שנים מבטיחים לנו שירותים בנקאיים זולים בדואר; ובפועל?

ההר הוליד עכבר היא קלישאה חבוטה, אבל לפעמים גם קלישאות מתגלות כנכונות. זה המצב בכל הנוגע לתיקון 11 לחוק הדואר הידוע גם כ"חוק בנק הדואר". הצעת חוק שאמורה סוף-סוף לאפשר לבנק הדואר להפוך לבנק מן המניין וליצור תחרות אמיתית על משקי הבית.

שנים מספרים לנו שבנק הדואר יחולל תחרות, וש-700 סניפיו הפזורים בכל מקום בארץ יוכלו להציב חלופה זולה לבנקים. כמעט שש שנים מחכים שהמשיח הזה יבוא. במארס 2006 תיאר בפנינו ירון זליכה, החשב הכללי דאז, את "הרפורמה להגברת התחרותיות הבנקאית בשוק הקמעונאי", ש"תאפשר לבנק הדואר לתת לציבור, במיוחד בפריפריה, שירותים פיננסיים במחירים נמוכים מהמקובל במערכת הבנקאית".

בהמשך עלה רעיון בנק הדואר כ"בנק חברתי". בנק זול שמיועד לשרת עשירונים תחתונים. "רמי לוי פיננסי" שיספק שירותים בנקאיים בסיסיים וזולים לתועלת אוכלוסיות חלשות.

והנה, בשבוע שעבר משיח סוף-סוף הגיע והתיקון לחוק הדואר עבר בוועדת השרים לחקיקה. יוזם החוק, שר התקשורת והרווחה משה כחלון, יצא מגדרו. "על לקוחות הדואר נמנים אלפי אזרחים שמקבלים הבטחת הכנסה וקצבאות זקנה, שראוי לתמוך בהם ולספק להם שירותים פיננסיים בסיסיים וזולים", הוא התפעם. "שינוי החוק יאפשר לשכבות החלשות, מקבלי השכר הנמוך ולבעלי העסקים הזעירים ליהנות משירותים מוזלים, מעמלות נמוכות ומדמי ניהול נמוכים, ולזכות בהלוואות בריבית נמוכה. זה עוד צעד בדרך לצדק חברתי", הצהיר השר.

אין ספק, מילים כדורבנות ומטרות שכל אחד מזדהה עימן. לרוע המזל, כמו בהרבה מקרים, גם כאן אין קשר בין מה שאומרים הפוליטיקאים לבין מה שקורה בפועל. ובין המילים הגבוהות לבין המציאות האפורה המרחק הוא רב.

הדואר יהפוך לנדל"ן להשכרה

כבר היום גובה הדואר עמלות אפסיות ומעניק שירותים בנקאיים בסיסיים: הוצאת פנקס צ'קים, קבלת קצבה לחשבון, תשלום בהוראת קבע, כרטיס חיוב debit, משיכה וקבלת מזומן. כך יהיה גם בעתיד.

אז מה השינוי הגדול? לא נלאה אתכם בפירוט 47 עמודי הצעת החוק, ונסתפק במה שאין בה: כיום בנק הדואר אינו מפוקח על ידי בנק ישראל ואינו רשאי לתת אשראי או הלוואות באמצעות כספי הלקוחות. הוא גם לא יכול לאפשר ללקוח להיכנס ליתרת חובה, או לתת לו ריבית על פיקדונותיו. החוק החדש לא משנה דבר מאלו, אלא הופך את הדואר למשכיר נכס.

כך, החוק יאפשר לדואר להרחיב את השירותים הפיננסים הניתנים בסניפיו על בסיס שיתוף פעולה עם גופים אחרים. או בעברית פשוטה, בנק הדואר יהיה פלטפורמה נדל"נית, ויאפשר לבנקים אחרים למכור בסניפיו שירותים פיננסיים ללקוחות. הם יספקו את ההון והם יישאו בסיכון. זה רעיון לא רע לכשעצמו, אבל בין זה לבין בנק חברתי המרחק גדול.

