בסוף השבוע פרסמנו באתר "גלובס" טור של דרור פויר ובו סיפור אישי שלו על דורסנות חברות הסלולר. מעבר למאות תגובות בטוקבקים, מערכת אתר "גלובס" קיבלה לידיה לא מעט תגובות מצד קוראים על סיפורים אישיים שלהם בדבר דורסנות חברות הענק כלפי הצרכן הקטן. עיקר התלונות התמקדו בחברות הסלולר, אך היו גם סיפורים על דורסנות של חברות תקשורת אחרות ואף בנקים.
להלן מקצת התגובות שקיבלנו מהגולשים באתר. שמות החברות שמורים במערכת, מאחר שהתלונות לא אומתו בתחקיר עיתונאי.
דוד הריסון:
"לבת שלי יש מכשיר סלולר הרשום על שמי ועל שמה. מאוחר יותר היא קיבלה טלפון מהעבודה שלה במשרד ממשלתי והיססה אם בכלל להמשיך להחזיק את המכשיר הפרטי שלה. היא שוחחה במקרה עם נציגת שירות של חברת ***, שהציעה לה חבילת דקות ומסרים של 500 יחידות. היא לא בדיוק הבינה על מה מדובר, ונציגת השרות חזרה כל הזמן על המשפט המטעה 'זה בלי התחייבות, זה בלי התחייבות'.
"למעשה, מאותו יום המכשיר לא היה בשימוש כלל, לא הוציאו ממנה שיחה אחת ולא שלחו אפילו מסר אחד, אבל אחרי כחודש וחצי בסוף אוגוסט קיבלנו חשבון שכלל חבילת דקות על סך 125 שקל לחודש. פנינו ופנינו ולאחר שראינו שאין עם מי לדבר, בתי ביטלה את הוראת הקבע. מאז אנחנו מדברים ושלחנו להם כמה מכתבים ל'שירות לקוחות' שלהם, אבל החוב רק הולך ותופח, ואין עם מי לדבר.
"ביקשתי כמה פעמים לשמוע את שיחת ההתחייבות שאנו מתכחשים לה, ואין שום היגיון שהבת שלי תסכים לקנות חבילת דקות למכשיר שאינו בשימוש כלל, הרי יש מכשיר מהעבודה שבו היא משתמשת כל הזמן. אמרו לי 'לך למרכז השירות, וישמיעו לך את השיחה'.
"הלכתי למרכז השירות בירושלים בגבעת-שאול, אמרו לי שאין להם את זה אצלם, וצריך להזמין את זה, ושהם יתקשרו אליי תוך 3-4 ימים ויזמינו אותי לשמוע. מאז עברו 3 שבועות, ולא שמעתי מהם כלום.
"הם כבר ניתקו את הקו והעבירו אותו לטוקמן, אבל החוב תפח ל-650 שקל. 650 שקל על תקופה שלא הוציאו אפילו שיחת טלפון אחת מהמכשיר וגם לא שלחו מסרים - וזה ידוע לחברה וגם כתוב על כל החשבונות: 'החודש השתמשת בכמות של 0 דקות'".
גיל, טורנטו (קנדה):
"לי קרה משהו לא פחות מעצבן מזה. מס הכנסה עיקלו לי את חשבון הבנק לפני כשנתיים בדיוק ביום בו הם שילמו לי את מה שהם היו חייבים לי. פניתי למבקר המדינה, ומשום מה אין לו מה לענות כבר שנתיים.
"הם באמת חושבים שלאור ה'חוויה' הזו אמשיך להצהיר ולדווח על שכרי בקנדה כפי שעשיתי בעבר? הצחיקו אותי. כך אחנך גם את הדורות הבאים - מס הכנסה מושחתים".
עז חלבי:
"יום אחד, בשנת 2007, גיליתי כי בחברת **** החליטו באופן חד-צדדי לקבע את שער הדולר על 4.2 שקלים לדולר, אף כי השער צנח אל מתחת ל-3.5 שקלים. החוזה שלי מול **** נחתם שנים קודם לכן, וסוכם על תשלום של 10 דולר בחודש. יש לציין כי כאשר שער הדולר עלה אל מעל 4.5 שקלים שילמתי את חובי על-פי השער היציג - כפי שהתחייבתי בהסכם.
"כשגיליתי את העניין פניתי אליהם לברר את מהות העניין, ותשובתם הייתה: 'היות והתשומות שלנו נקבעות בשקלים, ירידת שער הדולר שוחקת את הרווחיות שלנו, ולכן קיבענו את שער הדולר'. מדהים כמה התשובה איננה עולה בקנה אחד עם דיני החוזים (לא ניתן לשנות חוזה בשל חוסר כדאיות כלכלית).
