המיגרנה החדשה של אופ"א

"אדם שנוי במחלוקת". זוהי הדרך הכי עדינה להגדיר את השווייצרי כריסטיאן קונסטנטין. שוער העבר, שהפך לארכיטקט לאחר שפרש מכדורגל, ומאז 2003 משמש כבעלים של קבוצת אפ.סי סיון מהליגה השוויצרית, סובל מפיוז קצר: בפחות משמונה שנים במועדון הוא הספיק לשלם משכורות ל-21 מנג'רים שונים. הקפריזות התכופות של קונסטנטין כנראה היו גם אלו שהובילו אותו לעשות משהו שכמעט אף אחד בכדורגל האירופי לא העז לפניו: ללכת ראש בראש נגד אופ"א.

הקפריזה האחרונה של קונסטנטין שונה מכל הקודמות: היא עשויה להסתיים במהפכה משפטית-חוקתית שתייצר רעידת אדמה בכדורגל, בסגנון חוק בוסמן.

***

הכל מתחיל לפני שלוש שנים. קונסטנטין מחתים בקבוצתו את השוער המצרי הבינלאומי עיסאם אל-חדארי. אל-אהלי, קבוצתו של השוער, מתלוננת באופ"א כי אל-חדארי הוא שחקן תחת חוזה ועסקת העברתו אינה חוקית. אופ"א מקבלת את הטענה ומטילה על סיון אמברגו בשוק ההעברות (איסור לרכוש שחקנים). קונסטנטין לא מוטרד מהעונש. הוא מחתים שחקנים חדשים, ושישה מהם משותפים בשלב המוקדמות של הליגה האירופית העונה. סלטיק הסקוטית, שהפסידה בצמד מפגשי המוקדמות מול סיון, מתלוננת לאופ"א. לארגון אין יותר מדי סבלנות לקונסטנטין: הוא מעיף את סיון מהליגה האירופית.

כאן העניינים מתחילים להסתבך. קונסטנטין שוכר את שירותיו של ז'אן-לואי דופון, העו"ד ששינה את פני הכדורגל האירופי, כשעמד מאחורי המאבק שהסתיים עם חקיקת בוסמן. קונסטנטין פונה לערכאה משפטית נמוכה - בית משפט המייצג קנטון זעיר בשווייץ. משהו שבישראל מקביל בערך לבית משפט השלום בקצרין או בצפת. אותו קנטון פוסק נגד אופ"א ומוציא צו המורה להחזיר את סיון לליגה האירופית. הליגה השוויצרית, שבאופן טבעי מחויבת לחוק השווייצרי, מכבדת את הצו ומאפשרת את שיתוף "שחקני המריבה" במשחקי הליגה. פה בעצם קבור הכלב של הסיפור הזה: גם אופ"א היא גוף שיושב בשווייץ וכפופה לחוקי המדינה.

 קבוצת הכדורגל השווייצרית סיון / צלם: רויטרס

***

לפני שנתאר את התסבוכת אליה נכנסה אופ"א, כמה עניינים טכניים על האופן שבה עובדת מערכת המשפט בכדורגל העולמי. אופ"א מפעילה בית דין פנימי שמטפל בנושאים משפטיים ומשמעתיים בכדורגל, בדיוק כמו ארגון האם שלה - פיפ"א. במשך שנים ארוכות התלוננו לא מעט מועדונים ובעלי תפקידים בכדורגל העולמי, כי המשפט של אופ"א ופיפ"א הוא סוג של "משחק מכור" - אין למעשה שום יכולת להשפיע על החלטות בתי הדין של הגופים האלו, מבלי קשר לעוצמת טיעוני ההגנה שלהם. על מנת לרכך את תחושת ה"משחק מכור", החליטו ב-2002 אופ"א ופיפ"א לקבל את הטריבונל השווייצרי העצמאי והחיצוני, CAS, כסמכות ערעורים שיכולה להפוך כל החלטה שלהם (רק נציין כי 35%-40% מהבוררים ב-CAS נבחרים על-ידי פיפ"א, מה שלא ממש עוזר לתחושת ההגינות הכללית).

ההצטרפות של ה-CAS, שמקום מושבו הוא בלוזאן שבשוויץ, למערך המשפטי של הכדורגל - הפכה את השימוש בבתי משפט אזרחיים בתיקי כדורגל לדבר נדיר. לפני ה-CAS, נהגו בתי המשפט האזרחיים לדחות על-הסף תביעות הקשורות לכדורגל, נוכח העובדה שאין ברשותם מספיק זמן פנוי ומספיק הבנה של החומר, בניגוד לבתי הדין של אופ"א המתמחים בנושא ומסוגלים לייצר פסיקות בתוך זמן קצר. מרגע שה-CAS נכנס לעניינים, בתי המשפט נהיו עוד פחות סבלניים כשתיקים הקשורים לספורט הגיעו לפתחם. "זה בערך כמו שחייל פשוט בצה"ל יערער בבית משפט אזרחי בישראל על החלטה של בית דין צבאי", מסביר עו"ד טל לביא, המשמש כבורר ב-CAS. "הרי יש מערכת משפטית שלמה ומשומנת שעובדת בכדורגל, ובית משפט אזרחי לא רוצה, לא יכול וגם לא צריך להתחיל לייצר כאוס חוקתי אצל גופים כמו פיפ"א ואופ"א ולהפוך החלטות שלהם".

