"בחודשים הקרובים הריבית תמשיך לרדת עד ל-2%"

לאחר שבנק ישראל הכריז הערב (ב') על הורדת שיעור הריבית ב-0.25%, לרמה של 2.75% בחודש דצמבר, מגיעות כצפוי תגובות האנליסטים.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו של דש בית השקעות: "הדוברים של בנק ישראל, כולל הנגיד עצמו, רמזו עד לפני שבועיים שהם מרגישים נוח עם תחזית הצמיחה ועם הריבית ומעדיפים לשמור את נשק הריבית למקרה שתחול הרעה משמעותית במצב המשק. ככל הנראה, ההתפתחויות של השבועיים האחרונים בשווקים הפיננסיים באירופה, ובעיקר השיתוק שאחז בקובעי המדיניות, אשר מאיים לדרדר את הכלכלה העולמית להאטה חריפה, שכנעו את בנק ישראל שגם המשק המקומי צריך לקבל מינונים של הקלה מוניטארית אשר תסייע להתמודד עם ההאטה בפעילות. ככל הנראה, זאת לא הנקודה הסופית במסלול הורדת הריבית ובחודשים הקרובים הריבית תמשיך לרדת עד לרמה של כ-2%".

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו ראשי בכלל פיננסים: "בנק ישראל לרוב אובייקטיבי מספיק כדי לציין גם טיעונים נגד ההחלטה שלו. הפעם שכח אותם: השקל נחלש מתחילת החודש מול רוב המטבעות המובילים; מדד מחירי הסחורות (CRB) יציב במונחים שקליים והנפט זינק ב-6.4% מתחילת החודש; שיעור האבטלה במשק עדיין נמוך מאד ואין חשש אמיתי למיתון בישראל, אלא לצמיחה יציבה של סביב 3% ב-2012 שלא מתאימה לריבית ריאלית אפסית; ציפיות האינפלציה בשוק אומנם סביב מרכז היעד אך לאחרונה שוב במגמת עלייה; סיכון לחימום ייתר של מחירי הנדל"ן. אנו מחזיקים בציפיות הקודמות שלנו כי בתרחיש המרכזי בהחלטת הריבית הבאה, לחודש ינואר, יותיר בנק ישראל את הריבית ברמתה הנוכחית. בתרחיש הפחות סביר אנו רואים הפחתת ריבית נוספת".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל נהנה ממרחב תמרון יוצא דופן בעת הנוכחית בכל האמור בניהול המדיניות המוניטרית וזאת עקב הסביבה האינפלציונית הממותנת. אין ספק כי בעת הנוכחית הבנק ממוקד בעידוד הצמיחה ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית ואילו הסיכונים האינפלציוניים זוכים לחשיבות משנה. לאור התנהלות משבר החובות באירופה ואוזלת היד של מנהיגיה בכל האמור בטיפול במשבר, יאלץ הבנק המרכזי המקומי להמשיך בתהליך הפחתת ריבית במקביל להתנהלות המשבר באירופה ואף לנקוט בצעדים משלימים דוגמת אלו אשר ננקטו בשנת 2008 במקרה של קריסת גוש האירו. הידרדרות בייצוא המקומי תביא להמשך תהליך הפחתת ריבית במשק המקומי לרמה של 2% בשלב ראשון כבר במהלך המחצית הראשונה של שנת 2012".

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו: "החלטת הועדה המוניטרית בבנק ישראל תואמת את ההערכה כי בשלב הנוכחי צמצום פעילות הזרים תקטין את ההשפעה של צמצום פער הריביות על שערי החליפין. להערכתי לא צפוי פיחות משמעותי בפעילות הזרים מעבר לזה שהתקבל בימים האחרונים רק בשל צמצום פער הריביות. גם נתוני המקרו והחשש מהאטה בפעילות הכלכלית תומכים בהורדת שער הריבית בשיעור של רבע האחוז בדיוק כפי שבוצע בפועל על ידי בנק ישראל".

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "אנו צופים עוד 3-4 הפחתות ריבית בשנה הקרובה, כאשר התזמון יהיה בהתאם להתפתחויות הכלכליות בעולם. שער הדולר הנוח יחסית והאינפלציה הנמוכה, יאפשרו לנגיד להמשיך בהפחתות הריבית ויביאו לנחיתה רכה למשק הישראלי, על רקע המשבר העולמי. הפחתת הריבית הצפויה של הנגיד, מתבצעת נוכח הנתונים המצביעים על האטה משמעותית בצמיחה והדאגות מאירופה אשר ממשיכות למקד את תשומת לב העולם בכלל ובנק ישראל בפרט".

לידר שוקי הון: "הורדת ריבית של 0.25% לא מפתיעה כלל, זאת על רקע ההרעה במשבר החוב באירופה והתמתנות בפעילות בישראל. לפי הערכתנו, ההתלבטות בוועדה המוניטארית הייתה בין 0.25% ו- 0.5% ולא בין 0.25% ואי שינוי. בנק ישראל צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית לרמה של 2.25% ברבעון א' ואפילו נמוך מזה, כתוצאה מחשש מבוסס להעמקת ההאטה בצמיחה הגלובלית והשפעתה על ישראל. בנק ישראל רומז שהצמיחה בישראל תעלה ב- 2.7% בשנת 2012, נמוך יותר מהתחזית הרשמית של 3.2%. לפי הערכתנו, הצמיחה בישראל תהיה נמוכה יותר ותגיע ל- 2.4% בלבד".

