איך שגלגל מסתובב

נוחי דנקנר לא מאמין שזה קורה לו: הפסד של 1.7 מיליארד שקל ברבעון וצורך בגיוס הון

גירעון בהון העצמי של מיליארד (!) שקל, הפסד של 1.7 מיליארד שקל ברבעון וצורך לגייס רבע מיליארד שקל כדי לעמוד בפירעונות החוב. נוחי דנקנר לא מאמין שזה קורה לו. האיש שרואה עצמו כשמרן, האיש שבודק כל מהלך עסקי עשרות פעמים לפני שהוא מחליט לעשות אותו, האיש שתדמיתו הציבורית כה חשובה, שרגיל להיות בצד החזק בשוק, מגלה את הצד הלא נעים של העולם העסקי ואת המחיר הכבד של מינוף מוגזם.

דנקנר, שהתגאה שחזה את המשבר של שנת 2008, הביא את אי.די.בי מוכנה אליו ואפילו הצליח לעשות במהלכו רווח מהיר מההשקעה בקרדיט סוויס, לא חזה את המשבר הנוכחי.

הוא הגיע למשבר 2011 הכי לא מוכן שאפשר: עם החזקה ממונפת במניות קרדיט סוויס, שאיבדו עשרות אחוזים משוויין; השקעה בפרויקט מלונאות גרנדיוזי בלאס וגאס, שאילצה אותו לבצע מחיקות של מאות מיליוני דולרים; ועם חובות כבדים של מיליארדי שקלים, בעיקר למחזיקי האג"ח.

כל זאת, כשהדיבידנדים מפרות המזומנים של הקבוצה, שאמורות להיות המקור המרכזי לתשלום החוב, הולכים וקטנים בשל ההאטה במשק והתהדקות הרגולציה. לכך יש להוסיף את המלצות ועדת הריכוזיות, שקונצרן אי.די.בי צפוי להיות נפגע מרכזי ממנה.

בדרך להסדר חוב?

בשוק ההון לא איחרו להסיק מסקנות מהמצב: מניית אי.די.בי נחתכה בכ-60% מתחילת השנה. שווי השוק של הקבוצה עומד כיום על 1.75 מיליארד שקל בלבד (פחות משותפות הגז רציו, או יצרנית חומרי הטעם והריח פרוטרום). גרוע מכך, תשואות האג"ח של הקבוצה זינקו לרמה של 15%, המשקפת חשש כבד של המשקיעים מיכולת הקבוצה לפרוע את חובותיה.

האם נוחי דנקנר בדרך להסדר חוב? תשואות האג"ח מלמדות ששוק ההון מעריך כי קיימת אפשרות כזו. ואולם, אל תנסו אפילו לומר את צירוף המילים הזה לידו. דנקנר, שגם זקוק לשוק ההון וגם תדמיתו מאוד חשובה לו, הוא סמן ימני בכל הקשור לפירעון חוב - הוא האחרון שירים ידיים ויבקש מהמוסדיים הסדר חוב. ובמקרה שלו, למרות המצב הנוכחי, יש לו מקורות לשלם.

אם יסכים להכיר סוף סוף בכישלון סיבוב ההשקעה הנוכחי בקרדיט סוויס, ויחסל את החזקותיו במניות הבנק, יישארו בידיו כמיליארד שקל עודפים (אפילו לאחר פירעון האשראי שנטל לרכישת המניות). אם יממש חלק מהחזקותיו בסלקום, הדבר יצייד אותו בעוד כמה מאות מיליוני שקלים טובים, שלא לדבר על מכירת חברות כמו שופרסל או כלל ביטוח, שכבר התנהלו מגעים למכירתן.

אולם דנקנר לא ממהר לממש: לא רק שהוא לא נפטר מהמניות בקרדיט סוויס, הוא אף רואה הזדמנות במחיר השפל של המניה, ורכש בשבועות האחרונים עוד מניות של קרדיט סוויס במאות מיליוני שקלים. דנקנר בונה, ככל הנראה, על התאוששות השווקים ועליית מחירים, ולא רוצה לממש נכסים במחירי שפל, כל עוד הוא לא חייב.

עניין פסיכולוגי

אם דנקנר היה מתגבר על הגאווה, ומוכר גם בהפסד או במחיר נמוך חלק מנכסיו, הוא היה יכול להפוך את כיוון הסייקל השלילי שפועל נגדו, שכן מחנק אשראי הוא פעמים רבות עניין פסיכולוגי.

מימוש מאסיבי של הנכסים ושיפור הנזילות היה יוצר תחושה שיש בעל בית שמבין מה הוא נדרש לעשות, והיה מחזיר את האמון של השוק בו, מוריד את תשואות האג"ח ואולי גם היה מאפשר לדנקנר לחזור ולמחזר את חובותיו באמצעות שוק ההון.

אם לא ניקלע למיתון חריף וקיצוני או קטסטרופה, אי.די.בי תשרוד את המשבר הנוכחי, אך אין ספק כי דנקנר שאחרי המשבר לא יהיה כמו שהיה לפניו. אי.די.בי תהיה צנועה יותר, רזה יותר בחובות ועם פחות השקעות חדשות.

irit-av@globes.co.il