הטכנולוגיות החדישות בקרדיולוגיה, שיאריכו תוחלת החיים

קשה לקנא בעומס העבודה שבו נתון בימים אלה פרופ' רפי ביאר; מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, בתקופה הסוערת שבה נתונה מערכת הבריאות, ובד בבד יו"ר משותף של כנס ICI, אחד הכנסים הבינלאומיים הגדולים בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב.

עם זאת, פרופ' ביאר נשמע רגוע. "אני חושב שהדרישות של המתמחים מוצדקות", אומר מנכ"ל רמב"ם בשיחה עם "גלובס". "צריך לעשות התאמות, ולתת פיצוי כספי לאותם מתמחים שרוצים להקדיש עצמם למערכת הציבורית".

בד בבד, ביאר מזהיר את הרופאים הצעירים לשמור על ציפיות ריאליות. "אמרתי להם שגם אם יהיה שיפור מסוים בתנאי השכר, הרי שבעבור רופאים צעירים ומבוגרים - העבודה היא חיינו, מסביב לשעון. אני לא מאמין שזה ישתנה בקרוב".

ביאר עומד בראש כנס ICI לצד פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. הדסה אינו בית חולים ממשלתי, ולכן נמצא מחוץ למאבק; ואולם פרופ' לוטן רואה עצמו מעורב. "כל רופא בישראל צריך להיות מעורב במאבק", הוא אומר ל"גלובס".

- מאיזה צד?

לוטן: "צריך לפתוח את ההסכם, ולהיענות לחלק מדרישות המתמחים. אין ספק שכבר הושגו הישגים בשביתה, והיה חשוב לשבות, אבל בעיית המתמחים והמומחים הצעירים לא נפתרה, והם נושאים על גבם חלק משמעותי מן הנטל, בשכר שאינו עומד בקריטריונים של קבוצת השווים שלהם בחוץ.

"אני רואה בוועדות הקבלה פחות נרשמים, ולא את הטובים ביותר. גם אחרי סיום הלימודים, רופאים עוזבים לתחומים אחרים. זה אור אדום לכך שהמעמד של הרפואה בעייתי.

"נכון, המתמחים עשויים להשתכר יותר בהמשך, אבל הם הולכים למכולת היום. גם צורת ההשתכרות בעייתית, כי היא מדגישה את התורנויות. אם מישהו חולה או בחופשת לידה, אז התורנויות נעלמות. בהסכם הנוכחי נתנו להם תוספת מזערית, פרסו אותה על פני 9 שנים, ואפילו לא הצמידו אותה לתוספת היוקר. צריך להודות בכך, שהייתה טעות במו"מ. המתמחים יצטרכו להתפשר, והאוצר יצטרך להבין שההסכם אינו תנ"ך.

"אני בהחלט תומך בכך שמומחים צעירים יעשו תורנויות פעם או פעמיים בחודש; זו גם דרך מצוינת בעבורם להשתכר יותר, גם יקל על המתמחים וגם ישפר את רמת הרפואה בלילות ובסופי השבוע. גם אני המשכתי לעשות תורנות או שתיים בחודש עד גיל מבוגר יחסית, כי במחלקה שלנו לא היה כוח אדם, ולא הייתה ברירה. אז קיטרתי, אך בדיעבד אני יודע שהיה לזה ערך למחלקה. גם כיום אני מחייב את המומחים שלי לעשות 1-2 תורנויות בחודש, ונחשו מה - אף אחד לא התפטר".

ביאר: "את המצוקה של ריבוי תורנויות אפשר וצריך לפתור. 10 תורנויות זה לא אנושי".

- אתה מדבר על תנאי העבודה, והפתרונות המוצעים הם בכסף.

ביאר: "צריך לבנות מודל של תגמול לקבוצה של מומחים צעירים שמוכנים להקדיש עצמם למערכת, ועובדים משרה מלאה בבתי החולים הציבוריים. כך, הם לא יצטרכו לעשות השלמות מהמערכת הפרטית - ויפחת גם העומס".

- עשר שנים מהיום, מה מקום הרפואה הציבורית לעומת הפרטית?

ביאר: "כיום, 42% מההוצאה על בריאות היא מהכיס הפרטי; זה פוגע ברפואה הציבורית. צריך להגדיל את התקציב לרפואה הציבורית, וזה יסיט אותו מהפרטי, ולא יפגע בסופו של דבר בכיס של האזרח".

