"מי שמתעניין בתוכן עתידי ישקיע במיזם של חברת החשמל"

פיליפ גז, מנהל בכיר בבנק רוטשילד המלווה את מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, אומר בראיון ל"גלובס" שהוא סבור שהפרויקט יוצא דופן מבחינת האטרקטיביות שלו למשקיעים, למרות הסיכונים הכרוכים בו. למרות ההשקעה הגדולה שתידרש ולמרות המצב הכלכלי בעולם והציפיות להאטה כלכלית, מעריך גז שהדרישה לרוחב פס, התמיכה של הממשלה במיזם ושיתוף הפעולה עם חברת החשמל, בתוספת להתפתחות שירותי תוכן שלא תלויים רק בבעל התשתית או במפעיל (Over the top), יוצרים מיזם מאד אטרקטיבי.

* כמו שזה משתקף מעיני המשקיעים שהשתתפו אתמול בכנס שהציג את המיזם, לא נראה שיש התעניינות רבה?

"היו מועמדים מהארץ וגם מחו"ל אתמול. יש התעניינות בעולם. זה פרויקט מאוד מרשים לרוב האנשים שהצגנו את זה בפניהם בעולם. זה פרויקט שנחשב לאטרקטיבי כי זה מאוד נדיר שתמצא תמיכה ממשלתית בהקמת פרויקט לאומי של תשתית FTTH (סיבים אופטיים עד הבית), בשותפות עם חברת החשמל. יש כאן מדינה טכנולוגית ותמיכה של הממשלה ואני חושב שאתמול ראינו והרגשנו את התמיכה.

* עד כמה המצב הכלכלי באירופה משפיע על הקבוצות האלה. אתה מזהה קשיים מצד המתעניינים באפשרות להרים פרויקט בסדר גודל כזה?

"אני לא מאמין שזה כל כך גדול מבחינת הקבוצות שאנחנו מדברים איתן".

* ועדת המכרזים דיברה על השקעה של כמה מיליארדי שקלים, אתה לא חושב שתהיה בעיה למימון לפרויקט תשתית מהסוג הזה?

"אתה צריך להבין שהשליטה במיזם תהיה שליטה של המשקיע. דיברנו עם בנקים בארץ וגם בחו"ל והכל תלוי מי יבוא, מי המשקיע. זה ברור שזה מאוד חשוב מי המשקיע. זה פרויקט תשתית ל-20 שנה ויש אנשים שמומחים לממן פרויקטים כאלה".

* זה לא הולך להיות פשוט להעסיק במיזם כזה רק עובדים שהם עובדי חברת החשמל שעלותם גבוהה?

"אני חושב שכל הנתונים בקשר לעלויות והכנסות הם במסמכי המכרז, והמשקיעים יצטרכו לשקלל את זה".

* אתה לא חושב שהמיזם פחות אטרקטיבי ברגע שמדובר במיזם שלא מוכר שירותים לצרכן הסופי אלא מהווה תשתית בלבד למפעילים שהם ימכרו ללקוח הסופי?

"אני לא חושב, ההיפך הוא הנכון. האטרקטיביות היא להקים מיזם שיהיה שוק סיטונאי לכולם. בעולם הישן זה בעייתי אבל בעולם החדש זו הזדמנות. יש לנו חברות טכנולוגיות בעולם כמו גוגל, אמאזון, מיקרוסופט, אפל. הם בנו מוצרים שדורשים כמות ענקית של מידע. בלי תשתית זה לא עובד. בשביל לקבל מייל אתה לא צריך FTTH, אבל אם אתה רוצה לקבל שירות סרטים מהאייטיונז, תידרש לסיב אופטי. בעולם החדש אתה כצרכן יכול לשלם ישירות לחברות כמו גוגל או מייקרוסופט, ולקבל מהן שירותים ישירות. אתה לא צריך את המתווך".

* לזה בדיוק אני מתכוון, אם הייתם מאפשרים ללקוח הסופי לקבל חיבור של סיב אופטי מהמיזם החדש ישירות, אז לא הייתה בעיה. אבל כשאתה מחייב אותי כצרכן לקנות את השירות ממפעיל אחר כמו פרטנר או סלקום, נוצרת בעיה בדרך

"קראתי שגוגל הולכת לפרוס סיבים אופטיים בארה"ב בדיוק בגלל זה. התחרות העתידית תהיה בין חברות התוכן והערך מוסף (Over the top). על קווי הנחושת אתה לא יכול לייצר את התחרות הזאת".

* אז למה המשקיעים, חברת החשמל וגם משרד האוצר לחצו חזק שהמיזם יוכל למכור שירותים ישירות ללקוחות עסקיים גדולים ללא התיווך של מפעילי תקשורת? מפני שהמודל של שוק סיטונאי בלבד למפעילים מהווה סיכון גדול בתחרות מול בזק והוט.

"אנשים שרואים את העתיד כפי שאני מתאר אותו יהיו מעוניינים בו. זו מדינה קטנה והמיזם זוכה לתמיכה ממשלתית, אני חושב שבצרפת היו הרבה משקיעים שירצו להשתמש בתשתית של חברת החשמל".

* אתה מכיר מיזמים כאלה בעולם שהצליחו?

"בדרום קוריאה ב-1997 אני חושב. זה הצליח בגלל התמיכה הממשלתית".

* המיזם החדש פורס את התשתית עד לעמוד החשמל הקרוב לשכונה. מי נושא בעלות של הפריסה בין עמוד החשמל לתוך הדירות?

"החברה החדשה".

* זאת אומרת שיכול להיות מצב שיהיה דייר אחד בבניין ובשבילו המיזם יצטרך להניח תשתית עילית או באמצעות חפירה ולחבר אותו. איך מחזירים השקעה על דבר כזה?

"על זה אני לא יודע לענות, כי אני לא יודע אם אחד או שניים או שלוש, זה בכל המדינות ככה. כדי להיכנס לבניין אתה צריך אישור של האנשים של הבניין. מה שקריטי זה כמות ההכנסות שאתה תעשה, ואז אם אתה מאמין במודל העתידי שדיברנו עליו אז זה יהיה כלכלי".