שנה לאחר שהושקה תוכנית "יתרון יחסי" של האוצר, לעידוד השקעות של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון מקומיות, מתבררת רמת ההיענות של המוסדיים הישראלים - 50% מכספי התוכנית כבר נוצלו.
על-פי בדיקת "גלובס", חברת הביטוח מנורה ביקשה את אישור האוצר לקחת חלק בתוכנית, לאור כוונתה להשקיע סכום של 10-12 מיליון דולר בקרן החדשה של וינטג', שמיועדת להשקעות בחברות טכנולוגיה בשלות.
אלון מסר, נציג אגף תקציבים שהופיע היום בפני ישיבת ועדת המשנה לקידום תעשיית הטכנולוגיה בכנסת, סקר את ההתקדמות בתוכנית האוצר, ומצא כי מאז ינואר 2011 נוצלו יותר מ-50% מתקציב התוכנית, שעומד על 800 מיליון שקל. לדבריו, עד היום התקבלו התחייבויות להשקעה בהיקף של 450 מיליון שקל, ובוצעו השקעות בפועל בהיקף של 25 מיליון שקל.
מסר אמר שהתוכנית עודדה דו-שיח חשוב בין המוסדיים לקרנות ההון סיכון. "מדובר בתוכנית לשנתיים, ולכן הצלחתה תימדד רק לאורך זמן", אמר.
גלגל ההצלה נשאר במים
זו לא הפעם הראשונה שמנורה משקיעה בקרנות של וינטג', אך זו הפעם הראשונה שהיא תיהנה מההטבות של תוכנית האוצר. יוני טל, משנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי, הוא האחראי להשקעה.
גורמים בשוק מעריכים שזו אחת הסנוניות הראשונות לשורת פניות נוספות מגופים מוסדיים ומקרנות הון סיכון שכבר פונים לאוצר כדי לזכות בהטבות שהוגדרו על-ידי המדינה.
וינטג' היא קרן השקעות שניוניות וקרן המשקיעה בקרנות (Fund Of Fund), שאלן פלד הוא מייסד-שותף בה. הקרן שמנורה מעוניינת להשקיע ולהיות שותפה בה מבקשת לגייס 75 מיליון דולר, במטרה להשקיע לצד משקיעים נוספים בחברות טכנולוגיה בשלות, שכבר רושמות הכנסות שגבוהות מ-10 מיליון דולר בשנה. הקרן תשקיע בחברות מוליכים למחצה, תקשורת, תוכנה, תשתית לאינטרנט ומכשור רפואי.
תוכנית האוצר אמורה להיות גלגל הצלה להון סיכון הישראלי, חיים שני, לשעבר מנכ"ל האוצר, היה מיוזמיה. מטרת התוכנית היא לעודד הזרמה של 800 מיליון שקל בשנים 2011-2012. המטרה עוד לא הושגה, והמוסדיים המקומיים לא קפצו על התוכנית. אמנם נרשמה התחייבות להשקעה כוללת של 450 מיליון שקל, אך בסך הכול מדובר ב-118 מיליון דולר - כסף שבקושי יספיק לקרן אחת.
על-פי התוכנית, מוסדיים שיתחייבו להשקיע בקרנות שמשקיעות בחברות בישראל, יוכלו לקבל את השתתפות המדינה בגובה של עד 25% מהשקעותיהם. הסכום שהממשלה הקצתה לכך הוא 200 מיליון שקל.
כיום מצבן של הקרנות המקומיות בכי רע. בשנים 2009-2010 הן לא גייסו הון בכלל, הביצועים שלהן אומללים, והאפשרות לגיוס קרנות המשך נראית רחוקה מתמיד. בנוסף, קאלפרס, ארגון קרנות הפנסיה של קליפורניה והמשקיע המוסדי הגדול בעולם, הודיע בשבוע שעבר על קיצוץ של 85% בהקצאותיה להשקעות בקרנות הון סיכון.