לוטן: "בכל מדינה צריך להיות תמהיל של שתיהן. ככל שהמערכת הציבורית תהיה חזקה יותר, כך יהיה פחות צורך בפרטית. אבל אם לא תהיה רפואה פרטית, תהיה רפואה שחורה. המפתח הוא משכורת טובה יותר לרופא בבית החולים, מה שימשוך יותר רופאים טובים, ויאפשר רפואה טובה בזמני המתנה סבירים".

- הדרך לחזק את המערכת הציבורית היא השר"פ?

הן לוטן - שבית החולים שלו מפעיל שר"פ - הן ביאר, שטען בעבר שהוא רוצה להפעיל שר"פ, גורסים שזה לא הפתרון שיציל את מערכת הרפואה הציבורית, אבל כשלעצמו הוא מוצלח.

ביאר: "אפשר לראות מהניסיון בהדסה, שהשר"פ עזר להם לשפר את הרמה של הרפואה בכל בית החולים. כיום, הרופאים קרועים בין המערכת הפרטית לציבורית, וזה יוצר אצלם אפילו בעיה אתית".

מאריכים חיים

מול המצב הקודר של מערכת הבריאות הציבורית, שמחים ביאר ולוטן להתנחם בעניין ישראלי אופטימי יותר - החדשנות הרפואית. לוטן: "ישראל היא מעצמה של חדשנות. מקום ראשון מבחינת פטנטים לאוכלוסייה. מקום ראשון מבחינת חברות סטארט-אפ לאוכלוסייה. בעמק הסיליקון כולו יש 700 חברות הזנק. בישראל יש 1,000, על 7 מיליון אנשים; סדר גודל זהה לזה שבעמק הסיליקון".

בתחום החדשנות בקרדיולוגיה, ישראל מובילה של ממש. סטנטים, שסתומים ללב המושתלים בצנתור, מכשירי ניווט לתוך הלב, מכשירי קיצוב לב חדשניים - לכל החידושים החשובים הללו בתעשיית הקרדיולוגיה של השנים האחרונות, תרמו ישראלים תרומה משמעותית.

- מהם החידושים החמים בתחום?

ביאר: "בתחום הסטנטים, החידושים המרעישים מעטים, אך אחד המעניינים הוא הסטנט המתכלה, העשוי כולו פולימר ומתפרק ונעלם מן העורק תוך כמה חודשים, או שנים.

"הבעיה כיום עדיין טכנית; או שהסטנטים לא מספיק חזקים, ונשברים בעורק, או שהם נספגים מהר מדי, וגורמים דלקת. כרגע, אני בכלל לא בטוח שהם יחליפו את הסטנטים המתכתיים המצופים. ייתכן שהם יהיו מוצר נישה לסוג מסוים של הצרויות".

הדבר החם הבא הוא המסתמים. ללב ארבעה מסתמים, השולטים בכיווני זרימת הדם, אשר הולכים ומתבלים עם הגיל. לשוק הגיעו באחרונה מסתמים מלאכותיים, הניתנים להשתלה בצנתור - ולא בניתוח.

אחד המובילים, ומי שהיה החלוץ בשוק, הוא המסתם שפיתחה חברת PVT הישראלית, שאותה רכשה החברה האמריקנית אדוורדס. "זהו מוצר מאריך חיים באמת, ויש מעט מאוד מוצרים חדשים כאלה", מסביר ביאר.

גם חברות מכשור רפואי נוספות הבינו את הפוטנציאל, ובהן מדטרוניק שרכשה את וונטור הישראלית. "יש בדרך לשוק עוד 10 סוגים של מסתמים", אומר ביאר. ואולם גם טכנולוגיה זו אינה נטולת סיכונים. "2% ממי שעוברים השתלת מסתם בצנתור, מפתחים אירוע מוחי בגלל תסחיף", אומר ביאר. "לכן, החידוש הבא חייב להיות טכנולוגיות להגנה על המוח, בעת ביצוע התהליך".

ביאר נלהב מאוד גם לגבי טכנולוגיית האלקטרופיזיולוגיה של חברת ביוסנס, שייסד פרופ' שלמה בן חיים, ובה היה מעורב גם ביאר עצמו, לפני שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-550 מיליון דולר. מרכז הפיתוח של החברה נמצא בישראל, ומעסיק כמה מאות עובדים. החברה מפתחת מוצרים למיפוי הלב מבפנים, לניווט בתוכו וכן לצריבתו בנקודות מסוימות - כדי לשפר את פעילותו.

