הקבלנים: מכרזי משרד השיכון קובעים תעריף מופחת

האם בהתקשרות עם קבלנים, משרד השיכון "מצפצף" על המחירון המחייב שקבע החשב הכללי באוצר? מתביעה שהגישה התאחדות הקבלנים לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום ה', עולה כי המשרד משלם משמעותית פחות לקבלנים, שלא כדין לכאורה.

בעקבות התביעה, הוציא בית המשפט המחוזי בחיפה צו מניעה זמני על מכרז תשתיות של משרד השיכון ביוקנעם, עליו נסובה התביעה, שהגיש עו"ד גל הררי ממשרד הררי לוטן, שמייצג את התאחדות הקבלנים, ואת חברת אשר גרין מבנים.

כל החלטה בעתירה זו צפויה להשפיע על עשרות מכרזים שמוציא המשרד בשנה; היקף מכרזי התשתיות של משרד השיכון מסתכם בכחצי מיליארד שקל בשנה, והררי מעריך כי התביעה תשפיע על עבודות וחומרים בהיקף עשרות מיליוני שקלים במכרזים שונים.

לפי הוראות החשכ"ל, חייבים משרדי הממשלה לערוך את הסכמי ההתקשרות שלהם עם קבלנים בהתאם לחוזה המדף 3210, הקובע מכניזם של תמחור שינויים ותוספות להסכם. חוזה המדף מפנה לצורך הערכת השינויים, למחירון "המאגר המאוחד".

מחצית ממחיר המחירון

לטענת העותרים, במקום ב"מאגר המאוחד", משתמש משרד השיכון, לכאורה שלא כדין, ב"מחירון לעבודות פיתוח" שהוא עצמו פרסם בינואר 2009, ולא עודכן מאז. העתירה מספקת כמה דוגמאות למחירים זולים בהרבה שמשלם משרד השיכון, בהשוואה למחירון החשכ"ל: מחיר כבל תת-קרקעי מסוים ב"מאגר המאוחד" של החשכ"ל הוא 134 שקל, אך במחירון משרד השיכון עומד המחיר על 60 שקל בלבד. עמוד תאורה עליו אמור לקבל קבלן 5,387 שקל לפי החשכ"ל, מתומחר ב-3,200 שקל במחירון משרד השיכון, וכן הלאה.

"מצב דברים זה, בו משרד השיכון עושה שבת לעצמו ומתעלם מהוראות החשכ"ל, הינו בלתי נסבל וחותר תחת אושיות היסוד של כללי הפעולה המנהליים", נכתב בעתירה. "אין משרד ממשלתי יכול לנהוג כגוף פרטי".

"קבלנים נמנעים לגשת למכרזים"

לדברי הררי, "יש לי לקוחות שנמנעים מלגשת למכרזי משרד השיכון בגלל הסיכון. שינויים תוך כדי העבודה מתרחשים בחלק הארי של הפרויקטים, אבל במקרה שהמזמין הוא משרד השיכון, אין מכניזם שנועד לחלק את הסיכון בין הקבלן לבין המזמין, והסיכון מוטל כולו על הקבלן. במכרז ביוקנעם הגיעו מים עד נפש, ההתאחדות זיהתה שיש קושי לקבלנים ולכן הצטרפה לעתירה".

נוסף לתמחור נמוך, טוענת ההתאחדות בעתירה כי משרד השיכון - המזמין המשמעותי ביותר בארץ בתחום התשתיות - הכניס לאחרונה במכרזים קריטריון "שביעות רצון" שנותן חופש רב לוועדת המכרזים לפסול מועמדים ופוגע לכאורה בחופש העיסוק.

בתביעה נכתב עוד, כי "האמורפיות המוחלטת של תנאי הסף הופכת אותו לתנאי המקנה לוועדת המכרזים כוח לפסול כמעט כל מציע. מדובר בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות מובהקים".

תגובת משרד השיכון: "העתירה טרם התקבלה במשרדנו. כמקובל בעתירות משפטיות, את תגובתנו נמסור בבית המשפט. ככלל, שיטת המכרזים של משרד השיכון נהוגה שנים רבות, בתיאום עם חשבי המשרד, שהינם עובדי החשב הכללי במשרד האוצר".