פרופסורים או תועמלנים?

נכון שאמרתי לכם חזור ואמור שלעתים ניתן ללמוד מתגובה הרבה יותר מאשר מהמעשה עצמו? אז הנה עוד אחת כזו: "האוניברסיטה עוסקת אך ורק בסטנדרטים אקדמיים וסטנדרטים של מחקר והוראה. כל ניסיון להציג דוח אקדמי כדוח הכולל המלצה לסגירת המחלקה על שום נטיותיה הפוליטיות, הינו חסר בסיס ומטעה".

העניין עליו מגיבה אוניברסיטת בן-גוריון הוא הדוח הממליץ לסגור את המחלקה לפוליטיקה ומימשל, אם לא ייעשו בו שינויים מהותיים. כמו למשל, הפסקת הפוליטיזציה של הפקולטה.

שמיעה סלקטיבית

הסיפור הוא שבפקולטה זו שולטים פרופסורים, שאת כמה מהם אי אפשר להגדיר כשמאלנים. אין שום דמיון בינם לבין שמאלנים "רגילים". אולי אפשר להגדיר אותם "סופר-שמאלנים", וגם זה לא מבטא במדויק את מידת הקיצוניות שלהם.

אם תשאלו אותם, אז הם אנשים שתומכים בעמדות הפלסטיניות מטעמים הומניים בעיקרם, וגם למען טובת ישראל. הם רואים את ישראל כאחראית בלעדית להעדר הסכם שלום. קריאות כמו "אטבח אל-יהוד", או "ג'יהאד" אינן חודרות את קרום המוח שלהם. ישראל אחראית ואשמה - ושילכו העובדות לעזאזל.

שימוש לרעה

המועצה להשכלה גבוהה אימצה את הדוח (מוזכרים בו גם פקולטות במוסדות אחרים, אבל עיקר הרעה מאותרת בבאר-שבע). הפרופסורים שולפים כמובן את הנשק האולטימטיבי: חופש הביטוי. עוד מקרה של שימוש לרעה בעיקרון הקדוש הזה.

למה שימוש לרעה? כי אף אחד לא שולל את זכות הפרופסורים להביע את דעתם בכל מקום, חוץ מאשר במקום בו משלמים להם כדי ללמד, לא להטיף.

חופש הביטוי או התעמולה?

אנשים באים לאוניברסיטה כדי ללמוד את המקצועות אליהם הם נרשמו. כמו פוליטיקה וממשל במקרה הזה. מה קורה בפועל? הם מקבלים את הדעות האישיות של המרצים על הפוליטיקה והממשל בישראל.

כלומר, הסטודנטים בפקולטה זו, ובפקולטות נוספות, לא מקבלים את התמורה עבורה שילמו. יותר מכך: תמורת שכר הלימוד הם נחשפים לדעות פוליטיות במסווה של לימוד אקדמי.

מכיוון שסטודנט מכבד בדרך-כלל את מורהו, קיימת סבירות שדעות המרצים יחלחלו ויכו שורשים במוחות התלמידים. כלומר: האוניברסיטה מכניסה את התלמידים לחממה בה הם חשופים לשטיפת מוח.

הונאת הסטודנטים

באה הנהלת האוניברסיטה וטוענת כי היא "עוסקת אך ורק בסטנדרטים אקדמיים וסטנדרטים של מחקר והוראה". בטח, אבל מחקר, והוראה של מה? של ה"כיבוש"? של "זכות השיבה"? של עוולות ממשלות ישראל? להסתתר מאחורי "מחקר והוראה" זה להטיל ספק באינטליגנציה שלנו, זה להיות שותף לדבר "עבירה".

האוניברסיטה הזאת, וכל אוניברסיטה, חייבת לומר לפרופסורים שלה שאם הם רוצים להטיף - שילכו לפוליטיקה. שטיפות מוח באקדמיה, מכל צד, זה אקט אנטי-אקדמי והונאה של הסטודנטים שבאים למוסד חינוכי, לא לאסיפת בחירות.

הבהרה והבעת צער

לאחר שפרסמתי טור ב-9 בספטמבר, בעניין המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, התברר לי כי השר שלום אכן פעל בתפקידו כשר האוצר לקיצוץ תקציב הביטחון, וכי תקציב הביטחון שאושר בכנסת בשנת 2003 היה 41 מיליארד שקל, לעומת 45.5 מיליארד בשנת 2002. בנוסף, הוא אף התבטא בפומבי בהזדמנויות שונות בדבר הצורך בקיצוץ תקציב הביטחון גם לאחר סיום תפקידו כשר אוצר.

אני מצטער על פרסום דברים שגויים בעניין זה.