ורג' גילדר, שבימים אלה חוגג 72, עסק בחייו במגוון תחומים, שביניהם אין בהכרח מכנה משותף. בין השאר הוא הספיק לכתוב ספרים, להיות משקיע, טכנולוג, עתידן ופעיל פוליטי. את הקריירה שלו הוא החל בשנות ה-60 ככותב נאומים עבור נציגים של המפלגה הרפובליקאית בארה"ב, ובהם נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון. הוא גם זכה בתואר "החזיר השוביניסטי של השנה", במגזין "טיים", בעקבות ספרו "גברים ונישואים" מ-1986.
אך התחום שבו הוא זוכה למירב ההערכה הוא התחזיות הטכנולוגיות שהוא מספק למשקיעים בכל העולם. במשך שני עשורים הוא אפילו הוגדר כ"גורו השקעות" בחברות טכנולוגיה, ונהנה מעדת מאמינים אדוקה, שקראה את הניוזלטר שלו - Gilder Technology Report - שהיה מופץ עד 2009, ובו מגוון המלצות על החברות החמות לטעמו. מניות שטיפסו בעקבות מימושים של המלצותיו, נחשבו כנהנות מ"אפקט גילדר".
חזה את עידן הרשתות החברתיות
גילדר לא מתאפיין רק בהמלצות על מניות ומימושים בשוק ההון, הוא אפילו הצליח לחזות את עידן הרשתות החברתיות. בספרו "החיים לאחר הטלוויזיה", שיצא ב-1990, הוא מתאר עוד לפני התפתחות ה-Web, את התפתחויות הרשתות החברתיות בעולם שבו האינטרנט מספק את כל צריכת התקשורת.
"אני חושב שתחום האינטרנט מגיע לשלב חדש", אומר גילדר בראיון ל"גלובס", "הטכנולוגיה הקיימת עוברת שינוי שמזכיר את המעבר של רשתות הטלפוניה מטלגרף להעברת קול. האינטרנט החדש יתאים להעברת וידיאו אינטראקטיבי, וזה אומר שהתחום נמצא בתנועה, ויש המון הזדמנויות".
גילדר, שיופיע במושב אתגרים בהיי-טק הישראלי על רקע השינויים בעולם, שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס", ראה לאורך ההיסטוריה את ההזדמנויות הגדולות בתחום ציוד התקשורת והשבבים.
בשנות ה-90, הוא היה תומך נלהב של התקשורת האופטית, מה שהביא אותו להצלחה גדולה, אך גם לקריסה, השמצות, וכמעט פשיטת רגל בשנים שלאחר התפוצצות הבועה.
"יש המון הזדמנויות בשוק המניות כרגע", אומר גילדר, "אם אתה עוקב אחרי חברות מבטיחות, כאלה שמשנות את התעשייה, אתה תצליח. אני לא חושב שניתן לנבא מה יקרה לכלכלה בשנים הקרובות, ואני לא חושב שמשקיעים שמנסים לצפות טרנדים כלכליים אכן מצליחים".
לדבריו, תחום בולט אחד שעבר שינוי באחרונה הוא הננוטכנולוגיה, שהולך והופך למשמעותי יותר. "הננוטכנולוגיה סוף סוף הופכת למהותית עבור בעיות אמיתיות", הוא מצהיר.
"סייפאנד לא נתמכה מספיק"
בין השאר מאמין גילדר כי חברות השבבים הגדולות, אלו שתמך בהן בשנות ה-90, ימשיכו לספק החזרים מבטיחים. המדובר בחברות כגון ברודקום, מארוול או קוואלקום.
בכלל, גילדר טוען כי בשל הרגולציה, שמונעת הנפקה של חברות צעירות, אפשרויות ההשקעה מצטמצמות לחברות שבבים שכבר הפכו לציבוריות. "אנחנו תלויים בבורדקום, קוואלקום ובחברות ציבוריות כדי לספק נזילות בתחום הטכנולוגיה", הוא אומר.
כיום, גילדר מושקע ב-EZchip הישראלית, והשקיע בין השאר גם בצורן שנמכרה בינתיים. מצד הסטארט-אפים, השקיע גילדר בפרוביג'נט שנמכרה לברודקום לפני חודשים אחדים, ובאחרונה השתתף בסבב גיוס של הסטארט-אפ אסוקס, שמפתח מודם מבוסס תוכנה לטלפונים ניידים. לדברי גילדר, הוא חיפש טכנולוגיה שכזו "במשך 20 שנה".
מלבד אלו, גילדר עוקב כעת אחרי חברות ישראליות מתחום זיכרונות ה-SSD כגון אנוביט וקמינריו. התמיכה של גילדר בטכנולוגיה שמספק השוק הישראלי מובאת בהרחבה בספרים שהוא כותב על ישראל, כגון "The Israeli Test", שיצא בראשונה ב-2009 וכעת מעובד לגרסה מחודשת.
בנוסף, הקשר בין גילדר לישראל קיבל תפנית בספטמבר האחרון, כאשר חברת האבטחה סייפאנד נרכשה על-ידי Wave האמריקנית, שבה הוא משקיע ומשמש דירקטור, תמורת כ-13 מיליון דולר.
"סייפאנד לא נתמכה מספיק על-ידי המשקיעים", הוא אומר, "למרות שיש לה טכנולוגיה ממש מוצלחת. היינו נבוכים מהסכום הנמוך. עבורנו הרכישה הייתה טובה, אבל המקרה הזה מרמז על פגם במנגנון של קרנות ההון סיכון הישראליות, שמנסות לחקות את הקרנות האמריקניות - לחפש אחר השקעות באפליקציות שמיועדות לפייסבוק".
לגילדר יש ביקורת רבה על פעילות הקרנות בתקופה זו. "הם יותר מדי עוסקים באופנה בעוד רומא בוערת", הוא אומר, "הן רודפות אחרי תחומים שנהנים מסובסידיות ממשלתיות (כגון אנרגיה סולארית), או מנסות להידחף למדיה החברתית, ותוך כדי הן מתעלמות מחברות שתומכות בהתפתחויות טכנולוגיות אמיתיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.