ביומה השני של ועידת האנרגיה 2011 התקיים שיח אנליסטים שסוקרים את חברות האנרגיה הישראליות הנסחרות בבורסה בת"א. אתר "גלובס" העביר את הדיון בשידור חי.
בדיון השתתפו יואב בורגן, מנהל מחלקת מחקר Sell Side בפועלים סהר; גיל בשן, אנליסט במחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, ליאת גלזר, אנליסטית ראשית באקסלנס; שמעון סרוסי, מנכ"ל משותף באקו אנרג'י; רו"ח אביבה בן משה, ראש צוות גז ונפט במחלקת תאגידים של הרשות לניירות ערך.
לדברי ליאת גלזר, "יש תחושה שכל כתבה קטנה שעולה באתר או בעיתון משפיעה על מחירי מניות הגז בבורסה. ככל שיעבור הזמן והסקטור יהפוך יותר תזרימי, ההשפעה על המחיר יושפע ממחירי הגלם. לדוגמא מניית אבנר - ההודעות של הערכות ראשוניות של חברות הגז על הרזרבות הביאו למחזורי ענק וכן כל הסיפור של חוק ששינסקי. זה מראה שהמידע שמגיע מהחברות עצמן עדיין משפיע במידה הגבוהה ביותר".
לדבריה, "הציבור מחכה להודעה רשמית של החברות, הוא לא יכול רק להסתמך על שמועות והערכות. ככל שהחברות יידרשו ליותר הבהרות ויותר הקפדה על הדיווחים - כך ייטב יותר".
גיל בשן, התייחס לאנליזה בכלל בתחום הנפט והערכות השווי שלהן בבתי ההשקעות. לדבריו, השיטה המקובלת ביותר להערכת השווי הוא המכפיל של החברות. השיטה הקלאסית להערכת השווי, השיטה האקדמית היא שיטת ה-DCF. לדבריו, לחברות האנרגיה יש יחסי סיכוי-סיכון מורכבים.
בשן נתן כדוגמא את דלק קידוחים מקבוצת דלק. "הערכת השווי למאגר "תמר" נעשית ע"י IBI לפי שיטת ה-DCF. היופי בשיטה זו שהיא שמכריחה אותנו להתמקד ולהתעמק בכל הפרטים בקידוח, ובסיום התהליך אנחנו מגיעים לשווי המוערך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.