מטוס האימון העתידי של ישראל: הכול על השת"פ ישראל-קוריאה

עם אויב לא צפוי מצפון, חמוש בגרעין צבאי, ברקטות ובטילים - בדרום קוריאה חשים שותפות גורל עם ישראל. בזמן שהאחרונה טרם החליטה אם היא רוצה או מסוגלת לחיות בצלו של איום גרעיני, בקוריאה הדרומית כבר מאוחר מכדי לקיים דיון שכזה.

אלה מישראל שסבורים כי אין מנוס מתקיפת מתקני הגרעין באיראן, מגייסים את המקרה של דרום קוריאה כהמחשה לטיעון, שלפיו אין באמת על מי לסמוך במערב - לא על משאים ומתנים, לא על סנקציות ועיצומים.

ובאמת, צפון קוריאה הובילה את העולם בכחש, היתלה בו וסובבה את ארה"ב על האצבע הקטנה של מנהיגה קים ז'ונג איל, שבידו השנייה מחזיק בפצצת אטום, מסייע למרים שבאויבי ישראל בהשגת נשק להשמדה המונית - ועכשיו שמישהו ינסה לעצור אותו.

כשהם נשאלים על כך, טייסי קרב מחיל האוויר הדרום קוריאני מעידים על היערכויות תמידיות לקראת תקיפה אפשרית של מטרות ברחבי השכנה המטורללת והסגורה בצפון. הם מספרים שהכול עניין של החלטה מדינית - הסברים שנשמעים גם במדינה קטנה במזרח התיכון, שמתחבטת ומתייסרת יותר מדי זמן בשאלה הגורלית: לתקוף או לא לתקוף.

הטייסים הדרום קוריאנים גאים, חלקם אף מחצינים מניירות שנהוג לייחס לטייסים ישראלים. בסיס בית הספר לטיסה בקרבת העיר בוסאן, שנבנה על פי הסטנדרט האמריקני, מזכיר גם בסיסי אוויר ישראליים: רעם מנועי הסילון שמזניקים מעלה מדי כמה דקות מטוסי קרב מפלח את השקט; מדריכי הטיסה מחרישים, מביטים אל על ועוקבים אחר להק של מטוסי T-50 שהופך תוך שניות למקבץ של נקודות זעירות באופק, נבלע בשמיים האפורים של אסיה.

אלה המטוסים שדרום קוריאה מנסה למכור לחיל האוויר הישראלי, במטרה להכשיר את טייסי הקרב הבאים שלו. משרד הביטחון אמור להחליט בקרוב אם מטוס האימון העתידי אכן יהיה T-50 מתוצרת התעשייה האווירית הקוריאנית (KAI Korea Aerospace Industries), או המטוס M-346 הדו-מנועי מתוצרת חברת איירמקי האיטלקית. טייסי חיל האוויר בחנו את שתי האפשרויות, מצאו את שני המטוסים מתאימים לצורכי ההכשרה של חניכי קורס הטיס הישראלי - ועכשיו צריך רק לבחור.

המטוס שייבחר, כנראה בקרוב, יחליף את הסקייהוק ("עיט") המיושן. כשמשרד הביטחון יכריע, התאגיד החדש תור, המשותף לתעשייה האווירית ולחברת אלביט מערכות, יבצע רכש של כ-50 מטוסים בעלות של כ-250 מיליון דולר, יתחזק אותם וימכור לצה"ל שעות טיסה. לתאגיד כבר מונה מנכ"ל: אל"מ (במיל') אילן הראל, יוצא חיל האוויר.

הלחץ של ברלוסקוני

ראשי KAI יוצאים מגדרם כדי למצוא חן בעיני ראשי מערכת הביטחון הישראלית, לרכוש את אמונם ולזכות בעסקה: מעבר לאמונה מוחלטת במוצר, בכירי החברה משוכנעים שאין מתאים מה-T-50 כדי לאמן את טייסי הקרב העתידיים של ישראל, בזכות קווי הדמיון הרבים שלו עם מטוס שמוכר הרבה יותר בארץ - ה-F-16.

