הליכה על הקצה

טוב, אז נכון שאני מותח את הגבולות חזק מאוד אבל עדיין לא פתחתי הגנות על תיק קניון המניות ועדיין אני נותן סיכוי לעליות סוף השנה בוול סטריט. אני מפגין בכך חוסר משמעת טכנית אבל השוק של חצי השנה האחרונה לא תגמל על משמעת ולכן אני מנסה לגשת אליו קצת אחרת.

שלוש סיבות גורמות לי לקחת את הסיכון הלא מבוטל הזה:

1. אני לא רוצה למהר ללכת לפוזיציית אפס בתקופה הקלנדרית נובמבר-ינואר הנחשבת לטובה ביותר בכל שנת השקעות ובייחוד כאשר נמצאים בכניסה לשנת הבחירות בארה"ב.
2. נראה לי ש"בעל הבית השתגע" קצת בכל הקשור לחרדה ולמציאת הסיבות לה. אני סבור שיש פה כדור שלג של תחזיות אימה של כלכלנים שמזינות את עצמן. זה לא קשור לניתוח הטכני ולמשמעת הטכנית אבל רלבנטי לתפיסת השוק.
3. כעקרון, מתחת ל-1,200-1,205 הייתי אמור לפתוח הגנות. בשוק הזה, מרחק פריצה של 3%, לעומת 1-1.5% שאני נותן ל-S&P 500 בשוק רגוע יותר, הוא עדיין סביר כמרחק לבחינה, לא לקבלת החלטות, אם כי שוב, אני מותח כאן את הגבולות מתיחה חריגה.

תסתכלו רגע על בנק אוף אמריקה (BAC ). השער של המניה הוא קצת מעל 5 דולר. בנקודה האדומה ביותר של 2009 המניה נסחרה ב-3.12 דולר. סביר שיש הרבה דברים שאני לא יודע ויכול להיות שבמרתפי הדו"חות הכספיים של הבנק ישנה מפלצת. סה"כ, השנים האחרונות לא נותנות סיבה לבטוח בגופים הפיננסיים. אבל, השקעות אנחנו מנהלים על סמך מה שאנחנו יודעים ומפלצות במקרים רבים שוכנות בראש שלנו. לא נראה לי הגיוני השער הזה, על סמך הידוע.

היום אין מסחר כך שיש לכולם יום אחד לנשום אוויר. האם הנשימה הזו תוליד את עליות השערים התקופתיות? נחזור לגרף. מהלך של ה-S&P500 מעל 1,207 יחשב סימן שורי משמעותי. מהלך מתחת ל-1,150 ילמד בהסתברות גבוהה כי טעיתי בגישה הסובלנית. הגישה הזו וההסתמכות על חבל דק ב-1,150 היא בהחלט הליכה על הקצה. מותר לא לקבל אותה וברור שבכל מקרה העלות המנטאלית של ניצחון או הפסד היא יקרה בימים אלו.

זיו סגל-A level 2 Chartered Market Technician . שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.