איגוד החברות הציבוריות: "המלצות הריכוזיות יפגעו בחוסכים"

ועדת הריכוזיות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר הפורש, חיים שני, קיימה היום (א') את יום השימועים השני שלה. במסגרת שלושת ימי השימועים, שנועדו לבחון את היתכנות מסקנותיה, הופיעו וצפויים להופיע בפני הוועדה נציגיהם של הטייקונים הבולטים במשק, הגורמים העסקיים והחברות הצפויים להיפגע מההמלצות. כמו כן יופיעו בפניה גורמים מהאקדמיה ומארגונים א-פוליטיים ומקצועיים, המבקשים לשנות, לתקן או לחזק את המסקנות.

היום הופיעו, בין היתר, נציגי קבוצת אי.די.בי אחזקות, שבשליטת נוחי דנקנר; החברה לישראל והחברה הבת כי"ל, הנשלטות על ידי משפחת עופר; קבוצת דלק של יצחק תשובה; קבוצת בינו-ליברמן שבשליטת צדיק בינו, ואיגוד החברות הציבוריות.

קבוצת אי.די.בי, הנפגעת המרכזית מהמלצות ועדת הריכוזיות, אם יתקבלו, יוצגה על ידי מנכ"ל דיסקונט השקעות, עמי אראל, מנכ"ל הקבוצה חיים גבריאלי, עורכי הדין רם כספי ויאיר כספי, ועורכי הדין דוד חודק ושמואל בורנשטיין. במשך כשעה וחצי תקפו עורכי הדין של הקבוצה בחריפות את המלצות הוועדה הנוגעות להפרדת החזקות ריאליות ופיננסיות ולשינויים במבנה השליטה הפירמידאלי. לטענתם, מדובר בגזירות קיצוניות ודרקוניות ש"מונחתות" על המגזר העסקי והן הרות אסון לכלכלה הישראלית. עוד טענו כי הן עלולות לפגוע בוודאות העסקית, ליצור אנדרלמוסיה ולהביא לשינוי מהותי בהתנהלות הכלכלית במשק. לטענת הקבוצה, שינוי כללי המשחק באופן "כה גורף ובצורה כה דרסטית" מהווה הפעלה שרירותית של כוח שלטוני.

עו"ד כספי טען כי אין קשר בין ההמלצה להפריד החזקות ריאליות ופיננסיות להגברת התחרותיות במשק, וכי מדובר במסקנה חריגה ביחס לעולם המערבי.

נציגי הקבוצה טענו עוד כי חלק ניכר מההמלצות הוועדה אינו ישים ומערים קשיים עצומים על יכולת ניהול חברות. לטענתם, הוועדה התעלמה מהקשיים העצומים הכרוכים במכירת שליטה בתאגידים פיננסיים בישראל, וכדוגמה ציינו את הניסיונות להביא למכירת השליטה בכלל החזקות שבשליטת אי.די.בי.

בהתייחס למבנה הפירמידה, הציגו נציגי הקבוצה דוח של ארגון המדינות המפותחות, הקובע כי אין הוכחות לכך שהפער בין שיעור השליטה בהון לכוח ההצבעה גורם לביצוע שלילי של חברות במורד הפירמידה, לניצול לרעה של מעמד בעל השליטה או לקיחת סיכונים גבוהים. זאת בניגוד להנחות היסוד שעליהן התבססה הוועדה.

אראל טען כי המלצות הוועדה יכבידו על התפקוד השוטף של החברות בכל הנוגע לגיוס הון ורכישת חברות, והוא אף הציג שורת עסקאות שלדבריו לא היו מתממשות לו היו המלצות הוועדה בתוקף, ובהן עסקת הענק של מכירת מכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית.

"אווירה עניינית"

לבסוף, תקף עו"ד חודק את ממצאי המחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, שקבעו כי מבנה פירמידאלי פוגע בתחרות במשק. חודק התבסס על חוות דעת של פרופ' אפרים בנמלך מהמחלקה הכלכלית של אוניברסיטת הרווארד, שלפיה יש סתירות פנימיות בנתונים, בעייתיות בהגדרת "קבוצת שליטה" וכשלים בעבודה ובעריכת המחקרים.