קווי הדמיון האלה אינם מקריים: היצרנית האמריקנית של ה-F-16, חברת לוקהיד מרטין (ספקית הנשק הגדולה ביותר של צה"ל, שבעתיד תספק לו גם את מטוסי החמקן F-35), מעורבת בתכנון ובפיתוח תוכנית ה-T-50 של דרום קוריאה.

ב-KAI משתמשים בקשר עם לוקהיד מרטין כדי למנף את המטוס בישראל, בייחוד כשברקע תחושה חמוצה שמישהו במשרד הביטחון מתחמן אותם ומקיים ערוץ הידברות סודי עם איירמקי האיטלקית, בעקבות הוראה שניתנה, כביכול, מגבוה. ראש ממשלת איטליה עד לא מכבר, סילביו ברלוסקוני, לא חסך בשנה וחצי האחרונות מאמצים בניסיון לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו להעדיף את המטוס האיטלקי.

ב-KAI חושדים שמישהו בארץ התרצה ונכנע ללחץ של ברלוסקוני, והורה למשרד הביטחון לסגור דברים עם איירמקי בחדר צדדי, בתמורה לרכש גומלין של שני מטוסים מתקדמים לבקרה אווירית מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית. מדובר במטוסי G-550 בגרסה של בקרה אווירית מעופפת, הנחשבים למתקדמים מסוגם בעולם. היקף העסקה שמבטיחים האיטלקים מוערך בכ-700-800 מיליון דולר.

החריפות של הקימצ'י

הכחשות נמרצות על דיל סודי שמתקיים בין ישראל לאיטליה, שיוצאות ממשרד הביטחון, לא מרגיעות את דרום קוריאה. בכירים ב-KAI מאיימים שאם ישראל תקיים משחק מכור לטובת האיטלקים, הרי שגם לדרום קוריאה יש את הדרך להכאיב לה בכיס - בצורה של ביטול רכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ, שהיקפו בשנים הקרובות צפוי להגיע עד לחמישה מיליארד דולר.

לא מדובר בעשיית שריר, רק למראית עין: דרום קוריאה כבר הוכיחה את עצמה כלקוחה רצינית, ובשנים האחרונות הצטיידה במכ"ם הישראלי אורן-ירוק, המשמש בארץ את סוללות הטיל נגד טילים מסוג "חץ". היא אף רכשה קסדות מתקדמות לטייסיה מתוצרת אלביט מערכות.

כשכתבים צבאיים ישראליים התרוצצו בשבוע שעבר במעבדת האוויוניקה של KAI ליד בוסאן, המרוחקת כ-280 ק"מ דרומית מהבירה סיאול, זאב, טכנאי בכיר בחברה ביטחונית ישראלית, קפץ להגיד שלום - ביטוי נוסף לשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין המדינות.

זאת הפעם השביעית שזאב שוהה ב-KAI, עושה התאמות של מערכות אלקטרוניות לגרסה ההתקפית של ה-T-50 (מטוס שייקרא F-50, שחיל האוויר המקומי אמור להצטייד בו ובכך ולהחליף בהדרגה את מטוסי ה-F-5 המיושנים).

תכיפות נסיעות העבודה של זאב מזרחה לימדה אותו להתרגל לקימצ'י, המאכל הלאומי האהוב בדרום קוריאה, שמבוסס על כרוב שנכבש לרמת חמיצות גבוהה מאוד, בתוספת נדיבה של רכז שום.

