זה מה שהיה לנו השבוע: דלק נדל"ן, שבשליטת יצחק תשובה, ביקשה באופן רשמי הסדר חוב; צים של עידן עופר נדרשה שוב לתמיכת הבעלים ונראה כי גם היא בדרך להסדר חוב חדש; רשת אייס אוטו דיפו הודיעה כי עקב הפסדיה הכבדים היא אינה עומדת בתנאי החוב לבנקים, וגם שם הסדר חוב הוא כנראה רק עניין של זמן.
ברקע ממשיך שוק האג"ח הקונצרניות כולו לסבול מסנטימנט שלילי, שמעביר עוד ועוד איגרות חוב - בהן של חברות שנחשבו בעבר למבוססות ומצליחות - אל אזורי "תשואות הזבל" הדו ספרתיות.
מקבץ הבשורות השליליות הללו גורם לנו לדז'ה וו. הרי כבר היינו בסרט הזה, וזה לא היה כל כך מזמן. בשנת 2009, השנה בה גילה שוק ההון את הסדרי החוב הגדולים, נכנסו איגרות חוב בהיקף של יותר מ-15 מיליארד שקל להסדרים.
בשנה האחרונה נוצר הרושם כי חלה רגיעה. הסדרי החוב התמקדו בעיקר בחברות קטנות שהנפיקו אג"ח בהיקפים זניחים. אבל כעת, עם שובו של המשבר העולמי, נראה כי אנחנו ניצבים בפני גל הסדרים חדש. היקף האג"ח בעלות פוטנציאל להיכנס להסדר עומד על 10 מיליארד שקל. הגל החדש יהיה מורכב וקשה יותר אפילו מהגל הקודם. מהן הסיבות שיובילו לכך? ההסברים לפניכם.
1. הפעם השנייה קשה יותר. חלק מהסדרי החוב שהושגו לפני כשנתיים לא הצליחו, כך מתברר, להעמיד את החברות על רגליהן. מבדיקה שערכנו ב"גלובס" לפני כ-4 חודשים, עלה כי רוב החברות שגיבשו הסדר עם מחזיקי האג"ח שלהן, עדיין נמצאות על הקצה, ועומדות רק בקושי בנטל החוב. חלקן לא יוכלו להמשיך כך וייאלצו להגיע להסדר חדש.
הדוגמה הטרייה לכך היא חברת הספנות צים, ששוב נזקקת להזרמת הון של החברה האם, החברה לישראל, וזאת, למרות הזמן והמשאבים הרבים שהושקעו בגיבוש ההסדר הקודם. הבעיה עם חברה שנזקקת להסדר חוב נוסף, היא שהפעם השנייה קשה יותר. כבר אין אשליות ואי אפשר למכור סיפורים. בעלי החוב סקפטיים עוד יותר לגבי יכולת החברה להמשיך לפעול, אפשרויות התמרון שלה קטנות, והיכולת להישען שוב על בעל השליטה פוחתת.
כך, אם בהסדר החוב הראשון זכתה צים להזרמה של 600 מיליון דולר מהחברה לישראל, ספק רב אם הפעם בעלי המניות מקרב הציבור בחברה לישראל, שבקושי אישרו את ההזרמה הקודמת, יסכימו לאשר העברת סכום בסדר גודל שכזה.
2. הבושה נעלמה. לב לבייב עבר זובור בלתי נשכח בכלי התקשורת ואצל הגופים המוסדיים כשביקש להגיע להסדר חוב תקדימי בהיקפו באפריקה ישראל, אבל זה היה בשנת 2009. היום, בשנת 2011, בעלי ההון כבר אינם נרתעים מהליכה להסדר עם נושיהם ומהענקת "תספורת" כואבת לחלק משמעותי מהחוב.
אילן בן דב, יצחק תשובה, בני שטיינמץ, עידן עופר - כולם מבכירי המגזר העסקי, כולם אנשי עסקים חזקים ועשירים, וכולם נמצאים בהסדר חוב. אם לבייב התבייש לבקש, ובן דב ניסה לטעון כי בהסדר שלו אף אחד לא באמת יפסיד, תשובה כבר לא טורח לנסות: אצלו כבר ברור שמחזיקי האג"ח יפסידו עשרות אחוזים מהחוב המתואם.
3. המוסדיים התאדו. הגופים המוסדיים - מנהלי חסכונות והשקעות הציבור בקופות הגמל והפנסיה ובקרנות הנאמנות - אמנם נזילים, אבל אל תצפו שהם יזרימו את כספם לחברות שהנפיקו אג"ח, גם אם התשואות הפכו אטרקטיביות. המוסדיים, שנאלצו לפני שנתיים לעמוד בחזית הסדרי החוב, נכוו מכך, וזו אינה חוויה שהם ירצו לשחזר.
ב-2009, במקום להתעסק בניהול השקעות, נדרשו המוסדיים לנהל מו"מ ארוך וסיזיפי מול בעלי החברות, כדי לנסות להציל משהו מההשקעה הכושלת באיגרות החוב. הלקח מבחינתם נלמד: מדובר בעיסוק לא משתלם, לא מתגמל, וכזה שחושף אותם לביקורת ציבורית. לכן הם מעדיפים לזרוק את האג"ח לשוק ולחסוך מעצמם את ההשתתפות בהסדר עוד לפני שהבעיות צפות באופן רשמי, גם אם המחיר הוא קיבוע ההפסד.
בזירה נותרו עורכי דין, כלכלנים, ושאר יועצים שינהלו את המו"מ להסדר חוב מול החברות תמורת עמלות שמנות, ולעיתים באגרסיביות שעושה הרבה כותרות, אך לא ברור אם היא מביאה תוצאות.
4. האביר על סוס הלבן לא יגיע. משבר האשראי העולמי של 2008 נפתר (גם אם זמנית) בעקבות התהפכות המגמה בשווקים, והגדלת הנזילות שאפשרה לחברות רבות למחזר את החוב. הפתרון המהיר הגיע תודות לנכונות של מדינות המערב להגדיל את הנזילות בשוק. הפעם המצב שונה. כעת המדינות עצמן נמצאות בבעיה ויכולתן לסייע לשווקים קטנה. הגוש האירופי משותק ולא מצליח להגיע להסכמות, הממשל בארה"ב מחפש דרכים לקצץ בתקציב ולא להגדילו, וגם תחמושת הפד אזלה ברובה. צמיחת המדינות המתפתחות לבדה, לא תספיק כדי להוציא את כלכלותיהן של המדינות המפותחות מההאטה.
גם בישראל אין מה לבנות על סיוע של המדינה. במשבר הקודם בוצעה כאן התערבות באמצעות הקמת קרנות המנוף. אלה עדיין קיימות, ובאופן עקרוני הן יכולות לנצל את מחנק האשראי החדש ולבצע השקעות, אבל לא נתפלא אם גם הן לא יתנפלו על החברות הצמאות למזומנים. קרנות המנוף עשו בעצמן כמה השקעות לא מוצלחות בשנתיים האחרונות, וכעת גם הן ייזהרו מהרפתקאות חדשות, גם אם זה בדיוק הרציונל שהביא להקמתן.
וכאשר כל הגורמים הללו מכבידים על השוק, פתאום הולך ומתברר שגל הסדרי החוב של 2009 היה רק הקדימון. אנחנו, כנראה, עוד נתגעגע אליו.
מי כבר ביקשה הסדר ומי עלולה להגיע לשם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
