתי, שכן דרישה כזאת היא בלתי אפשרית. יכול אדם לשגר תגובה באורך של ספר ולסתום את העיתון. מסעיף כזה אכן נודף ריח של נקמנות.
אין דיבה ללא נזק
ולבסוף: העניין של דיבה ללא הוכחת נזק הוא שטות שנולדה לפני הרבה שנים במוחו של מאיר שטרית, שלא כל-כך הבין מה הוא עושה. לפני כן, גובה הפיצוי על דיבה, כל סוג של דיבה, היה נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט.
עכשיו, כשנראה שהסערה עומדת לשכוך, אני מציע לפוליטיקאים משני צדי המתרס להתיישב ולהסכים על נוסח שיחזיר את גובה הפיצוי לשיקול-דעת בית המשפט בו נדונה תביעת הדיבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.