שנתיים לאחר הסדר החוב בחברת הספנות צים, שכלל הזרמה של 550 מיליון דולר מצד החברה לישראל, נחלצת בעלת השליטה בחברת הספנות פעם נוספת לעזרתה. ל"גלובס" נודע כי בעקבות תוצאות גרועות במיוחד שצפויה צים לפרסם בסוף החודש, עומדת החברה לישראל להפעיל את רשת הביטחון שהבטיחה למחזיקי האג"ח של צים, ולהזרים לה כ-50 מיליון דולר.
לפי הערכות, יזרימו גם חברות פרטיות של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל , 50 מיליון דולר נוספים לקופתה של צים, כך שבסך הכל יוזרמו לחברת הספנות כ-100 מיליון דולר. מהחברה לישראל לא נמסרה תגובה.
לפני כשנתיים גיבשה צים הסדר חוב מהמורכבים שידע השוק המקומי, בו נפרסו חובות בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד דולר לעשרות נושים, רובם בנקים זרים. בין נושי החברה נמצאים גם בעלי האג"ח, המחזיקים באיגרות חוב בהיקף של כ-800 מיליון דולר.
כחלק מהסדר החוב, נקבעה רשת ביטחון בהיקף של כ-100 מיליון דולר, כאשר ל-50 מיליון דולר אחראית החברה לישראל ול-50 מיליון הדולר הנוספים אחראיות חברות פרטיות של משפחת עופר. משמעות רשת הביטחון היא שבמקרה של החרפה במצב הפיננסי של צים, הסכום יוזרם אוטומטית, כדי לשפר את נזילות החברה.
בהסדר החוב נקבע כי ההזרמה תתבצע במקרה שיחול אחד מבין כמה אירועים, כאשר המרכזיים ביניהם הם: הערת "עסק חי" בדוחות צים, בקשה חדשה להסדר חוב או אי עמידה בתשלומי החוב. ככל הידוע, עדיין אין ניסיון רשמי לגיבוש הסדר חוב חדש, אך בהסדר המקורי נקבע כי גם אם קיים חשש בלבד לקיומם של אחד האירועים האלה, צריך יהיה להזרים את הסכום.
מחזיקי האג"ח עימם דיברנו ציינו כי צים עדיין לא דיברה איתם על מצבה, אך אם הוא אכן חמור כפי שנראה מהאינדיקציות בשוק, הרי שהם התכוונו לברר לגבי הפעלת רשת הביטחון. "עד רגע זה לא קיבלנו הודעה רשמית שיש בעיות, אבל צים התחייבה בהסדר ליחסים מסוימים ואנחנו מצפים שתעמוד בהם", אמר ל"גלובס" אחד ממחזיקי האג"ח.
לצים אג"ח בהיקף של כ-350 מיליון דולר, שגויסו בשנים 2005-2006. איגרות החוב הן פרטיות, כשמחזיקי האג"ח הגדולים הם קרנות הפנסיה הוותיקות "עמיתים", מגדל והראל.
מחזיקי האג"ח מהווים נושה נחות ביחס לשאר הנושים של צים, שכן במקור האג"ח הונפקו ללא ביטחונות. במסגרת הסדר החוב, נדחה פירעון החוב משנת 2012 ל-2016 בתמורה לפיצוי בריבית.
מכיוון שמועד פירעון האג"ח נדחה בארבע שנים, מה שמגדיל את האי ודאות לגבי פירעון החוב, נקבעה אותה רשת ביטחון בדמות הזרמת 100 מיליון דולר, במקרה של החרפה במצב הפיננסי של החברה. כעת, כאמור, כשנתיים לאחר ההסדר וארבע שנים לפני פירעון החוב, הרשת אכן תופעל.
את הרבעון השני סיימה צים עם הפסד גבוה של 124 מיליון דולר, אך לפי אינדיקציות שונות בשוק, המספר הזה עוד יחוויר לעומת ההפסד שצפוי לה ברבעון השלישי. לפי אותן הערכות, צים תציג הפסד של לפחות 200 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השני עמד ההון העצמי של צים על 564 מיליון דולר, כך שהוא ככל הנראה צפוי להצטמק משמעותית לאחר הרבעון השלישי.
מצבו העגום של ענף הספנות
ההפסדים הכבדים נובעים מהמצב הקשה של ענף הספנות, שסובל מעודף היצע. מצד אחד, אמנם נרשמה עלייה בהיקפי ההובלה הימית, אך מצד שני מחיר ההובלה הולכים ונשחקים. שחיקת המחירים נובעת מכך שלשוק ממשיכות להיכנס אוניות חדשות, שמגדילות את ההיצע, ומביאות לירידה בתעריפים. לכך יש להוסיף גם את העלייה במחירי הנפט, ששוחקת עוד יותר את הרווחיות.
אינדיקציה למצב העגום של הענף ניתן היה לראות לפני כשבועיים כאשר חברת הספנות הגדולה בעולם, מרסק (MAERSK), פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. אמנם הכנסות החברה בתחום הובלת המכולות (התחום בו צים פעילה) רשמו עלייה קלה של 2.5% במחזור, אך החברה עברה להפסד תפעולי של 257 מיליון דולר, לעומת רווח של יותר ממיליארד דולר ברבעון המקביל.
מחירי ההובלה של מרסק ירדו בממוצע ברבעון האחרון ב-12% לעומת הרבעון המקביל, והמחיר הממוצע לטון דלק עמד על 656 דולר - זינוק של 48% לעומת הרבעון המקביל.
כאמור, רק שנתיים חלפו מאז גיבשה צים את הסדר החוב המורכב. לאחר חתימת ההסדר, אמנם נראה היה כי החברה מתייצבת, והיא אפילו חזרה להרוויח, אך השנה שוב התהפך הגלגל, ההפסדים חזרו להיערם, וברבעון השני אף רשמה צים הפסד בשורת הרווח הגולמי בסך 31 מיליון דולר.
במסגרת הסדר החוב, פרסמה צים תחזיות לשנים הקרובות. מאז ההסדר, התחזיות הללו כבר הונמכו פעמיים, ולפי המגמה הנוכחית צים תיאלץ כנראה לשנות אותן שוב. כמו כן, שינתה חברת הספנות את אמות המידה הפיננסיות שלה מול נושיה, לאחר שחרגה מהן. כרגע, לא ברור עדיין אם ההפסדים הצפויים יגרמו שוב לחריגה. במקרה שכזה, החברה שוב תהיה נתונה לחסדי הבנקים, ולנכונותם להגמיש את אמות המידה שנקבעו.
כך צברה צים הפסד של 887 מיליון דולר ב3.5 שנים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.