האוזר: "נגביל דיבידנדים על בסיס שערוכי נדל"ן"

"כיום, יותר מתמיד, המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה מדאיג. אנחנו נמצאים היום באיבו של משבר כלכלי שהחל ב-2008 ועדיין לא הסתיים, ובישראל המשבר לא רק שלא חלף אלא אף הוא מאיים להתגבר. האיום הכלכלי מבית ובעיקר מחוץ מחייב את כולנו כבר היום להיערך לבאות", כך פתח היום את נאומו בכנס תאגידים 2011, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר .

לדבריו, "הכלכלה הישראלית יציבה יחסית בזכות מדיניות כלכלית שקולה של ריסון תקציבי, ושיש לשמור עליה, אבטלה נמוכה ומגוון כלים מוניטריים ופיסקליים שלא קיים במדינות האחרות. כל אלה תודות למדיניות פיסקאלית מאוזנת של משרד האוצר ושל הממשלה בצד מדיניות מוניטרית מתאימה של בנק ישראל".

האוזר הוסיף, כי "אי אפשר שלא לקחת בחשבון שמספר החברות הבעייתיות בישראל גדל והולך ולכן אנחנו צפויים להסדרי חוב לא מעטים. בשנה הנוכחית, עד היום היו כ-29 הסדרי חוב בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-38 הסדרים בשווי של 11 מיליארד שקל בשנת 2009 בשיא המשבר, ו-2 הסדרי חוב טרם המשבר בשנת 2008. וזה עדיין לא הסוף".

עוד אמר האוזר: "כיום, אם שיעור תשואה לפדיון גדול מ-15% על אג"ח קונצרניות מייצג הסתברות גבוהה לאי עמידה בהתחייבויות, מתוך כ-300 מיליארד שקל חוב סחיר, למעלה מ-20 מיליארד שקל באג"ח הסחיר, בהשוואה לכ-4 מיליארד שקל בלבד לפני חצי שנה, מוגדרים כחוב בעייתי. אלה לא סכומים דרמטיים ברמה משקית, אך הם יכולים לפגוע בלא מעט משקיעים. יותר מכך, הבעיה יכולה להיות חריפה יותר עם המשבר באירופה ובארה"ב יימשך".

הגבלת דיבידנדים על בסיס שערוכי נדל"ן

האוזר הבטיח כי רשות ני"ע תעשה כל שבסמכותה כדי למנוע מצב של מצגים חשבונאיים שמאפשרים פגיעה במשקיעים בני"ע מן הציבור. בין השאר, הרשות בוחנת האם להמליץ למשרד המשפטים לאמץ מודל שיגביל חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך ועל תגמולים מבוססי רווחי שערוך נכסי נדל"ן.

"הבעיה הזו קשורה גם לבעיות בתחום הערכות השווי ואולי הצורך בפיקוח על התחום. פיקוח ישיר על מעריכי השווי לא קיים בשום מקום בעולם. ולמרות זאת, אנחנו שוקלים כמה אפשרויות. בטווח מיידי - גילוי רחב יותר להערכות השווי, בעסקאות בעלי שליטה וביקורת על החברה, וועדת מאזן וביקורת, פירמות רואי חשבון ועידוד תובענות ייצוגיות ונגזרות", אמר האוזר.

"בטווח הארוך יותר - ייבחן אימוץ מודלים המפקחים באופן עקיף גם על הערכות השווי, לרבות הקמת מוסד לפיקוח על רואי החשבון. בעיתות כאלה, אנחנו מחפשים גם את האיזון הנכון בין הסדרה לאקטיביזם של משקיעים ואת האיזון הנכון בין עודף רגולציה להעדר רגולציה, הנושא של חיזוק כוחו של הציבור הוא קריטי בעיניי".

"רשות ני"ע, נוכח המשבר והשלכותיו, צריכה לנקוט גישה פרו-אקטיבית נמרצת ותקיפה, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש - לעודד את כל הגופים המפוקחים שבאחריותנו, לשם הוגנות המסחר והגברת אמון הציבור, וכן הצורך להקטין הכבדה רגולטורית על הגופים המפוקחים.

"כך לדוגמא, הרשות שוקלת לבחון את אפשרויות למדרג רגולציה בין חברות גדולות לחברות קטנות, שלוקח בחשבון את עלות הרגולציה אל מול תועלתה למשק הכלכלי. התועלת צריכה להיות גבוהה מהעלות. אני מאמין גם בצורך במעורבותם של המשקיעים מקרב הציבור. כוחות השוק לא יעשו פעולתם כראוי אם ציבור המשקיעים לא יגלה מעורבות צרכנית", לדברי האוזר.

"מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי מוצרים גבוהים מידי אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל?
מדוע הוזלה של כמה אגורות במחיר הקוטג' מובילה למעורבות חברתית, ואילו הנפקת חוב בסיכון גבוה שאולי מובילים להסדרי חוב בשעת משבר אינם מובילים את המשקיעים לגלות מעורבות צרכנית בשוק ההון בשלב ההנפקה ולאחריה?", תהה האוזר. "אני קורא למשקיעים להיות מעורבים לא רק בשעת משבר, אלא גם במהלך החיים העסקיים של החברות".