אגב, עוד לפני התיקון לחוק הגיעה כבר סנונית ראשונה, ומתחילת נובמבר יכולים לקוחות בנק הדואר לפתוח פיקדונות ותוכניות חסכון בבנק ירושלים, בהפקדה חד פעמית או על ידי הוראת קבע להפקדה חודשית קבועה מחשבונם.

כחלון התקפל

אז איך קרה שהחזון הנאצל של כחלון התנפץ על קרקע המציאות? התערבות של בנק ישראל, זה מה שקרה. בפיקוח על הבנקים התנגדו להרחבת השירותים שמספק בנק הדואר, קודם כל מסיבה חוקית: אם זה בנק, מי שצריך לפקח עליו אינו משרד התקשורת אלא בנק ישראל. בטח ובטח, אומרים שם, שליצור כלאיים כזה - לא מפוקח, ללא תשתית מתאימה (וספוג מינויים פוליטיים, הם מוסיפים בלחש), עם מודל עסקי המבוסס על סבסוד פעילות ריאלית - לא נסכים לשמש מלווה של מוצא אחרון.

אבל הנה המלכוד: אם בנק הדואר הופך לבנק אמיתי שבנק ישראל מפקח עליו, אסור, מבחינת בנק ישראל, שהוא יהיה בבעלות ממשלתית ולכן יש להציג תוכנית להפרטה שלו. בייחוד אם מצפים שהבנק החדש יסבסד פלח אוכלוסייה מסוים. גם את התייקרות מוצרי החלב לא פותרים באמצעות הקמת רפת ממשלתית, אומרים בבנק ישראל.

ואם בנק הדואר לא יופרט ולא יעבור לפיקוח בנק ישראל אלא יישאר במעמדו הנוכחי? במקרה כזה, מבחינת בנק ישראל, אין לאפשר לו פעילות סמי בנקאית, וכל הרחבה של פעילותו תתבצע רק באמצעות שת"פ עם גופים קיימים. וזה בדיוק מה שקרה. בנק ישראל התערב, כחלון התקפל, והחוק עוקר. כל הסעיפים להם התנגד בנק ישראל הוצאו, ולדואר נותרה רק האפשרות להביא דייר משנה לנכס.

זה, כאמור, לא רע בהכרח. אבל האם זה עומד ביעד של מתן שירותים פיננסים זולים שיהוו חלופה לבנקים הגדולים? בכלל לא בטוח. האם הבנק שיפיץ את שירותיו דרך הדואר - מן הסתם אחד הבנקים הבינוניים, למשל דיסקונט - יספק שירותים פיננסים בסיסיים במחיר זול במיוחד, כפי שמצפה כחלון? האם הריבית על ההלוואה תהיה נמוכה יותר והריבית על הפיקדון גבוהה יותר מהמחירים הנהוגים בסניפיו הרגילים?

מצד אחד, מאחר שהעלות התפעולית בבנקים, בעיקר עלות השכר, גבוהה מאוד, ייתכן שזה יהיה כלכלי לתת שירותים בנקאיים מוזלים בבנק הדואר. מצד שני, הלקוחות הם מאוכלוסיות חלשות, ולפיכך, מבחינת הבנקים, הם רווחיים פחות ומסוכנים יותר. ומן הסתם גם הדואר ירצה לחתוך קופון, כך שהבנק נותן השירותים יזכה להכנסה קטנה יותר. וזה עוד לפני בעיות יחסי עבודה, קניבליזציה של לקוחות קיימים, או מיצוב בעייתי של הבנק מספק השירותים כבנק low cost.

כך שההר הוליד עכבר. מהפכה אין כאן, בוודאי שלא "מהפכה חברתית" כפי שעלה מדברי השר. חלופה לבנקים הגדולים? בדוחק. הגדלת התחרות למערכת הבנקאית? אולי בשוליים. מה כן יש? מילים יפות, פוליטיקאים שגוזרים קופונים, ועוד קצת הכנסות לחברת הדואר המפסידה.