קדמי: רשתות המזון מטעות את הצרכן ונמנעות ממלחמת מחירים

מכסים, ביורוקרטיה, קשרים לא הוגנים בין ספקים לקמעונאים ופרקטיקות לא תחרותיות של ספקים וקמעונאים - אלה הגורמים העיקריים לכך שמחירי המוצרים בישראל יקרים יותר בהשוואה למדינות העולם המערבי; כך עולה מדוח הביניים של ועדת קדמי שפורסם היום (ב'). הוועדה, כזכור, הוקמה בעקבות סדרת תחקירי "גלובס" בקיץ על יוקר המחיה בישראל, והיא בדקה את מחירי המוצרים בכלל ענפי המשק.

להורדת הדוח המלא של ועדת קדמי - לחצו כאן!

הוועדה זיהתה 3 כשלי שוק מרכזיים הגורמים ליוקר המחיה בישראל: חסמי יבוא (מכסים ועלויות ביורוקרטיות), חסמי תחרותיות (קשרים בין ספקים לקמעונאים; פרקטיקות לא תחרותיות של ספקים או קמעונאים) וחולשת הצרכן (הנגרמת מפערי מידע).

"שוק המזון ומוצרי הצריכה המקומי נשלט על-ידי מספר מצומצם של שחקנים בעלי נתח שוק גדול", נכתב בדוח. "שתי רשתות השיווק הגדולות יכולות להפעיל כוח שוק אגרסיבי מול הספקים הקטנים. כל זמן שזהו מבנה השוק, מתקיים סיכון שהשחקנים השולטים ייעשו את כל שביכולתם על מנת להימנע מ'מלחמת מחירים', שהם יהיו הנפגעים הגדולים ביותר ממנה".

הוועדה מתייחסת גם לשטחי הנדל"ן של הרשתות הקמעונאיות: "עתודות הנדל"ן המיועדות למסחר קמעונאי בריכוזי האוכלוסייה הן מוגבלות, ורובן נשלטות כיום על-ידי השחקנים הדומיננטיים הקיימים. בדיוני הוועדה עם הגורמים בשוק עלתה טענה כי ישנו מחסור בנדל"ן ומגבלה לפתיחתן של חנויות של רשתות קמעונאיות מתחרות. הוועדה טרם בדקה את הטענה, ועל כן היא לא אומתה".

הוועדה מדגישה כי בשנים האחרונות ישנה מגמה מדאיגה של השתלטות ספקים גדולים על ספקים קטנים בשוק המזון, מה שתורם לעליית המחירים. "מגמה זו מאפשרת לספקים השולטים בנתחי שוק משמעותיים בחלק מהשווקים לחדור לשווקים נוספים ולהשתלט גם בהם על נתחי שוק משמעותיים. מגמה זו מזינה מחדש את תהליך הריכוזיות בשוק המזון", נכתב בדוח.

עוד מציינת הוועדה מספר חסמים על שחקנים קטנים, המונעים מהם לתפוס נתח שוק: חסמי רגולציה, אשראי, שיווק ומיתוג, יבוא, מיקוח.

"הקמעונאים משתמשים במגוון מניפולציות המקשות על הצרכן ביצוע של השוואת מחירים או מסתירות ממנו מידע אחר", נכתב בדוח. "למשל, תמחור בהפסד של מוצר לצורך משיכת לקוחות על מנת שיקנו מוצרים נוספים במחירים גבוהים יותר, התניית מחיר מוזל ברכישה כוללת מעל סך מסוים, מבצעים שאין בהירות לגבי המוצרים המשתתפים בהם, סידור מדפים באופן המקשה על השוואת מחירים ומבליט את המוצרים היקרים יותר, מיקום המוצרים הבסיסיים והמוצרים שבפיקוח במדפים רחוקים וחוסר בחלופות על המדפים".

ההמלצות המתגבשות: החלשת הספקים הגדולים, העצמת השחקנים הקטנים

הוועדה בוחנת גיבוש מספר המלצות לטיפול ביוקר המחיה: הסרת חסמי יבוא, הפחתת מכסים, חיזוק ספקים קטנים, אי-אפליה בהקצאת מדף (למשל למנוע הפעלת סדרנים על-ידי הספקים או חיוב הקצאת שטחי מדף לספקים שאינם דומיננטיים), טיפול בבעלויות צולבות ועידוד התחרותיות.

בכל הנוגע לעידוד התחרותיות, הוועדה ממליצה בין היתר להגביל צמיחה של קמעונאים גדולים שנתח השוק שלהם הגיע ל-25% מסך השוק, קביעת הגבלות על רכישות של חברות ייצור על-ידי חברות גדולות, שחרור נדל"ן, קביעת נוהל המאפשר לרגולטור לדרוש נתונים על מחירים בשרשרת אספקה שיחול על כל הקמעונאים עם מחזור מכירות שנתי של מעל 5 מיליארד שקל, וכן פיקוח על מחירים על מוצרים של יצרנים דומיננטיים בעלי נתח שוק הגדול מ-50% בקטגורית מוצר מסוימת.

הוועדה שוקלת גם להמליץ על סיוע לעסקים קטנים וכן סיוע בהקמת מערכים לשיתוף-פעולה בין קמעונאים קטנים ובין ספקים קטנים, בדומה לקיים במדינות האיחוד האירופי.

בדוח קדמי מוזכרת גם האפשרות לחייב חברות פרטיות גדולות לפרסם דוחות כספיים לציבור, כמו למשל תנובה: "בכוונת הצוות לבחון אפשרות לחייב ספקים ורשתות המהווים מעל 50% מהשוק לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם לציבור".

בכל הנוגע לכלים לצרכנים, הוועדה בוחנת כלים לחיזוק מודעות צרכנית והעצמת כוח הצרכן, באמצעות הנגשת מידע לגבי זכויותיו מול העוסק מחד ובאמצעות הנגשת מידע לצרכן לגבי ההליכים הפתוחים לפניו למימוש זכויותיו מאידך.

כן נשקלת "הטלת איסור כבילת הצרכן לרכישת סל מוצרים על מנת לרכוש מוצר במבצע, שיפור החקיקה, כלי האכיפה הצרכניים וכלי האכיפה של חוק הגנת הצרכן, לרבות באמצעות חיזוק זרועות הביצוע הממשלתיות בתחום הצרכנות".

ואיך מתקדמים מכאן? חברי הוועדה מציינים כי יתקשרו עם חברת ייעוץ חיצונית כדי לבחון את השלכות ההמלצות האמורות ולקבל מסקנות עד סוף השנה.