ציפיות מוגזמות מרמי לוי

כמות המלים שנשפכת על הפעילות הסלולרית הווירטואלית של רמי לוי היא חסרת תקדים. כולה מפעיל סלולרי וירטואלי, וכולנו נסחפים למחוזות רומנטיים על הבשורה החדשה מבית היוצר של הסלוגן האלמותי "עוף בשקל".

אין יותר מהתופעה של הסיקור שלו כדי לתאר את הדקדנטיות שאחזה בנו. בכל העולם יש מפעילים סלולריים וירטואליים כבר שנים, בכל העולם הם נמצאים בירידה רצופה ונסגרים על ימין ועל שמאל, ואצלנו רשת קמעונאות שמתחילה לשווק סלולר הופכת להיות אטרקציה. זאת למרות שכל הניתוחים האחרונים הראו שלוי לא הולך להיות יותר מדי זול.

כבר עכשיו לוי מתחרה שווה בשווה במסלולים שמציעות חברות הסלולר הוותיקות. וחוץ מזה, האם בשביל חיסכון של 20 שקל בחודש יוותר הלקוח הישראלי על השירות שהוא מקבל ממפעיל ותיק? גם אם מדובר ביותר מזה, סביר להניח כי רק לקוחות שמאד רגישים למחיר יבואו לקנות ממנו שירות, ונראה כי לשם הוא מכוון.

ולמרות זאת, הלוואי שירבו כמותו, וחבל שהוא בא בכזה איחור. יד רוחצת יד בין חברות הסלולר לבין שרי התקשורת לדורותיהם, הובילה לעיכוב בכניסתם של מפעילים וירטואליים דוגמת לוי. שרי תקשורת שבגדו בציבור שולחיהם מנעו מלוי ודומיו להיכנס לשוק במשך שנים ארוכות, על מנת לחלות פניהם של בעלי הון ולזכות בשלל ליום סגריר או אופוזיציה. עד שבא משה כחלון ושיחרר את הסתימה ואפשר הרחבת התחרות בשוק הסלולרי.

לוי הוא סמל או סמן ימני, איך שתרצו, לכך שניתן לעשות יותר, הרבה יותר, עבור הצרכן הישראלי. לא תבוא ממנו בשורה גדולה, ואסור לשגות באשליות שהוא יוכל להבטיח את התחרות בשוק הסלולרי לאורך זמן, כי בעוד כמה חודשים ייכנסו שחקנים נוספים.

ישראל לא שונה בהרבה מהעולם, שם כבר הוכח כי מפעילים וירטואליים לקחו נתחי שוק זעומים בלבד. מרווח צר בין המחיר שבו הם קונים את התשתית לבין המחיר שהם צריכים למכור אינו מעניק אוויר לנשימה, בקושי דרך קשית.

בינתיים ניתן לו לחגוג ונאחל לו ולשכמותו שרק יבואו.