משבר החוב באירופה ממשיך לגבות קורבנות, אם זה על ידי הורדת דירוג האשראי של המדינות, כמו במקרה של בלגיה והונגריה אתמול (ו'), או על ידי גביית מחירים פוליטים כמו במקרים של גיאורגוס פפנדריאו וסילביו ברלוסקוני שנאלצו להתפטר מראשות הממשלה במדינות שלהם במטרה לעזור בפיתרון המשבר. אולם נראה שיש רק גוף אחד שיש לו את היכולת, לכאורה, לטפל במשבר הזה, והוא, משום מה, בוחר לשמור על פרופיל נמוך בכל מה שקשור לפיתרון המשבר. אנחנו מדברים כמובן על הבנק המרכזי האירופי.
בניו יורק טיימס משווים את התנהלותו של הבנק המרכזי לכבאית שנותנת לבית לבעור, רק כדי ללמד את הילדים לקח לא לשחק עם הגפרורים. לבנק יש את זרנוק המים - היכולת להדפיס שטרות - אבל הוא מסרב להשתמש בו על מנת לטפל במשבר החוב באירופה שמתפתח בחודשים האחרונים, וכבר פגע בכל המדינות ביבשת כולל בכלכלה החזקה ביותר בגוש האירו, הלא היא, גרמניה.
להבות המשבר גברו ביום שישי האחרון כשהממשלה האיטלקית נאלצה לשלם ריבית של 6.5% על אגרות חוב ל-6 חודשים, גבוהה ב-3 נקודות האחוז ממכירה דומה לפני חודש בדיוק. על פי סוכנות הידיעות בלומברג, הפעם האחרונה שממשלת איטליה שילמה ריבית כזו על אגרות חוב דומות, היתה באוגוסט של שנת 1997.
אבל כפי שהדברים נראים, הבנק המרכזי האירופי לא מתכנן שום פעולה רחבת היקף שתנסה להציל את המצב באירופה, כמו למשל קנייה מאסיבית של אגרות חוב של מדינות הנמצאות בקשיים כלכליים, על מנת להוריד את התשואות על אגרות החוב. הבנק המרכזי הוא לא "המפלט האחרון של המדינות הנמצאות בקשיים כלכליים", אמר חוסה מנואל גונזלס - פאראמו, חבר בדירקטוריון של הבנק, במהלך נאום שנשא באוניברסיטת אוקספורד ביום חמישי האחרון. אמירה דומה נשמעה בשבועות האחרונים מפי בכירים רבים בבנק.
פרשנים רבים לא מצליחים להבין את הגישה הזו של הבנק כלפי המשבר. יש כאלו הסבורים שהבנק נוקט בגישה הזאת על מנת להפעיל לחצים על הפוליטיקאים שיעמדו בהתחייבויות שלהם. מצד שני יש מי שחושבים שהבנק המרכזי לא יאפשר קריסה של האיחוד האירופי ובסופו של דבר יזנח את הגישה הזו, ויתחיל להציף את השווקים על ידי הדפסת שטרות, בדיוק כמו שעושה בדרך כלל הפדרל ריזרב בארצות הברית.
אבל יש גם מי שחושבים שכשהבנק המרכזי אומר "לא" אז הוא מתכוון ל"לא". "אני חושב שהשווקים מהמרים יותר מדי על כך שבסוף יהיה אגרות חוב כלל אירופאיות או שהבנק המרכזי יהווה המפלט האחרון עבור המדינות", אמר שר האוצר האנגלי נורמן למונט בראיון לסוכנות בלומברג. "לדעתי, גרמניה תעדיף לפרוש מהאיחוד האירופי על פני פגיעה באמינותו של הבנק המרכזי האירופי".
