המחיקות הגדולות עוד לפנינו

מיליארד שקל, זה הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים ברבעון השלישי, מחצית מהרווח בכל אחד משני הרבעונים הקודמים. חוץ ממזרחי טפחות, שנמצא במקום אחר לגמרי ונראה כאילו כל המשבר לא נוגע לו, לכל בנק הסיפור שלו. הפועלים, למשל, מתמודד עם תיק אשראי בעייתי ולווים ממונפים. לאומי חשוף לבעיות בהחזקות הריאליות כשתיק ניירות ערך חשוף לחו"ל. חלק מהבנקים כיסו את הפסדי קופות הפיצויים וכולם נפגעו מהנגזרים. אבל זה כבר מאחורינו.

הצרות שבאות לידי ביטוי בדוחות הרבעון השלישי משקפות בעיקר את מה שהיה, ואת קריסת השווקים הפיננסיים. אבל בחודשים האחרונים הבעיות חלחלו למשק הריאלי. הכלכלה נכנסת בבירור להאטה: האבטלה עולה, תחזיות הצמיחה לשנת 2012 נמוכות מהצפוי ויורדות בכל עדכון, אפילו שר האוצר כבר מודה שהגירעון הממשלתי יחרוג מהתכנון המקורי.

נתון המפתח הוא ההוצאות להפסדי אשראי, השורה שעד לא מזמן נקראה הפרשה לחובות מסופקים. בזמנים טובים נהוג להציג הפרשות בשיעור של 0.3%-0.4% מתיק האשראי, בזמני האטה אנחנו רואים הפרשות של 1% ומעלה. מדוע? כי להאטה יש תופעות לוואי: עלייה משמעותית באבטלה, קריסת לווים, משבר בנדל"ן, פגיעה בכושר ההחזר של משקי הבית. כל אלו עדיין לפנינו.

ברבעון השני היו ההוצאות להפסדי אשראי 742 מיליון שקל, ברבעון השלישי הן קפצו ל-1.3 מיליארד שקל. עדיין מדובר בהפרשות בקצב של 0.6%-0.8%, אבל בואו נשחק רגע במתמטיקה: בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2011 הרווח המצרפי היה 5 מיליארד שקל וההפרשות המצרפיות היו כ-2 מיליארד. נניח שההפרשות בשנת 2012 יהיו 1% מהתיק, כלומר 7.5 מיליארד בשנה, מה זה יעשה לרווח של הבנקים? התשובה היא שזה ימחוק לפחות מחצית מהרווח.

"אז מה מצבכם?", שאלנו הבוקר בנקאי בכיר בבנק שהציג תוצאות לא מרנינות. "כמו שאמרתי בדיוק לפני שלוש שנים", הוא הזכיר לנו. "בממוצע אנחנו בסדר: יותר טוב מאתמול, פחות טוב ממחר". אבל אם לשים את ההומור השחור בצד, נראה לנו שהוא צודק. אם הבעיות עד עכשיו היו פיננסיות ונגעו בשולי תיק האשראי - בחלק של האשראי הממונף, המסוכן, המובטח במניות שקרסו - כשההאטה תחריף והבעיות יחלחלו לתיק, או אז נראה את המחיקות הגדולות.