דווקא כשהשוק רועד: חח"י שוקלת לגייס בחו"ל

המוסדיים בארץ דורשים שעבוד נכסי החברה כתנאי להתשתתפות בגיוס הון ■ החברה מנסה לגייס 2 מיליארד שקל, חרף הריביות הגבוהות

חברת החשמל שוקלת לצאת לגיוס הון נוסף בחו"ל, על רקע הקשיים בניסיונותיה לגייס 2 מיליארד שקל מגופים מוסדיים בישראל למימון פעילותה השוטפת. זהו ניסיון ראשון של החברה לחזור לשוקי ההון הזרים לאחר שנאלצה להבטיח ריביות של כמעט 10% בגיוס הקודם בחו"ל, אחרי קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

לפני שבוע חשף "גלובס" כי חברת החשמל מתקשה לממש את כוונתה לגייס את הסכום בישראל. מאז התברר כי המגעים עם המוסדיים הגיעו למבוי סתום. חלק מנציגי המוסדיים אמרו כי על החברה להציע להם ביטחונות ממשיים כתנאי סף כדי שישתתפו בגיוס. הדרישה מתבססת על דרישות ועדת חודק להגברת הביטחונות בגיוסי הון של מוסדיים ועל ההערכה כי החברה תתקשה לעמוד בהחזר חובותיה, שהיקפם עולה כבר היום על 62 מיליארד שקל. מדובר בביטחונות דוגמת שעבוד צף שהחברה יכולה לרשום על נכסיה.

חברת החשמל הציעה לרשום שעבוד צף על נכסיה כביטחון למוסדיים בגיוסי ההון שביצעה ב-2011, בהיקף של 4 מיליארד שקל, אולם בגיוס הנוכחי מדובר בהרחבה של סדרת אג"ח קיימת (סדרה 22) שאינה מגובה בביטחונות והחברה מנועה משפטית להציע את השעבוד רק למשתתפי ההרחבה. המוסדיים מצפים מהחברה להנפיק סדרה חדשה, אולם מהלך כזה צפוי לעכב משמעותית את גיוס הכסף.

"ערבות לייט"

בחברת החשמל טוענים כי גם תנאי המסחר הנוכחיים של האג"ח מסדרה 22 אטרקטיביים: מחירן בבורסה מבטא תשואה שנתית ריאלית של 3.3% והיקף המסחר היומי בהן - מיליוני שקלים. לחברה עומדים כ-30 יום עד לכינוס אסיפה חוזרת של בעלי החוב. נראה שאפיק ההנפקה בחו"ל בעייתי מאוד מבחינת חברת חשמל, שדירוגה הבינ"ל הופחת השנה לרמת השקעה ספקולטיבית. לפי הערכות, החברה תצליח לגייס בחו"ל רק אם תזכה לערבות מדינה, אך המדינה לא תמהר לעמוד באופן מלא מאחורי התחייבויות החברה.

במאי 2008 גייסה החברה מיליארד דולר בריבית של יותר מ-7% ובפברואר 2009, בשיא המשבר העולמי, גייסה חצי מיליארד דולר בריבית שיא של 9.5%. היום מציינים בחברה כי האג"חים נסחרים בין המוסדיים במחירים המשקפים ריביות של 6.2%-6.3%. בחברה מציינים גם את מכתב הכוונות שקיבלו לפני כשנה משרי האוצר והתשתיות, על רקע אזהרת הדירוג של הסוכנויות הבינ"ל, ובו הם מבטיחים "לדאוג להחזרת חובות חברת החשמל אם זו לא תוכל לפרוע אותם בעזרת המוסדיים". בחברה מכנים את המכתב "ערבות מדינה לייט", אבל הסוכנויות לא התרשמו ממנו.