משרד האוצר מתכנן קיצוץ של 3 מיליארד שקל מבסיס תקציב הביטחון לשנת 2012. עם זאת, לפי הערכה פנימית במשרד, סכום זה, אפילו אם יקוצץ במלואו, ובכך יש ספק גדול, עלול שלא להספיק נוכח ההתפתחויות הכלכליות בעולם. לכן, במקביל, מתוכננים קיצוצי רוחב בכל משרדי הממשלה, למעט במשרד החינוך, ומכינים תוכניות מגירה למצבים חמורים יותר.
התכנסויות ראשי האוצר הופכות צפופות ומתוחות יותר ויותר. מי שמרכזים את הנושאים הללו הם המנכ"ל דורון כהן והחשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, שכבר לפני כמה חודשים זיהתה והחלה לדבר בשיחות הנהלת האוצר על אי-התאמות בין התחזיות למציאות.
חסרים 5 מיליארד שקל ממסים
גביית המסים, נכון לסוף נובמבר 2011, כבר קובעת חסר של יותר מ-5 מיליארד שקל ביחס ליעד הגבייה, 213.5 מיליארד שקל, שעליו התבסס תקציב 2011. הפער בהכנסות נוצר במחצית השנייה של השנה והוא מיוחס להתפתחויות בעולם, שהביאו לירידה ולדשדוש היצוא לאירופה ולארצות הברית. חסר של 5 מיליארד שקל הם כ-0.6% תוצר. כל זה אומר שהאוצר, המשק, אינו עומד בתחזית הגירעון, 2.9%, שיש צורך בעלייה בגיוס חוב והירידה ביחס החוב-תוצר, העומדת היום על 75%, תהיה פחותה מהמתוכנן.
לפי תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנה הבאה, שעליה מתבסס תקציב 2012, עמדה על 232 מיליארד שקל. בפועל כבר ברור שההכנסות יהיו נמוכות באופן משמעותי. כבר לפני כחודש הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, בוועדת הכספים כי לא נעמוד לא בתחזית המסים ל-2012 ולא ביעד הגירעון, שנקבע על 2% בלבד. בספטמבר כבר העריכו באוצר שיעד הגירעון יגדל ל-2.6%, אולם ככל שעובר הזמן, מתברר שהוא יהיה גדול עוד יותר, ונראה שהמשק הולך לקראת גירעון של 3.5%, וגם זאת רק בתנאי שהמצב הגלובלי יישאר ברמת אי-הוודאות הקיימת ולא יתמוטט עוד יותר.
למרות הנתונים, ההערכה הבסיסית שעדיין קיימת בבנק ישראל ובאוצר מדברת על המשך צמיחה של 3% עד 4%, שהמנוע העיקרי לה הוא ייצוא. ההערכה הזאת מתבססת על תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, שלפיהן יהיה גידול של 5.5% בסחר העולמי.
עם זאת, גורמים בכירים באוצר כבר מדברים על כך שהתחזיות הללו יתבדו, נוכח הירידה ואי-הוודאות בחודשים האחרונים ביחס ליעדי הייצוא (יותר ממחצית הייצוא הוא לארה"ב ולאירופה).
בשיחות המתנהלות בימים אלה בין ראשי האוצר לשרי הממשלה, וגם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים, מדברים על כך שכל עוד הגירעון לשנה הבאה יהיה בין %3 ל-3.5%, והממשלה לא תפרוץ את תקרת ההוצאה ולא תפגע באמינותה כשומרת היציבות, ניתן יהיה לסמוך על מה שמכונה "המייצבים האוטומטיים" של השוק ולהימנע מכל פעולה. אולם אם וכאשר הגירעון יגדל ליותר מ-3.5%, תהיה הממשלה חייבת לנקוט אמצעים קיצוניים כדי לשמור על אמינותה מול המוסדות הבינלאומיים, חברות דירוג האשראי ומחזיקי אגרות החוב של ישראל, שכן המדינה תזדקק לגיוס הון ולהגדלה משמעותית של החוב.
הקיצוץ - קטן יותר בפועל
בנוגע לקיצוץ תקציב הביטחון שעל הפרק, יש לציין כי גם אם יאושר קיצוץ של 3 מיליארד שקל, ברור כבר כעת כי בפועל הוא יהיה קטן יותר, שכן במהלך השנה צפויים להיתוסף אליו כספים עבור גדר הביטחון בגבול מצרים, החזר של מיליארד שקל בגין תשלומי בלו על הדלק ועוד.
גורמים במערכת הביטחון חוזרים ואומרים היום כי כל קיצוץ בעת הזאת משמעותו פגיעה בביטחון ופגיעה ישירה גם בכלכלה ובחברה, וזאת משום שקיצוץ פירושו גם ירידה בהזמנות ממפעלי התעשיות הביטחוניות, פגיעה במפעלים בפריפריה המוכרים לצה"ל, פגיעה במחקר ופיתוח, פיטורים במערכת הביטחון, בצבא ובקרב אזרחים עובדי צה"ל, והאטה בייצוא הביטחוני, שעמד ב-2010 על 7 מיליארד דולר.
באחרונה התבטא בעניין שר הביטחון, אהוד ברק, בוועדת הכספים ואמר כי האתגרים שבפתח - המיתון העולמי, המצוקה החברתית האותנטית וחוסר היציבות הביטחונית באזור - מחייבים שיח חדש, "ניו דיל", כדבריו, בין הממשלה לאזרחיה. בסיסו של הניו דיל הזה, לפי עמדת ברק, הוא הגדלת התקציב ב-0.9 פרומיל, שמשמעותם תוספת של כ-7 מיליארד שקל לתקציב השנה הבאה, שתאפשר "לשמר את הרקמה המשקית והאנושית עד שנעבור את המשבר ואפשר יהיה לחזור לצמיחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
