"יש מתקפה על העיתונות, אך תפקידנו לבדוק איך תרמנו לכך"

בכירי עורכי גופי התקשורת העיתונאיים בישראל יוצאים נגד מה שכונה בכנס אילת לעיתונות "מתקפה על התקשורת". "חייבים להקדיש את מלוא האנרגיות לעצור את הסחף", אמר מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס. "יושבים אנשים שהחליטו לעשות סדר בתקשורת ואיך? לשים אנשים 'משלנו' ולעצור גופים שונים בתואנות שונות. מבזבזים את הזמן כשצוללים לתוך סעיף אחד. מינוי מנכ"ל החינוכית לא צריך להעסיק את ראש הממשלה. אנו משוכנע שהוא לא התעסק 3 דקות בסוגייה מי יהיה מנהל הביטוח הלאומי, וזה חשוב הרבה יותר".

את הפאנל הנחה מנכ"ל חדשות 2 לשעבר ועורך הכנס, שלום קיטל. אלדד קובלנץ, שהיה אמור להשתתף בפאנל כמנכ"ל החינוכית, נותר יושב בקהל, שכן הממשלה טרם אישרה את מינויו כפי שהומלץ על-ידי שר החינוך גדעון סער.

עורך "כלכליסט", יואל אסתרון, אמר כי "יש חדש בכמה מובנים של ההתקפה הזו. אני מהאנשים שמעריכים את ראש הממשלה וחושבים שהוא אדם רציני. אני מציע לא לזלזל ברוחב ועומק המתקפה על התקשורת ועל מוסדות נוספים שנתניהו מוביל. אנחנו רואים מצב שבו ראש הממשלה אינו מסתפק בעיתון אחד אובייקטיבי לטובתו. בחסותו ובעידודו פועלים אנשים נגד העיתונות ונגד חופש העיתונות. זו אחת המתקפות החמורות אי-פעם נגד חופש העיתונות".

מי שלא יישר קו לחלוטין עם העורכים האחרים הוא עורך "מעריב", ניר חפץ. ״יש מתקפה, ואני מסכים לכך במאה אחוז. אבל התפקיד שלנו הוא לראות במה אנחנו תרמנו כדי שזה יקרה", אמר חפץ. "אם אין לפוליטיקאי תמיכה ציבורית הוא לא יעשה זאת".

לדברי חפץ, "הציבור חושב שהתקשורת לא מאוזנת מספיק ותומך בחוק ההשתקה, ואנחנו הרווחנו את זה ביושר. ולא בגלל שהתקשורת לא מקצועית. היא מהמקצועיות והמגוונות והעממיות בעולם כולו. אבל אנחנו לוקים מאוד באיזון. קחו למשל את סוגיית גלעד שליט - כמעט לא נשמע קול שהתנגד לה. גם במחאה שחשובה לכולנו נשמע קול אחד בלבד".

"השלטון רואה בנו חיידקים"

עורך "גלובס", חגי גולן, אמר כי התקשורת סובלת ממצוקות גם מכיוונים אחרים. "התקשורת כבר לא מעט שנים מתחבטת בבעיות כלכליות קשות בגלל המעבר מהפרינט לאינטרנט ונגזרותיו. אני לא חושב שמישהו הצליח לפצח את המודל איך והופכים את העיתונות המודפסת לסלולר ואינטרנט. המצב הלך והפך קשה יותר ויותר. לכך נוספה בקיץ המחאה החברתית. מה שקרה הוא שלענף התקשורת עצמו, זה חזר כמו בומרנג. התקשורת נפגעה מהמחאה הכי הרבה. הגופים הגדולים הפסיקו לפרסם - הבנקים, הרשתות הקמעונאיות וחברות הסלולר".

לדברי גולן, התקשורת לא טעתה כשסיקרה את המחאה. "עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות, אבל אנחנו משלמים את המחיר". לדבריו, "השלטון רואה בנו חיידקים. הבעיה היא שאנחנו חיידקים מוחלשים, והיכולת לפגוע בנו הרבה יותר גדולה. הטיטאניק הולכת לטבוע, ואנחנו חושבים איך לסדר את הכיסאות".

