השבוע נגלה אם הרופאים הצעירים נלחמים את המלחמות שלהם או את אלה של עמיתיהם הבכירים ומנהלי המחלקות שלהם. אלה האחרונים ביקשו דבר אחד ויחיד: לקצר את תקופת ההסכם הקיבוצי עליו חתמה ההסתדרות הרפואית לשלוש שנים, שבסיומן, כך אפשר להעריך, הבכירים קיוו להילחם בשעון הנוכחות ולהחזיר את שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) למערכת הציבורית.
אם רק תקצרו את ההסכם, הבהירו מעל כל במה אפשרית, השקט יחזור לבתי החולים. גם המתמחים מיהרו לאמץ את הרטוריקה הזאת, אף שקיצור ההסכם לבדו לא היה מניב להם דבר.
אם הרופאים הצעירים אכן נלחמים את מלחמתם, הם יחבקו את הפתרון המסתמן, שנחשף כאן לראשונה. הוא כולל מענקים של עשרות אלפי שקלים והקלות נוספות בתנאי עבודתם, מבלי שיידרשו לתמורה מיוחדת.
כשיהפכו בקרוב למומחים, הם יוכלו לעבוד מספר שעות נוספות בחודש ולזכות בתמורה בתוספות שכר עד 10 אלף שקל בחודש - תוספות גבוהות מאלה שנקבעו בהסכם המקורי.
קיוו למודל אחר
העיקרון של המדינה ושל ההסתדרות הרפואית, לפיו תוספות גבוהות יינתנו למי שיעבוד יותר במערכת הציבורית, התחזק. המתמחים, וכן הרופאים הבכירים, קיוו למודל אחר: תוספות גבוהות עבור השעות 8:00-16:00. מודל כזה אולי טוב לרופא מהמרכז, שנהנה מרפואה פרטית ענפה, אבל לא למערכת. בטח לא לחולים.
כל מי שהגיע לאחד הדיונים החשובים ביה"ד הארצי לעבודה בעניין המתמחים, לא יכול היה להחמיץ את קבוצת הרופאים הבכירים שהגיעו למקום. הם הסתודדו עם ראשי המתמחים והמליצו לדחות את ההידברות.
זאת הסיבה שלפחות לאחד מהם, פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה הכירורגית בביה"ח רמב"ם, אין שום סיבה להישמע כעת אופטימי. אתמול הוא אמר ל"הארץ" בעניין הזה: "יש בינתיים הסכמות על דברים פעוטים שכבר סוכם לגביהם מראש, אולם לא חלה בינתיים פריצת דרך שתוביל לשיפור הדרוש במצוקת הרופאים".
איך קורה שרופא בכיר כמו אולמן מעודכן בפרטי המו"מ עם הרופאים הצעירים? זה פשוט: הארגון שהקים כדי להתחרות בהסתדרות הרפואית, מיוצג על ידי אותה עו"ד שמייצגת את המתמחים באותו מו"מ ממש.
כעת הגיע מבחן העצמאות של הרופאים הצעירים: עליהם לבחור בין פתרון שמשרת את פרופ' אולמן, או כזה שמשרת אותם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.