מאבק לגבי הסמכויות של הבנק
העניין של סמכויות הבנק המרכזי מהווה סלע המחלוקת בין שתי הכלכלות החזוקת באיחוד האירופי, גרמניה וצרפת. בעוד שצרפת דורשת שהבנק יתערב בצורה אגריסיבת יותר בשווקים, בגרמניה טוענים שהבנק לא יכול להתערב מעבר למה שהוא עשה עד עכשיו. הטיעונים של גרמניה קיבלו חיזוקים בשבועות האחרונים ממספר בכירים בבנק.
הקברניטים של הבנק המרכזי ממשיכים להתעקש שקנייה מאסיבית של אגרות חוב ממשלתיות או פעולות אחרות שהבנק נדרש לבצען, הן מעבר לסמכויות שניתנו לו, ובכל מקרה לא יביאו לפיתרון המשבר. הבכירים בבנק טוענים שאם יבצעו רכישות מסיביות של אגרות חוב, הם יעברו על החוק, כי בתקנון יש איסור על הבנק להשתמש במשאבים שלו על מנת לעזור לממשלות. הם גם טוענים שמהלך כזה יגביר את הנטל של החובות על מדינות כמו גרמניה והולנד.
פאראמו טוען שההגבלות הללו הן דבר טוב, כי זה מונע מהפוליטיקאים את הפיתוי להדפיס כספים במקום להציג מדיניות כלכלית טובה. "ההגבלות המוניטריות הללו, הינן צעדים טובים, מכיוון שהם מעודדים מדיניות טובה וממשל תקין", אמר פאראמו במהלך הנאום. "במילים אחרות, ההגבלות הללו יובילו לאיחוד כלכלי מגובש יותר".
על פי בכיר הבנק, מה שצריך לעשות בעת הזו היא לדבוק בעיקרונות של הבנק, שאחד המשמעותיים שבהם הוא לשמור על יציבות המחירים באיחוד האירופי. העיקרון הזה, כתוב במשפט הראשון בתקנון של הבנק, "המטרה המרכזית של הבנק מהרכזי תהיה שמירה על יציבות המחירים".
אבל יש מצב שיכול לגרום לבנק המרכזי להתערב בצורה נרחבת בשוק אגרות החוב, וזה במידה והאינפלציה תיעצר ויהיה חשש גדול מדיפלציה, אז יהיה לבנק תירוץ להתחיל להזרים כספים לתוך השוק. "המצב יהיה שונה אם הבנק המרכזי יתחיל לחשוש מדיפלציה", אומר אריק צ'ייני, כלכלן ראשי בחברת הביטוח AXA Group. "במקרה כזה, תהיה סיבה לקנייה מאסיבית של אגרות חוב, וזה יקרה על מנת לשמור על ריבית נמוכה, וזה יהיה עבור שמירה על יציבות המחירים, כפי שמחייב התקנון. זה לא יהיה על מנת להציל מדינה מסויימת".
למרות איך שהמצב נראה, בבנק המרכזי טוענים שהמשבר לא חריף כפי שזה נראה, ולכן הם לא רוצים להחליט החלטות חפוזות שיצטערו עליהן אחר כך. אבל, אם הבנק המרכזי יטעה בחישובים שלו, זה עלול להביא להתפרקות מוחלטת של האיחוד האירופי.
אבל דניאל גרוס, מנהל המרכז ללימוד מדיניות אירופה, מרגיע קצת את החששות ותולה תקוות גדולות ביכולתו של מריו דראג'י, הנשיא החדש של הבנק מהרכזי, לנהל את המשבר ולהגיע להחלטות נכונות לגבי הצעדים שעל הבנק לנקוט בהן.
"יש לו נסיון גדול בשווקים העולמיים", אמר גרוס על דראג'י, שעבד בבנק ההשקעות גולדמן זאקס לפני שמונה לנגיד הבנק המרכזי האיטלקי, ואחר כך לנשיא הבנק המרכזי האירופי. "לדראג'י יש את כל הנתונים לגבי השוק בזמן אמת. מה יש לנו לעשות חוץ מלסמוך עליו?"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.