ניר חפץ, עורך "מעריב", התייחס לשאלת מעורבותו של המו״ל נוחי דנקנר בעיתון. "הדבר האחרון שאפשר לקרוא לו זה בעיה, הוא ערכי בצורה יוצאת מהרגיל. ב-3 החודשים שאני עורך את 'מעריב' לא קיבלתי ממנו אפילו פנייה אחת".

מנכ״ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, דיבר על החשש לסגירת הערוץ ועל הסיבות לכך, שעל-פי גורמים נעוצות בתחקיריו של רביב דרוקר. "הסיפור של שמאל וימין מזמן לא קיים", אמר ורשבסקי, "זה פשוט נובע מדברים אישיים. כך אני רואה את זה. אי-פרישת החובות לערוץ 10 זה לא כי אנחנו שמאל או ימין, אלא כי דרכנו על יבלות של מי שקובע. תמיד הממשלות לא אהבו את התקשורת, אלא שהפעם הם לוקים בגרגרנות פוליטית".

"צריך לדאוג שגופי התקשורת יעמדו על ארבע רגליים, לא על שתיים"

ורשבסקי אמר על פרשת ההתנצלות לשלדון אדלסון, כי "אם הערוץ הזה היה עומד על רגליו, ההתנצלות הזו לא הייתה מתקיימת. היא התקבלה תחת החלטה של ניהול סיכונים. צריך לדאוג שגופי התקשורת יעמדו על ארבע רגליים, לא על שתיים. אין לנו בעיה עם רגולציית התוכן ועם מכסות. יש לנו בעיה עם זה שאנחנו קבוצות כושלות, ורוצים לשלוח אותנו לירושלים, ולהשקיע בקולנוע. אחר-כך מתפלאים שמתנצלים".

מו"ל "מקור ראשון", שלמה בן-צבי, אמר: "אסור לרדוף אחרי צללים. חוץ מחוק לשון הרע הנקמני הזה, הבעיה בתעשייה היא העובדה שאנחנו בעונת מעבר. לא מצאנו את המודל העסקי של מה שאנחנו לבין מה שנהיה עוד 5 שנים. אם לא נמצא, לא נהיה. אנחנו מותקפים משני כיוונים עיתוני החינם והאינטרנט. כשנמצא את המודלים, כל הנושאים האחרים יעלמו".

יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, כינה את הפעילות ברשות השידור "מאפיה פוליטית בחסות ראש הממשלה". לדבריו, "נמשיך להלחם שזה יהיה שידור ציבורי ולא ממשלתי".

נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אמרה: "אלה הם ימים קשים לתקשורת שלנו, אני יכולה לומר ימים רעים. התקשורת החופשית, בדומה לשופטים בלתי תלויים, היא מיסודות המשטר הדמוקרטי המהותי. כדי שהעיתונאים יפעלו ללא מורא צריכים להיות פיגומים חוקתיים שישמרו עליהם.

"העתיד לא פשוט. אין לנו חוק יסוד שמבטיח חופש ביטוי, וכל הזכות החשובה הזו מעוגנת בבית המשפט העליון. הזכות הזו חשובה לשמאל ולימין, היא חשובה לכולנו. העיתונות נעשתה תלויה יותר בשלטון גם בתקצוב. היא נחלשה.

"לתקשורת הפרטית נכנסו בעלי הון מחוץ לעיתונים. האיסורים החוקיים מאוד מצומצמים. מוטב שבעל הון ישקיע את כספו והעיתון יתקיים, מאשר העיתון ייסגר. אבל זה מחליש את חופש העיתונות.

"חוק לשון הרע הוא סימפטום. עיתונות חלשה כלכלית לא תיכנס לתחקירים שיכולים להביא אדם לפרט זה או אחר. יש בו כוח צינון עצום. הבעיה איננה בעובדות לא נכונות. החוק לא בא למנוע אי-אמת, הוא בא למנוע גילוי אמת. אם הביקרתיות של התקשורת תיעלם, מי יאזין לה? עניין חופש העיתונות הוא לא של העיתונאים הוא של כל עם ישראל".

דורנר קראה לעיתונאים לגלות סולידריות האחד כלפי השני.