"במסגרת השיחות שלי גיליתי כי פרטי כרטיס האשראי שהיה ברשותם הינו של הכרטיס שביטלתי חודש קודם לגילוי. הודעתי להם כי אשמח להעביר להם את פרטי הכרטיס החדש ברגע שיטפלו בשאלתי. הם החליטו להתעלם למשך שנתיים שלמות, עד שיום אחד כאמור הוריי התקשרו אליי מבוהלים ואמרו שהתקשרו ממשרד עורכי דין ואיימו כי התיק בדרך להוצאה לפועל".
שולם לבקיבקר:
"לי קרה מקרה דומה עם חברת הסלולר ****. טענו שאני חייב יותר וניפחו לי את החוב ל-3,400 שקל. בסוף, לאחר שהכנתי כתבה ושלחתי אליהם בכדי לקבל תגובה - הואילו לדבר אתי. בסופו של דבר הגיעו למסקנה שטעו וביטלו לי את החוב - אך לא הסכימו לשלם לי הוצאות עורך דין והוצאות נוספות".
סעיד:
"לי קרה מקרה קצת שונה; היה לי חשבון בבנק *** ובתקופה מסוימת חשבתי לסדר את החשבון, לבטל את המסגרת, לאפס את חשבון הוויזה ולקחת הלוואה כוללת בסכום של כ-31,000 שקל.
"לאחר שהגעתי לבנק והדגשתי בפני הפקיד שאני לא רואה את המסך מחשב שהוא מראה לי ואני סומך עליו שלא ישאיר אגורה אחת שלא יכניס להלוואה - והדגשתי וחזרתי על זה כמה פעמים ועירבתי מורשה חתימה בנושא שאישר לו הכול. אחרי החתימה יצאתי מרוצה, שכן אני מנקה את הכול ואשלם בסך-הכול בסביבות 1,000 שקל בחודש בצורה מסודרת.
"בתחילת החודש, עם כניסת המשכורת, משכתי מהבנקט 300 שקל, ולמחרת היום רציתי למשוך עוד ביודעין שההלוואה ירדה מהמשכורת, ומן הסתם יש עוד כסף בחשבון; ואז להפתעתי - אין אישור בכספומט!
"נסעתי נסער לעבודה ועד שהצלחתי להתפנות לשיחה, לבנק לקח שעה לענות, והפקיד שמטפל בי לא היה שם באותו יום. נאלצתי להסתדר בקושי על המשכורת של האישה, לפרנס במשכורת אחת 5 נפשות, ומן הסתם נאלצתי ללוות ממישהו כמה מאות שקלים.
"בחודש לאחר מכן קרה לי אותו המקרה להפתעתי הרבה, וכששאלתי בבנק למה זה קורה, אמרו לי שירדה לי ויזה בסכום גדול גם החודש הזה. הלכתי לפקיד, שטען שיש חיובי ויזה גבוהים ושאני אעשה חשבון. הפצרתי בו לתת לי תשובה האם יכול להיות שאני אסכים לקחת הלוואה וחודשיים שלמים לא אוכל לפרנס את המשפחה שלי? האם יש בן אדם נורמלי שיכול לעשות זאת, שיסכים שלא יישאר לו כסף במשך חודשיים עם משפחה?
"עירבתי את מורשה החתימה, שהפנה אותי למנהל, שסירב להתערב בטענה שלא יוכל לשנות את ההלוואה. במקרה, באותו היום היו צעקות על אותו הפקיד שעשה ללקוח אחר אותו הדבר. חודשיים לאחר מכן המנהל הרחיק את הפקיד".
ניר:
"לפני כמה שנים טובות ביקשתי לעבור מחברת הסלולר **** לחברת ****, מסיבות כאלה ואחרות. ביקשתי רק קו טלפון אחד, כי זה היה כל הצורך שלי, אך הנציג של **** העביר קווים שהיו ברשותי ולא היו פעילים כלל, וגם לא היה לי צורך, ומעולם לא חייגתי מהטלפונים האלה.
"בקיצור, היום יש לי חוב בהוצאה לפועל בסך 25,000 שקל בערך, וממש אין לי מושג איך הוא הגיע לסכום כזה. והכי גרוע? זה בכלל בקווים שמעולם לא היה בהם שימוש. אין לי מושג איך הם הגיעו למצב הזה שמ-5 קווים שלא השתמשתי בהם בכלל הם הצליחו להוציא אישור הוצאה לפועל על 25,000 שקל. זה מטורף. הבנתי שלחברות הסלולר בישראל יש תיקי הוצאה לפועל בחוב כולל של 3 מיליארד שקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