רונן מנחם ממזרחי טפחות: "בנק ישראל העדיף הפעם את הצורך להגיב כבר עתה על הנמכת התחזיות לגידול התוצר בשנה הבאה וההאטה בהתרחבות המשק בחודשים האחרונים, על פני הרצון להמתין חודש נוסף ולהותיר בידיו מרחב תמרון רב יותר (למקרה שתירשם הרעה של ממש בנתוני המשק). סימן לכך ניתן לראות בהסרת המשפט העוסק בנושא מרחב התגובה מדברי הסיכום של הודעת הריבית. בנק ישראל מדגיש כי קצב האינפלציה 12 חודשים אחורנית יוסיף להימצא בתוך תחום היעד בשנה הקרובה - אמירה חזקה שלא הופיעה בפעם הקודמת, וניתן לראות בה איתות לכך שנושא זה לא יהיה בראש סדר הקדימויות בעתיד הנראה לעין. אשר למחיר הדיור - בנק ישראל צירף אמירה חשובה נוספת: המגבלה שהציב על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת הריבית על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות. יש בכך מסר ברור כי בנק ישראל לא יגביל הורדות ריבית נוספות, אם הן תהיינה נחוצות, בגלל שוק הדיור."

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות: "בעקבות המצב הכלכלי בעולם, ולאור הקיפאון בענף הנדל"ן, היינו שמחים אם ניתן היה להגדיל את מרכיב הפריים במשכנתא. אם לפני חצי שנה ההערכה של בנק ישראל הייתה של המשך העלות הריבית, הרי המגמה התהפכה וכעת אנו צפויים לירידות ריבית. לצערנו, במקום שציבור נוטלי המשכנתאות החדשות יוכל ליהנות ממשכנתא אטרקטיבית יותר, המגבלה נשארת על כנה והפער בין המסלול צמוד המדד, לבין מסלול הפריים, ממשיך לגדול".

ב-AMG משכנתאות מציינים כי "הפחתת הריבית ברבע אחוז תוריד את המשכנתא הממוצעת בכ-102 שקל, מרמה של 4749 שקל היום לרמה של 4646 שקל".

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "סוף סוף הגיעה זריקת המרץ לה ממתין המגזר העסקי מזה מספר חודשים. הפחתת שיעור הריבית במשק היא צו השעה נוכח התעצמות משבר החובות באירופה עליית הסיכוי לקריסת גוש האירו, אי התרחבות בפעילות במשק, הירידה ביצוא ובצריכה הפרטית לנפש וההאטה בקצב האינפלציה במשק. צעד זה משקף מדיניות שקולה ואחראית של הבנק המרכזי, שתכליתה לתמוך בפעילות המגזר העסקי ובצמיחת המשק, והוא בבחינת צינור חמצן לעסקים הקטנים בכלל ובתעשיה בפרט".

גולן ספיר, מבית ההשקעות סיגמא: "נגיד בנק ישראל מרגיש את ההאטה בארה"ב והמשבר האירופאי כשהם בדרכם האווירית לנמלי ישראל. הודעת ה-OECD ובנק ישראל בדבר הפחתת תחזיות הצמיחה, לצד התמתנותה של האינפלציה, מיעוט עסקאות הנדל"ן המעידות על החלשות קטר הנדל"ן, והדוחות החלשים של ענקיות הקמעונאות, יוצרים חשש אמיתי לעמידותה של מדינת ישראל באתגרים הכלכליים ובשמירה על רמת אבטלה נמוכה. נגיד בנק ישראל רואה ומחליט להתערב ולאפשר רמת נזילות גבוהה באמצעות ריבית נמוכה".

אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות: "על הנגיד להמשיך ולהוריד את הריבית, זאת לנוכח החששות הגוברים מגלישה למיתון עולמי חמור, אשר יוסיף ויפגע ביצוא הישראלי, זאת לצד חולשתו של השוק המקומי. נזכיר, כי מאז הרבע השני של השנה נסוג יצוא ענפי ההיי-טק בשיעור מצטבר של למעלה מ- 10%. הדבר מהווה איום משמעותי על המשך מגמת הצמיחה של המשק הישראלי, אשר נשענה בשנים האחרונות בעיקר על ענפי ההיי-טק המייצאים. בנוסף, הירידה הניכרת בציפיות האינפלציה בחודשים האחרונים מספקת תנאים נוחים ומצדיקה הורדה נוספת של הריבית. נזכיר, כי הריבית השקלית עדיין גבוהה יחסית לריבית בארה"ב ובגוש האירו, והינה מהווה משקולת על הסקטור העסקי".

יפתח דרורי מלמבקס: "בעקבות ההחלטה צפוי השקל להמשיך ולהיחלש ועשוי אף לחצות את רמת 3.9 עוד בטווח הקצר ואילו היורו יתחזק באופן אגרסיבי פחות ועשוי לשוב לשער של 5.08 בטווח הקצר. מתחילת החודש נחלש השקל אל מול הדולר האמריקאי בכ- 4.16% כאשר בעולם התחזק הדולר בכ- 3.5% בלבד. גם אל מול היורו נחלש השקל בכ- 1.2% בעוד המגמה העולמית, כאמור, הייתה מגמה דולרית".