לא תמיד אלו הם פני הדברים. זכור למשל מקרה מקומי: לפני כשנה הפך שופט המחוזי, איתן אורנשטיין, פסיקה של ביה"ד של ההתאחדות לכדורגל (השקול לצורך העניין לביה"ד של אופ"א) נגד איל ברקוביץ', וחייב את ההתאחדות להחזיר את "הקוסם" לקורס מאמני הפרו ממנו הורחק. גם המאבק על הבעלות בהפועל ת"א בין מוני הראל לאלי טביב התנהל בביהמ"ש, ולא בבית הדין של ההתאחדות. "ברגע שסכסוך הופך לעסקי, או לעקרוני", מסביר לביא, "ביהמ"ש יכול למצוא עניין ויכולת להתערב בו".

על זה בדיוק בונה כריסטיאן קונסטנטין.

 כריסטיאן קונסטנטין, הבעלים של קבוצת הכדורגל השווייצרית סיון / צלם: רויטרס

***

את קונסטנטין, סביר להניח, היו זורקים מכל המדרגות אם היה מגיש את הקובלנה שלו לכל בימ"ש אזרחי שאינו יושב על אדמת שווייץ. לבימ"ש באנגליה, למשל, אין יכולת, משאבים ורצון להתערב בסמכות השיפוטית של אופ"א. אבל קונסטנטין "תפס את אופ"א קצת לא מוכנים", לדברי לביא. כי אופ"א, בתור גוף שבחר לשבת בשווייץ, בין היתר מתוך כוונה ליהנות מתנאים מופלגים עקב המטרייה שמעניקה המדינה (מיסוי, בנקאות, פוליטיקה וכו'), חייבת לעמוד בדרישות החוק של שווייץ.

בינתיים, אופ"א בחרה להתעלם מהפסיקה של הקנטון השווייצרי (בניגוד להחלטה של הליגה השווייצרית לכבד אותה) והיא מבחינתה ממתינה לדיון ב-CAS שייערך מחר (ה'). משפטנים המעורים בנושא מעריכים כי הסיכוי של ה-CAS לפסוק לטובת קונסטנטין, הוא זעיר עד לא קיים, כיוון שהמועדון נהג בחוסר תום לב מופגן כששיתף את ששת "שחקני המריבה" במשחק רשמי. העיתונאי גבריאל מארקוטי מעלה בעיתון ב"טיימס" הלונדוני את ההשערה כי "קונסטנטין ידע בדיוק מה הוא עושה - נדמה כאילו תכנן מראש לשתף שחקנים בצורה לא חוקית, לקבל עונש מאופ"א, ולאחר מכן לתקוף אותה בבית משפט אזרחי בשווייץ".

גם אם ה-CAS ידחה את "תיק סיון", עדיין נשארה לקונסטנטין ולעורך הדין המיומן שלו ערכאה אחרונה לעירעור: בית המשפט העליון בשווייץ. ושם יכול להתרחש הפיצוץ הגדול: במידה וביהמ"ש העליון יבטל את הפסיקה של אופ"א או של ה-CAS, יתחיל כאוס גדול בכדורגל. זו לא רק העובדה שהעונה הזאת של הליגה האירופית תצטרך פחות או יותר להתקיים מחדש (בלי סלטיק, ועם סיון). וזה לא רק פיצויים שמעורבים לכל הנוגעים בדבר, ועוד אלף ואחד דברים. זה בעיקר התקדים שייווצר, שבו בית משפט אזרחי הופך פסיקות של פיפ"א ואופ"א.

"כל שחקן בקבוצה, כל ליגה או גוף ספורטיבי שיהיו להם בעיות עם פיפ"א או אופ"א, ירגישו רשאים להגיע למערכת המשפט השוויצרית", מסביר לביא. "במצב כזה, אתה משנה סדרי עולם, משנה מציאות שבה 99% מהמחלוקות המשפטיות בכדורגל, נשארות בתוך המערכת של הכדורגל. בהיבט של אופ"א, מדובר בקטסטרופה: אם אין להם סמכות לאכוף עבירות בעסק שלהם, אז למה הם בכלל נמצאים כאן?"