בעוד האורחים הישראלים מאותגרים מחריפות הקימצ'י, זאב מעיד שעמיתיו המקומיים מוטרדים מההכרעה הישראלית, כיוון שהחלטה על הצטיידות במטוס האיטלקי תקטין את הסיכוי לשווק את ה-T-50 למדינות שעוד יושבות על הגדר, ובהן ארה"ב, צ'ילה ואיחוד האמירויות. זאת משום שהמוניטין של חיל האוויר הישראלי פותח דלתות, ובזכות ההערכה שרוחשים לו בעולם - לפעמים די לנציגי המכירות לספר שהמוצר נרכש בידי ישראל כדי להכניס מו"מ תקוע להליך מואץ.

בקוריאה חוששים שאם ההזמנות ל-KAI לא יזרמו, קו הייצור של ה-T-50 ייחלש; המוני עובדים ילכו הביתה; החברה תספוג מכה קשה; וחברות ביטחוניות ישראליות יפסידו שוק שמתכוון לצרוך עוד הרבה מאוד נשק בשנים הקרובות. על הפרק: הצטיידות במכ"מים חדישים, במל"טים ובמערכות לוחמה אלקטרונית; אך גם בסוללות ליירוט רקטות, כמו "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים".

את המטוס האיטלקי זאב לא מכיר, אך על הקוריאני יש לו רק מילים טובות: הוא טוען שהוא פלטפורמה נהדרת כדי לשאת מערכות אלקטרוניות מורכבות בתחומים שונים שהשתיקה יפה להם. הוא מפליג בשבח מוסר העבודה של עמיתיו, אומר שהם יעילים, חרוצים ונחושים ומקדשים עמידה בלוחות זמנים.

"הם מסתכלים על ישראל בהערצה", הוא מספר ל"גלובס", "רואים בהתבססות שלה מודל, מזהים את קווי הדמיון שבין שתי המדינות, ששתיהן מאוימות ונתונות באופן קבוע לעימות".

החשיפה למזרח

אם דרום קוריאה תזכה בעסקה, תהיה זו הפעם הראשונה שישראל תצטייד במטוסים מתוצרת המזרח - פרט שמעיד על המעצמה הטכנולוגית האדירה שצמחה באסיה: תאגידי הענק סמסונג ויונדאי כבר עשו "בית ספר" לטויוטה היפנית, כמו גם מפעלי המתכת בגודל של עיר קטנה בישראל, ומספנות הענק, שנדמה כי בונות אניות גדולות יותר ממרינה ממוצעת בארץ.

הכלכלה של דרום קוריאה נחשבת לאחת מ-20 המובילות בעולם, עם תל"ג צפוי לנפש של כמעט 32 אלף דולר בסוף השנה (יותר מהתל"ג הממוצע לנפש במדינות האיחוד האירופי). במדינה מאמינים שמשרד הביטחון מכיר היטב את המצב הכלכלי הרעוע באיטליה, כך שסביר שיביא בחשבון גם את הסיכוי והסיכון לשרידות ההסכמים ארוכי הטווח לרכש גומלין בישראל.

אינס פארק, סגן נשיא בכיר למכירות ב-KAI, מספר שזולת הרכש שמתכננת דרום קוריאה בשנים הבאות בישראל, החברה שלו בלבד מוכנה ללכת לקראת מערכת הביטחון הישראלית רחוק מאוד, עם הצעה נדיבה מזו של האיטלקים, ורומז על כוונה לרכש במספרים שיתייצבו הרבה מעבר לקו מיליארד הדולר.

"המעורבות של לוקהיד מרטין בתוכנית מטוס האימונים יכולה לסייע לישראל, מבחינת מימון חלק מהעסקה באמצעות כספי סיוע מארה"ב", הוא אומר ואינו חסך ביקורת מהמתחרה האיטלקית. "אנחנו מופתעים מכך שאיטליה מציעה לישראל כל מיני הצעות ועסקאות מחוץ להליכי המכרז הנהוגים, ומהניסיונות המשונים להשפיע על העסקה כולה".

