ארה"ב: נפגע ביצוא הנפט מאיראן דרך הבנק המרכזי

ארה"ב מעצימה במידה משמעותית את המאבק לסיכול מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני. לאחר תקופה ארוכה של היסוסים, קיבל ממשל אובמה החלטה עקרונית להטיל עיצומים על הבנק המרכזי של איראן, הכלי הפיננסי העיקרי, אם לא היחידי, לניהול סחר הנפט של משטר האייתאללות. המשמעות המעשית היא, שסנקציות על הבנק המרכזי הן, בפועל, סנקציות על יצוא הנפט של איראן, המקור העיקרי להזרמת מטבע חוץ לקופת האוצר בטהראן וממילא למימון הפיתוח של נשק גרעיני.

ישראל קראה זה מכבר לארה"ב לסמן את הבנק המרכזי של איראן כמטרה לסנקציות, אך ממשל אובמה היסס לנקוט צעד כזה מחשש לעליות מחירים חדות בשווקי הנפט, עליות שעלולות לערער את ההתאוששות האנמית של כלכלות המדינות המתועשות, לרבות ארה"ב. עתה החליט הממשל לשנות את מדיניותו, במידה לא מעטה בגלל לחץ של הסנט, שקיבל אמש, פה אחד, תיקון לחוק הרשאות ההגנה (תקציב הפנטגון), שמחייב את הבית הלבן להתחיל להטיל עיצומים על הבנק המרכזי של איראן.

הממשל הודיע לישראל על ההחלטה לפעול נגד הבנק, ובמשתמע נגד יצוא נפט מאיראן, במושב של הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקני החצי-שנתי שהתקיים אתמול (ה') בסטייט דיפרטמנט. בראש המשלחת הישראלית עמד סגן שר החוץ, דני אילון. בראש המשלחת האמריקנית עמד סגן שרת-החוץ, וויליאם ג'. ברנס. במושב השתתפו גם שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, נציגים של שירותים מודיעיניים משתי המדינות וגורמים אחרים.

בהודעה משותפת שפרסמו שתי המשלחות כתום המפגש נאמר: "בעוד שהדיאלוג האסטרטגי היום עסק בנושאים רבים, ברור שאיראן מוסיפה להיות האתגר הגדול ביותר שניצב לפנינו במזה"ת. סירובה המתמשך של איראן לקיים את התחייבויותיה לגבי תכניתה הגרעינית, וכן המשך תמיכתה בארגוני טרור, מהווים מקור לדאגה חמורה בישראל ובארה"ב ובקהיליה הבינלאומית כולה. להמשך המאמצים של הקהיליה הבינלאומית יש חשיבות קריטית בניסיון להביא לשינוי ההתנהגות האיראנית ולמנוע מאיראן פיתוח יכולות גרעיניות צבאיות".

אילון הסתפק בהודעה קצרה בשיחה עם עם כתבים ישראליים: "ארה"ב וישראל מתואמות לחלוטין לגבי עצירת הפיתוח של נשק גרעיני באיראן. איראן פגיעה עתה יותר מאי פעם מבחינה פוליטית וכלכלית. לחץ על הבנק המרכזי יוכל לפגוע ביצוא הנפט האיראני. המשטר באיראן ירצה לשרוד ואנו חושבים שעיצומים על הבנק המרכזי יבוא לשינוי בהתנהגות המשטר".

בתשובה לשאלה האם בשיחות אתמול הועלתה האופציה הצבאית, השיב איילון: "אין תגובה".

השגריר אורן אמר: "בתקופה של חוסר יציבות במזה"ת, ארה"ב רואה בישראל שותף יציב וחיוני לחיזוק הביטחון באזור. אנו סומכים על נחישותו של הנשיא אובמה לסכל את מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני".

לדברי אילון על תיאום עמדות מוחלט בין ארה"ב לישראל ולדברי אורן שלפיהם סומכת ישראל על ממשל אובמה במאבק נגד תכנית הגרעין האיראנית, יש משמעות רבה בעקבות הצהרת יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, מרטין דמפסי, השבוע, שהוא אינו יודע האם ישראל תודיע מראש על כוונתה לתקוף מתקנים גרעיניים באיראן. המסר הגלום בדברי אילון ואורן היה, שישראל מוכנה לקבל את עמדת הממשל שהידוק עניבת החנק סביב צווארה של איראן עדיף, בשלב זה לפחות, על התקפה צבאית. אפשר לנחש, אפילו, שישראל הבטיחה לתאם מראש עם ארה"ב כל פעולה צבאית עתידית.

לפי הערכות בוושינגטון, איראן תתקפל בתוך חודשים, ואולי שבועות, לאחר שהעיצומים נגד הבנק המרכזי יופעלו במלואם.

מה עומד מאחורי הסכמת הממשל לפעול נגד הבנק המרכזי של איראן בלי לקבל את ברכת או"ם, כפי שאובמה היה מעדיף?

למרות האינסטינקטים של הנשיא להעדיף שיתוף פעולה בינלאומי, הגיע הבית הלבן למסקנה שלא יהיה אפשר להשתמש במועצת הביטחון ככלי להטלת עיצומים נוספים על איראן בגלל וטו כמעט ודאי של סין ורוסיה. מעצבי המדיניות בממשל הגיעו גם למסקנה, שמחירה של מלחמה גרעינית יהיה גדול לאין שיעור מעליות אפשריות במחיר הנפט, בעקבות סנקציות, ושסיכוייה של מלחמה כזו יהיו גדולים מאוד אם אכן תצליח איראן לפתח יכולת ליצור נשק גרעיני, או תתקרב ליכולת כזו. ייתכן שהרמזים שנשמעו מישראל על "או-טו-טו התקפה" סייעו בשינוי עמדת הממשל.

כך או כך, האסטרטגיה שמתגבשת היא, לפעול בהדרגה להידוק עניבת החנק סביב צווארה של איראן יחד עם הגוש המערבי, כלומר מדינות אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה וקוריאה הדרומית, וכן יצרניות נפט ידידותיות. מילת המפתח היא "בהדרגה". פעולה מיידית לבידוד הבנק המרכזי תביא לזינוק מיידי במחירי הנפט. לכן מנסים הממשל ובעלות בריתו להגדיל את היצע הנפט בשווקים לפני הנחתת המכה על הבנק.

וושינגטון בונה על הגדלת כמות הנפט שמפיקה סעודיה ב-2.5 מיליון חביות ליום. ריאד, שחוששת מנשק גרעיני בידי איראן לא פחות מישראל, ששה לשתף פעולה. לוב תחזור בקרוב לרמת התפוקה שלפני תחילת המהפיכה - מיליון חביות ביום. גם עיראק צפויה להגדיל את תפוקתה. ממשל אובמה מקווה שכאשר הכמויות האלה ייכנסו למחזור הסחר, לא תגרום הירידה הצפויה בהיצע הנפט האיראני לעליות חדות במחירי הנפט בשווקים הגלובליים.

סין אמנם תוסיף לרכוש נפט באיראן, אך האייתאללות לא יוכלו להעלות את המחירים כדי לפצות את עצמם על היעלמות הביקושים ממדינות אחרות. בוושינגטון מעריכים שמכירות הנפט האיראני ירדו ב-50%. התקווה היא, שאובדן ההכנסה ממדינות מערביות, כגון יוון וספרד, שבשלב זה עדיין רוכשות נפט באיראן, יאלץ את המשטר בטהראן להרים ידיים.