"באמצע שנות ה-80 האוכלוסייה בישראל מנתה כ-4 מיליון נפש, היום האוכלוסייה מונה כ- 8 מיליון נפש. מחירי הדירות עולים בצורה חדה כאשר נוצר פער בין הגידול באוכלוסייה ובין התחלות הבנייה והפיתוח של התשתיות" - כך אמר היום רו"ח שחר זיו, שותף מנהל בפירמת BDO זיו האפט, בכנס התשתיות והנדל"ן שנערך בתל אביב.
לדבריו, "ראינו בישראל שתי תקופות שבהן היו עליות חדות במחירי הדיור. בשנות ה-90 בעת העלייה הגדולה מברה"מ, המדינה גם אז התקשה להגיב בפיתוח הנדל"ן והתשתיות והתוצאה הייתה עליית מחירים שנמשכה עד 1998. בעשור שלאחר מכן הייתה שחיקה במחירים ובשלוש השנים האחרונות אנו רואים שוב עלייה הנובעת מהגידול הטבעי של משקי הבית, הנאמד ב-40 אלף משקי בית חדשים בשנה.
"חוסר יכולת של המדינה לפתח תשתיות שיפנו את האוכלוסיות אל מחוץ לאזורי הביקוש ומחסור בקרקעות באזורי הביקוש גרמו לעליית המחירים. לצד זאת יש להבין כי הדירות שבונים היום הם לא הדירות שבנו לפני 20 שנה בתקופה הזו הדירה החדשה גדלה בממוצע בחדר אחד (כמעט 33%) ולכך תרמו גם ראשי הערים שהנחו לתכנן בתחומם יותר ויותר דירות גדולות וכך מחירי הדירות ההחדשות המשיכו לעלות גם מסיבה זו".
נסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים: "שמענו דיבורים על להביא רופאים מחו"ל, אולי גם יביאו ראשי ממשלות מחו"ל. יש לנו אמצעים לעמוד בדרישות בתחום התשתיות. נוכל לעמוד במשימה הלאומית. בנק ישראל מקשה עלינו עם מגבלת האשראי. המגבלה כוללת את כל ענפי הנדל"ן, גם מגורים, גם תשתיות, גם מבני ציבור ועוד. צריך לפצל את התחומים ולתת אפשרות לבנקים להמשיך ולממן את הפרויקטים. אם המצב יימשך כך לא יהיה ניתן להמשיך ולצאת בפרויקטים. משרד השיכון מוציא קרקעות מצד אחד ומצד שני בנק ישראל לוחץ על הבנקים ולא מאפשר מתן אשראי ראוי. הבנק טועה לטעמי וצריך לפצל את מגבלות האשראי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.