דוח מדאיג בארה"ב: "איראן תשיג פצצת אטום ב-2013"

יש סיכוי ממשי שייכשלו מאמצי ארה"ב וגוש המדינות המערביות למנוע פיתוח נשק גרעיני באיראן. במקרה כזה, תצטרך ארה"ב להוביל מאמץ בלימה בינלאומי, שתכליתו תהיה למנוע ממשטר האייתאללות להשתמש בפצצות הגרעיניות שעומדות לרשותו. כך נאמר בדו"ח של אמריקן אנטרפריז אינסטיטיוט, מכון חשיבה שמרני בוושינגטון. מידע על הדו"ח, שעומד להתפרסם היום (ג'), מופיע באתר של "פורין פוליסי מגזין".

תחת הכותרת "בלימה והתרעה של איראן הגרעינית", משרטטים מומחי המכון אסטרטגיה מקיפה שעוסקת בתרחיש בלהות, שלפיו יש בידי טהרן נשק גרעיני ובידי המערב אין דרך להשמיד אותו. במילים אחרות: האייתוללות העמידו את העולם לפני עובדה מוגמרת. מה עושים הלאה?

הדו"ח יוצא מתוך הנחה שאיראן בונה עתה נשק גרעיני ותוכל להשלים את המשימה לפני הבחירות לנשיאות ב-2012. לאחר הבחירות, היא תוכל להוסיף לייצר נשק גרעיני בקצב מהיר יותר. מחברי הדו"ח אף מאמינים שממשל אובמה לא יהיה מוכן לצאת למלחמה נגד איראן לפני נובמבר 2012. הנחה נוספת: גם מהלומה מוגבלת של ישראל לא תצליח להשמיד את כל היכולות הגרעיניות של איראן.

"מבחינה אסטרטגית, מנהיגי איראן יהיו טיפשים אם הם ימתינו עד אחרי נובמבר 2012 כדי לפתח יכולת גרעינית ולמנוע בכך התקפה אמריקנית על מתקניה הגרעיניים", נאמר בדו"ח. "אסטרטגיה אמריקנית הגיונית צריכה אפוא להניח שלאיראן תהיה יכולת גרעינית צבאית כאשר הנשיא הבא ייכנס לבית הלבן בינואר 2013. ייתכן שהאיראנים לא יערכו ניסוי בנשק גרעיני עד אז, בכפוף אולי להתבטאויות של הנשיא הנוכחי או הנשיא הבא, אך אנו חייבים להניח שיהיה בידיהם נשק כזה".

להלן הממצאים העיקריים של הדו"ח:

• רבים טוענים שבלימתה של איראן גרעינית היא אופציה סבירה, ואולי עדיפה על פני עימות. ארה"ב אכן עשויה לבחור באופציה זו, בהנחה שהיא הרע במיעוטו. לחלופין, לא מן הנמנע שמדיניות של בלימה תיכפה על ארה"ב במפתיע, כמו רעם ביום בהיר, ברגע שאיראן תיהפך למדינה גרעינית. עובדה היא, שעד עתה יש קשיים לנבא מתי יגיע רגע זה.

• מדיניות בלימה אינה נטולת עלויות, אך עד עתה כמעט לא הושקעה מחשבה מה הדרך הטובה ביותר לנהל מדיניות בלימה ומה יידרש מארה"ב ובעלות בריתה כדי לנהל מדיניות כזו.

• גם ללא נשק גרעיני, איראן היא מדינה שקשה לנהל נגדה מדיניות של התרעה. מבנה המנהיגות המבוזר ומאבקי הכוחות המתמידים שמתנהלים שם יקשו על המערב לקבוע אלו מנהיגים, קבוצות מנהיגים ומוסדות צריכים לשמש מטרה למאמצי הרתעה. יתר על כן, הגישה המקובלת על איראן מול כוח צבאי נשענת על אסטרטגיה א-סימטרית, שמציבה נשק גרעיני, כוחות צבא בלתי סדירים, כוחות חסות, כחיזבאללה, וטרוריזם כתחליף לעוצמה צבאית קונוונציונלית.

• על סמך עקרונות שגובשו במהלך המלחמה הקרה, מדיניות בלימה הגיונית כלפי איראן צריכה לכלול את הרכיבים הבאים: חסימת כל ניסיון איראני להתפשט באזור המפרץ הפרסי; לשפוך אור על האופי הפרובלמטי של שאיפות המשטר בטהראן; להגביל, ואפילו לצמצם, את ההשפעה האיראנית, לרבות הפגנות של "כוח איראני רך"; ולפעול לשינוי פוליטי, אם לא פיזי, של המשטר באיראן.