בין הסוכריות שפארק הציע למנכ"ל התעשייה האווירית, יצחק ניסן, אשר ביקר אצלו בשנה האחרונה: האפשרות שכנפיו של מטוס האימונים ייוצרו בישראל. מסמך שמפרט את היקף רכש הגומלין שמגבשת KAI בישראל יימסר בקרוב למשרד הביטחון, וניכר שהדרום קוריאנים מכינים כמה הפתעות שישדרגו את מעמדה של KAI במרוץ.

הסימולטור המשותף

לפני כשבועיים התרסק בדובאי מטוס M-346 איטלקי במסגרת מטס ראווה (אנשי הצוות נטשו בשלום). הנסיבות שהובילו להתרסקות נבדקות. בקוריאה לא שמחו לאיד בגלוי, אך כבר נמצאו אלה שהדגישו את אמינות ה-T-50, שהוכחה כבר בכמה שנות פעילות מבצעית וביכולת לעבור ממנו במהירות יחסית לטייסת קרבית פעילה של מטוסי F-16 ואפילו למטוסי החמקן.

בדרום קוריאה מבינים את מורכבות הצרכים הביטחוניים של ישראל, ויודעים שחיל האוויר יצטרך לתת את עיקר התשובה בשורה של תרחישי קרב בטווחים הקצרים והארוכים. במקרה הצורך, מטוסי האימונים יוכלו לעבור הסבה מהירה, ולשמש כמטוסי תקיפה לכל דבר, שיישאו מגוון של פצצות לכל יעד בטווחים הקצרים: סוריה, עזה ולבנון.

בינתיים, ליד הסימולטור של ה-T-50 בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הקוריאני, עומד הטייס, רב סרן יון ראק, בחור חייכן שמפליג בשבחו של הפיתוח המקומי, ומדווח כי 120 טייסי T-50 מתאמנים שם מדי שנה. לדבריו, מהירות הטיסה הנמוכה יחסית של המטוס, הופכת אותו למטוס אימונים קלאסי, שמקצר את משך ההכשרה של טייסי הקרב ב-30% וחוסך לפחות 25% מעלויות ההכשרה.

כל זאת, כשברקע KAI כבר מתכננת את הדור הבא של הסימולטור לטייסי ה- T-50, באופן שיאפשר את אימון טייסי הגרסה ההתקפית של המטוס. באחרונה חתמה על הסכם עקרונות עם אלביט מערכות, שלפיו הן יפתחו את הסימולטור במשותף. זאת, כמובן בתנאי שישראל תקנה את המטוס.

משרד הביטחון: לחץ לא לגיטימי

בכירים במשרד הביטחון דוחים בימים האחרונים את גל הטענות שמעלים בדרום קוריאה, ואומרים כי טרם התקבלה כל החלטה בנוגע להצטיידות במי משני המטוסים שעומדים על הפרק.

במשרד הביטחון בחרו להתעלם ממתן תשובות לטענות של KAI, ומסרו כי מדובר במסע לחצים בלתי לגיטימי שחברה מסחרית ובעלת עניין מנסה להפעיל במסגרת הליך רכש.

במשרד הביטחון אף מייחסים את הזמנת התקשורת הישראלית, ובהם כתב "גלובס", לביקור במתקני KAI בבסיסים צבאיים ובמפעלי תעשייה ברחבי דרום קוריאה, כחלק מהניסיון להפעיל לחץ לקראת הכרעה בעסקה.

בהתייחס לטענות שמעלים בחברה, מסר ראש אגף ההסברה במשרד הביטחון, שלומי עם שלום: "הטענות משוללות כל יסוד ואין להן אחיזה במציאות. זאת ועוד, אנו רואים טעם לפגם כי כתב שנסע בהזמנה ובמימון מלא של חברה מסחרית, השותפה לתהליך בחירת המטוס, יציג שאלות המייצגות אינטרסים באופן חד צדדי, מגמתי ושקרי. אין לנו כוונה לנהל שיח שכזה באמצעות התקשורת. זו אינה דרכנו".

הכתב היה אורח של חברת KAI