המוסדיים הישראליים הקדימו בהרבה את קאלפרס, ופשוט לא משקיעים בקרנות מקומיות. לפי דוח נתוני ההשקעות לסיכום 2010 שנחשף ב"גלובס" בחודש אפריל, המוסדיים השקיעו 0.35% בלבד מתיק ההשקעות הכולל בהון סיכון בישראל.
בניתוח הנתונים עלה כי תקציב ההשקעות המוסדיים בקרנות הישראליות ל-2010 נמוך מאוד - מגדל הקצתה 0.7% בלבד מהתקציב שלה להון סיכון; כלל הקצתה 1.3% מכלל התיק; בהראל ייעדו 2.5%; בהפניקס 3.2%; ובפסגות 0.7%.
מהדוח עלה עוד כי המוסדיים מעדיפים להשקיע בקרנות שמשקיעות בחברות בוגרות, בעיקר בקרנות פרייבט אקוויטי. כך, רוב המוסדיים השקיעו בקרנות פימי, פורטיסימו, ויולה וסקיי.
"תוכנית האוצר הושקה לפני שנה, כשעוד הייתה פה תעשיית הון סיכון"
ועדת המשנה לקידום וסיוע תעשיות עתירות ידע, מטעם ועדת הכלכלה בכנסת, קיימה היום דיון שעסק במשבר שבתעשיית ההון סיכון הישראלית והשלכותיו על תעשיית ההיי-טק. בדיון נכחו המדען הראשי אבי חסון, נציג האוצר, נציגי הקרנות, יזמים שונים ונציגי תעשיית ההיי-טק.
איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות, שותף מנהל בקרן פרגרין ומבעלי חממת אינסנטיב, טען, ולא בפעם הראשונה, כי "התוכנית של האוצר לעידוד המוסדיים כבר לא רלבנטית. התוכנית הושקה לפני שנה, כשעוד הייתה כאן תעשיית הון סיכון, אבל היום אין תעשייה כזו בישראל. תעשיית ההיי-טק סובלת ממימון חסר, וכבר היום רואים 'חורים' בשלבי ההשקעות ובתחומים שונים. לא מתפתח בסיס לחברות שיקיימו כאן תעשייה בעוד 5-10 שנים.
"קשה לראות המשך של תעשיית היי-טק בסדרי גודל שראינו בעבר בישראל", הוסיף ליפשיץ, "אם לא יהיה פה שוק שיממן את הפעילות היזמית. אם אנחנו רוצים לראות בישראל מאות סטארט-אפים שמבשילים ויוצרים תעסוקה ויצוא, צריך לפעול בנחישות למציאת מימון לתעשייה הזו".
היזם הסדרתי עופר וילנסקי, שהקים ומכר את ג'נגו והיום מייסד ומנכ"ל חברתHola , טוען כי זה נכון שיש ירידה בכמות הסטארט-אפים אך "יזמים טובים עם רעיון טוב יצליחו לגייס בכל מצב".
אנשי ההון סיכון חיים קופנס, שותף בקרן JVP, דודו גוסרסקי מקרן לייטספיד, וקובי סמבורסקי מקרן גלילות, טענו כי הירידה בהיקף ההשקעות של הקרנות משליכה על האקו-סיסטם כולו. השלושה טענו כי יזמים טובים ללא רקורד מתקשים לגייס הון. לדבריהם, הקרנות מוטרדות מכך משום שהדרך לשלבים המתקדמים לא נסללת.
המדען הראשי חסון ציין שרוב הבעיות אינן ייחודיות לשוק הישראלי, להוציא את ההשתתפות הנמוכה של משקיעים מוסדיים בענף. "אסור לפגוע באקו-סיסטם העדין של התעשייה על-ידי פעילויות אגרסיביות", אמר חסון, "יש לפעול להגברת היקף הפעילות של המוסדיים".
"תעשיית ההיי-טק סייע במידה רבה לדחיית ההשפעה של המשבר הכלכלי של 2008 על ישראל", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ רוברט אילטוב, "הממשלה נדרשת לבחון את המצב לעומקו, ולחזק מקורות מימון".
השאלה שנותרה היא מי יקשיב לו.
כמה ייעדו חברות הביטוח להשקעות בהייטק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
