מופע זיקוקים מרהיב כיסה את שמי הלילה המדברי בשעה שמטען נפץ במשקל של טון גרם לקריסתו של בית המלון המפואר "ניו פרונטיר" ברחוב הראשי של עיר ההימורים לאס וגאס, שבמדינת נבאדה בארה"ב.
כך, בראשית נובמבר 2007, נראתה תחילתה של שותפות ראשונה בין שניים מהשמות הבולטים במגזר העסקי בישראל: נוחי דנקנר ויצחק תשובה. זמן קצר קודם לכן, נאבקו השניים על רכישת השליטה בחברת ההשקעות כור. דנקנר ניצח. תשובה, כך מסתבר, לא נטר טינה.
על הפרק עמד פרויקט שאפתני, יוצא דופן בהיקפו גם עבור צמד בעלי ההון המקומיים: מלון-קזינו חדש - "פלאזה לאס וגאס" שמו - שיוקם על חורבות הפרונטיר. היקף ההשקעה בפרויקט נאמדה בסכום דמיוני בגובה 5-7 מיליארד דולר - גדול יותר מכל פרויקט נדל"ן שיזמו אי פעם ישראלים בחו"ל.
ארבע שנים חלפו ומגרש הבטון ב"סטריפ" של לאס וגאס, שנרכש בכ-1.2 מיליארד דולר ושעליו אמור היה לקום ה"פלאזה", נותר במצב דומה לזה שבו קיבלו אותו צמד היזמים לאחר פינוי ההריסות. כמו שזה נראה היום, פרויקט הפלאזה, במתכונתו המקורית, אינו בר מימוש.
ההון העצמי שהשקיעו החברות של דנקנר ותשובה ברכישת המגרש, 600 מיליון דולר, ירד ברובו לטמיון, וקונסורציום בנקים שהעמיד להן הלוואה בסכום דומה עומד בפני הסדר חוב.
אל תנפנפו בהתרחבות לחו"ל
לא מעט סיבות חברו לכישלון פרויקט הפלאזה, חלקן אובייקטיביות: מעטים, אם בכלל, חזו את משבר האשראי העולמי שפרץ במלוא עוצמתו חודשים ספורים לאחר רכישת הקרקע. משבר שגרם, בין היתר, לקריסת מחירי הנדל"ן בארה"ב בכלל ובעיר ההימורים בפרט, וייבש את מקורות האשראי לפיתוח הפרויקט המתוכנן. גם היום, יותר משלוש שנים לאחר פרוץ המשבר, מלקק שוק הנדל"ן בווגאס את פצעיו ומתקשה להתאושש (למרות השיפור שחל בתעשיית התיירות וההימורים בעיר).
ועדיין, לא מדובר בחוסר מזל בלבד. תשובה ודנקנר, צמד יזמים עתירי ניסיון ובעלי רקורד מוכח של הצלחות, נכנסו להשקעת הענק בפלאזה כשבועת המחירים בווגאס הייתה בשיאה, וכשסימני אזהרה ראשונים למשבר ה"סאב פריים" בשוק הנדל"ן האמריקני כבר החלו להיראות בשטח.
זה לא מנע משניהם לשלם לפיל ראפין (Phil Ruffin), הבעלים הקודם של הניו פרונטיר, סכום מדהים של 1.24 מיליארד דולר. אותו ראפין, אגב, רכש את המלון עשר שנים קודם לכן תמורת 165 מיליון דולר בלבד. קצת יותר מעשירית הסכום ששילמו לו.
הכישלון בפרויקט הפלאזה בלאס וגאס מזכיר לנו שוב עד כמה גדול המרחק בין הצלחה בשוק המקומי, הקטן והמוכר, לבין פיתוח עסקים משגשגים מעבר לים.
יזמים ישראלים אוהבים לנפנף בכך שהשוק כאן קטן וכי עתיד עסקיהם טמון בהתרחבות לחו"ל, אבל האמת היא שבדרך כלל הם אינם מצוידים ביתרון יחסי שיסייע להם להצליח שם לאורך זמן, גם אם בנקודה מסוימת הם הצליחו, בדומה לכולם, בזכות תנאי השוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