• מאפיין חיוני נוסף של המלחמה הקרה, שאפשר ליישמו כלפי איראן, הוא הצורך בגישה מקיפה, כלל-ממשלתית, שתישען על דיפלומטיה עקבית. מאמצי הבלימה נגד איראן יחייבו פעולות לבידוד המשטר, ניתוקו מפטרוניו, הגבלת יכולתו לשתף פעולה עם שכניו או עם שחקנים אזוריים לקידום האג'נדה שלו, ולהגביל את יכולתו להשתמש בכוחות חסות.

• אבן הפינה של כל מדיניות בלימה היא אסטרטגיית הרתעה צבאית בעלת אמינות. אסטרטגיה אמינה צריכה לעמוד בשלושה קריטריונים: ארסנל גדול דיו של נשק גרעיני מוכן להתקפה; השקעה משמעותית בפרישה ובחיזוק של כוחות קונוונציונליים קדומניים; וקיום בריתות חזקות עם מדינות ידידותיות שיאפשרו שיתוף פעולה צבאי והצבה של כוחות צבא אמריקנים בשטחן.

• אסטרטגיית הרתעה תוקפנית אמינה של ארה"ב תצטרך להיות מתמידה, כלומר כוחות שיוקדשו למטרה זו צריכים להיות פעילים, זמינים ו"נוכחים בשטח", לפחות בעיני היריב. נוסף לכך, תהיה חשיבות קריטית לפרישת מטריה גרעינית שתסוכך על בעלות בריתה של ארה"ב ועל אינטרסים אמריקניים באזור. המדיניות והתכניות הקיימות אינן משקפות שיקולים כאלה.

• מדיניות הרתעה רצינית תחייב נוכחות מתמדת וקבועה של כוחות קונוונציונלים ליד גבולותיה של איראן. הכוחות הגרעיניים של ארה"ב כיום אינם ערוכים להרתיע איראן גרעינית, וערך ההרתעה של עליונות הכוחות הקונוונציונליים האמריקניים נשחק ע"י כל הדיונים לגבי צמצום תקציב ההגנה. חלק מהצמצומים האלה כבר יצאו אל הפועל וגרמו לביטול של תכניות לפיתוח נשק שבעיני איראן היה מצטייר כמסוכן.

• מעצבי האסטרטגיה הצבאית של ארה"ב צריכים לבחון את ההיתכנות של חיסול אופציות הגמול הצבאי של איראן בגיחת הפצצה אחת או בקמפיין של כמה הפצצות מהירות, בהתחשב בעובדה שאיראן נמצאת על סף פיתוח של לא רק מערכת נשק אחת אלא של ארסנאל גדול יותר, עם יכולת הישרדות, שיכול לשמש אותה למהלומות גמול.

• העלויות הדיפלומטיות, הצבאיות והאסטרטגיות של מאמצי הבלימה גבוהות כבר עתה. רק להתרעה צבאית יהיו עלויות עתק: כוח הרתעה גרעיני ערוך להתקפה, הן בארה"ב והן באזור; מבצעים מתמשכים של מודיעין נגדי, לוחמה נגד טרור ולוחמה נגד מאמצי חתרנות לאורך גבולותיה של איראן; כוח צבאי קונוונציונלי גדול ומתמיד באזור, וכן כוח מיוחד שיוכל לחולל שינוי בשלטון באיראן; תכניות שת"פ צבאי עם בעלות ברית באזור. הממדים העכשויים של צבא ארה"ב ייתקשו או לא יוכלו לעמוד במשימות האלה, ובוודאי לא אחרי הקיצוצים החזויים בתקציב הפנטגון.

מחברי הדו"ח קובעים, כי למרות שאסטרטגיית בלימה היא אופציה להתמודד עם איראן גרעינית, "איננו יכולים לחלוק את ההתלהבות בחוגים רבים לישומה של אופציה זו. ההתלהבות כזו נשנענת בעיקר על אי נכונות לבחון את הסיכונים שכרוכים באופציית הבלימה. זו אינה אופציה בעלת סכונים נמוכים או עלויות נמוכות. למעשה, היא בכלל עלולה לא להיות אופציה אלא עובדת חיים שארה"ב תיאלץ לקבל אותה"