יחימוביץ': השמיצו אותי המון בטוקבקים, אך מעולם לא גירד לי לתבוע

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה ראשונה הצעת חוק, שתחייב בתנאים מסוימים ספקית אינטרנט לחשוף את פרטיו של גולש שעבר עבירה של לשון הרע או זכויות יוצרים (לדוגמה - בכתיבת טוקבק). זאת, במטרה לאפשר לגורם הנפגע ליזום נגדו הליך משפטי. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ורק וחברת כנסת אחת - שלי יחימוביץ' - התנגדה לה.

לפי הצעת החוק, מרגע שהוגשה בקשה לחשוף את פרטיו של גולש - יוכל הטוקבקיסט להודיע אנונימית לבית המשפט, תוך 20 ימים, על הסכמתו או התנגדותו לבקשה.

הצעת החוק אף קובעת את המבחן שבו יעשה בית המשפט שימוש לצורך החלטה בבקשה אם לחשוף את פרטי גולש: אם בית המשפט השתכנע כי הבקשה הוגשה במטרה להגיש נגד הגולש תביעה או למצות את זכויותיו של המבקש, ולא בשל סיבה אחרת; ואם יש חשש ממשי שהתוכן שפירסם הגולש, ושבעטיו התבקשה חשיפת זהותו, עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני של המבקש.

מנגון טרום-משפטי

הצעת חוק יוצרת גם מנגנון של פנייה מוקדמת של צד נפגע לספקית האינטרנט, במטרה לאפשר לה למסור לו את פרטיו של הגולש הפוגע, מבלי לערב בכך את בית המשפט: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולקבל ממנו, ללא הליך משפטי, נתון מזהה, שיאפשר לאתר את המחשב ממנו פורסם התוכן (כלומר - IP, ולא פרטים מזהים). זאת, רק אם הצהיר המבקש כי הנתון המזהה דרוש לו לשם ניהול הליך משפטי או לשם מיצוי זכויותיו, וכי הוא מתחייב לא לעשות במידע שימוש שלא במסגרת הליך משפטי; כמו כן, המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולהודיע לו על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי המנוי. במקרה כזה - הספק יודיע על כך למנוי ויבקש את הסכמתו למסירת הפרטים.

בשלבי ניסוח הצעת החוק הצהיר ח"כ זבולון אורלב כי לא יימסר IP, אם הוא יזהה את המנוי בדרך לא משפטית.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי, עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מתוכן שפורסם לפנות לערכאות למיצוי הדין ולאכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית), כשם שהיה זכאי לך בזירה שאינה וירטואלית".

העליון קרא להסדרה

יצוין כי בית המשפט העליון קרא לפני כשנה, בפרשת רמי מור, ליוזמת חקיקה בנושא חשיפת פרטי גולש. השופטים אליעזר ריבלין ואדמונד לוי קבעו, כנגד דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, כי חופש הביטוי באינטרנט מתבסס על האנונימיות ועל הזכות לפרטיות.

פורמלית, הם קבעו כי במצב החקיקה בישראל, לא ניתן לחייב את ספקית האינטרנט "ברק" להעביר לידי רמי מור את פרטיהם של מי שפירסמו טוקבקים משמיצים כלפיו בפורומים שונים. עם זאת, קראו השופטים לחקיקה שתסדיר את הסוגייה.

בדצמבר 2010 הרים את הכפפה ח"כ אורלב, וגם משרד המשפטים פירסם הצעת חוק ממשלתית בנושא.

התנאים לחשיפה

- אדם הסבור כי נגרם לו עוול או שהופרה זכות קניית רוחני שלו מפרסום טוקבק יוכל לפנות לבית המשפט, בבקשה שיורה לספקית האינטרנט למסור לו את פרטי הטוקבקיסט.

- הטוקבקיסט יוכל להודיע לבית המשפט בתוך 20 יום או מתנגד או מסכים לבקשה.

- בית המשפט יאשר את חשיפת הפרטים אם השתכנע כי המטרה היא הגשת תביעה ולא סיבה אחרת; ואם יש חשש ממשי שתוכן הטוקבק עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני.

יחימוביץ': "עוד כוח לתאגידים הגדולים"

ח"כ שלי יחימוביץ', שהייתה חברת הכנסת היחידה שהתנגדה להצעת החוק, אמרה היום (ג') בגלי צה"ל כי "הטוקבקים והסטטוסים בפייסבוק הם הכלי היחיד של האדם הרגיל לבטא את דעתו ולומר את עמדתו גם כשהוא כועס. ממילא יש בתקשורת מורא מפני בעלי ההון ולשכת ראש הממשלה. על כל-כך הרבה אנשים וגופים גדולים אסור לכתוב. ממילא הכוח להשמיע ביקורת הולך ומצטמצם, וחופש העיתונות קטן לטובת החזקים".

באשר לטענה כי הטוקבקיסטים לא מתבטאים בשמם, אמרה יחימוביץ': "מפטרים עכשיו בפרטנר 1,000 איש, ולעובדים האלה אין שום צינור לומר מה שהם חושבים. נכנס עובד של פרטנר וכותב טוקבק - לרבות השמצות על אילן בן-דב - הוא הרי מסכן את מקום העבודה שלו אם יטקבק בשמו. יש הרבה מאוד טוקבקים שחושפים דברים אמיתיים שמסתתרים מאחורי מסך עשן של יחסי ציבור".

יחימוביץ' טוענת כי התיקון לחוק לשון הרע ייטיב עם החזקים, כיוון שלאדם מן השורה אין מספיק אמצעים כספיים לתבוע בבתי משפט טוקבקיסטים משמיצים: "נניח שתלמיד יכתבו טוקבק נגד מורה, אתם חושבים שלמורה הזו יש כסף ללכת לבית משפט? הרי ברור שהחוק הזה מיועד לחזקים ולתאגידים שיש להם עורכי דין וכסף. אנחנו נותנים עוד כוח בידי תאגידים גדולים".

יחימוביץ' התייחס גם לטוקבקים כלפיה ואמרה: "קראתי הרבה מאוד פעמים טוקבקים משמיצים כלפיי, ומעולם לא גירד לי ללכת לתביעה משפטית נגדם".