"כיום, זהו אחד העסקים החזקים והצומחים של ג'ונסון אנד ג'ונסון", אומר ביאר. "מוצרי ביוסנס נמצאים בכל בית חולים בעולם. אני שואל אותם אם הם יודעים שהמוצר הזה מפותח בחיפה, ואף אחד לא יודע".

דרך ארוכה

גם לוטן מאמין כי אלה המוצרים החמים של העתיד הקרוב, ומצרף גם את תחום החיישנים המושתלים בגוף. פריצת הדרך האמיתית תהיה, לדבריו, בשילוב בין החיישנים המושתלים בגוף, לבין שירותי טלה-רפואה. כך, החולה יוכל לקבל מענה מיידי למתרחש בגופו - בלי לצאת מהבית.

לוטן מאמין כי המגמות המשמעותיות בתחום, אינן טמונות כיום רק במוצרים. "השוק משתנה; החברות הגדולות כבר לא מתבססות על ארה"ב ואירופה, כמו פעם. שווקים גדולים לתחומים שלנו צמחו במזרח, ובדרום אמריקה. בהתאם, המוצרים מורכבים פחות, אבל פונים לקהל יעד גדול יותר".

העתיד הרחוק של תחום הלב יגיע כנראה מעולם תאי הגזע. "בארץ יש המון ידע בתחום הזה", אומר ביאר. "בניסויים ראשוניים, רואים שניתן לשפר במעט את תפקוד הלב, אבל הדרך עוד ארוכה".

פרופ' ליאור גפשטיין מרמב"ם, הציג לפני שנים ספורות רקמה עשויה תאי גזע שהתפתחו לתאי לב, שאמנם אינה נראית עדיין כמו לב, אך פועמת לפי קצב.

"גפשטיין הוא אחד החוקרים הצעירים שדאגתי שיישאר במוסד שלי, למרות שהיו לו הצעות מכל העולם", אומר ביאר. "אך גם המחקר שלו ניסיוני מאוד עדיין. אני מקווה שנוכל למצוא חברה גדולה שתשקיע את הסכום הנכבד הדרוש לפיתוח כזה".

- אילו פתרונות דרושים ביותר כיום לתחום הקרדיולוגיה, ונראים כמגיחים מעבר לפינה?

ביאר: "באי-ספיקת לב אין עדיין פתרונות אבחון או טיפול טובים. אחד הפתרונות החדשים המלהיבים הוא VAD - מכשיר תמיכה מכני ללב במקום השתלת לב. המכשיר כבר קיים, אך יקר ברמה כזו, שרק חולים בודדים יכולים להרשות אותו לעצמם. חשוב מאוד שיוזל במהרה.

"מעבר לכך, הקרדיולוגיה הולכת לכיוון המוח, לפתיחת עורק באמצע שבץ חריף; אבל זה מורכב, כי עורקי המוח פתלתלים, הרקמה רכה וצריך ציוד מיוחד. לכן יש רק 5 מצנתרי מוח בישראל מתוך 100 מצנתרים, אף על פי שמספר האירועים לא הרבה יותר קטן".

לייף לייק

יזמים בתחום הביומד יוכלו לאתר שותפים, נותני שירותים ואולי אפילו משקיעים - ברשת חברתית חדשה בשם ICINET. המיזם יושק בכנס הקרדיולוגיה ICI שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב.

נוסף על האפשרות שמספקת הרשת לאתר את הגורמים המקצועיים לפי שמם, המערכת תמליץ על גורמים שאיתם ניתן לשתף פעולה, על פי צרכים שיגדיר המשתמש. כמו כן, האתר יכלול מאמרים, מצגות, פורומים ובלוגים.

באתר שותפה קבוצת E-med.co.il, המפעילה אתר לאנשי מקצועות הרפואה. לדברי בעז גנזבורג, המנכ"ל, "לכולנו היה ברור כי הקהילה הרפואית, הישראלית והעולמית, זקוקה למרחב שמפגיש בין רופאים ליזמים ולמשקיעים בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנה - וחיפשנו למצוא דרך שתאפשר זאת".

נציין כי לקהילת הביומד הישראלית כבר יש כמה רשתות חברתיות, ובהן רשת ILSI בלינקד אין, רשת Israel Bio Professionals, והרשת החברתית של קבוצת Circle of Life.