את איגוד החברות הציבוריות ייצגו בשימועים עו"ד ד"ר דוד תדמור ומנכ"ל האיגוד, גד סואן. השניים הגישו לוועדה חוות דעת מטעם פרופ' ויליאם ט. אלן מאונ' ניו יורק ולשעבר נשיא בית המשפט לחברות בדלאוור, ולפיה יישומן של המלצות הוועדה טומן בחובו סיכון לפעילותן היעילה או היצרנית של חברות פער. זאת כיוון שהחלוקה מחדש של כוחות הממשל במסגרת השינויים המוצעים תביא להחלשת כוחן של הנהלות החברות.

בחוות הדעת נכתב כי "ההמלצות יעמידו את מדינת ישראל בחיל החלוץ של תנועה להגבלת והפחתת היעילות של מאפיין מרכזי זה של המבנה התאגידי". עוד נכתב כי "ככל שמבקשים להצדיק שינויים אלה כניסיון להפוך את חברות הפער ליעילות יותר, אני בספק אם השינויים יישאו פרי. השינויים מבוססים במידה מופרזת על דדוקציה מתיאוריה מוגבלת, ואינם מייחסים משקל ראוי למגבלות הניצבות בפני משקיעים פיננסיים בכובעם כמקבלי החלטות בתאגיד".

תדמור עצמו אופטימי ביחס לאפשרות לשנות. "אני חושב שיהיו שינויים משום שגם לחברי הוועדה אין תשובות לחלק גדול מההסתייגויות שאנו מעלים", אמר ל"גלובס". "המלצות הביניים שיצאו בתחום הממשל התאגידי הן בבחינת תקלה שצריכים לתקן". ד"ר תדמור הוא שותף מנהל במשרד תדמור ושות' ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

לדברי תדמור, האווירה בחדר השימועים הייתה "מאוד עניינית. חברי הוועדה היו קשובים למה שיש לנו לומר. הם שאלו הרבה שאלות. הרושם שלנו היה שהם מקשיבים". עם זאת, ביקר את לוח הזמנים שבו עובדת הוועדה והגדיר אותו "בלתי אפשרי".

תדמור הדגיש כי "היה חשוב לנו להבהיר לוועדה כי אנו לא רואים בפתרונות והסדרים שהציעה תשובה הולמת ונכונה לבעיות הממשל התאגידי בישראל. יש לנו הסתייגויות מאוד עמוקות כגון ההגדרה עצמה של חברת פער. אנו מסתייגים גם מההמלצה להעביר לאישור בעלי מניות מיעוט החלטות עסקיות מהותיות של התאגיד, החלטות שאינם החלטות בעלי עניין שממילא כבר מטופלות בתיקון 16 לחוק".

לדעת תדמור, "הוועדה צריכה לשים דגש הרבה יותר משמעותי על שאלת הניהול הנכון של חברות ציבוריות ולא להתייחס רק לשאלות של ניגודי עניינים".

"פגיעה בחוסכים"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, גד סואן, הוסיף כי "אם יש בעיה של עושק המיעוט ושל ניגוד עניינים צריך לטפל בזה, אך אין לזה שום קשר להגברת התחרותיות במשק" הוא טען. לדבריו, "ההמלצות עלולות לפגוע בכשליש עד חצי מהחברות הציבוריות במשק הישראלי. ההכבדות על הניהול היעיל בחברות יכולות לפגוע ברווחיותן ומזה ייפגעו כל בעלי המניות, קטנים כגדולים, ובכלל זה ציבור החוסכים בקופות גמל וקרנות פנסיה".

עד כמה השימועים באמת יביאו לשינוי? בניגוד לאופטימיות של תדמור, אמר ל"גלובס" גורם שהופיע היום בפני הוועדה כי "לא ניתן להבין את הלך הרוחות בוועדה. חברי הוועדה בעיקר מקשיבים, ובהיעדר דיאלוג איתם קשה להתרשם מה הם חושבים. אבי ליכט וחיים שני ויוג'ין קנדל שאלו מעט שאלות הבהרה והם התעניינו בעיקר בקשיים הפרקטיים והטכניים. לא יכולנו להתרשם אם הם פתוחים לשינוי מסקנותיהם".