אין הכרח שהממשלה תנקוט בצעדים מיידיים להקטנת הגירעון בתקציב בשנת 2012. כך עולה מניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל. הניתוח מתפרסם על רקע דברים שאמר לאחרונה שר האוצר, יובל שטייניץ, בדבר הצורך לבצע קיצוץ תקציבי בתחילת 2012 על רקע ההאטה בגביית המסים ובצמיחת המשק.
הניתוח מעלה כי הגירעון הצפוי בתקציב הממשלה בשנת 2012 גבוה ביותר מ-1% מתקרת הגירעון הקבועה בחוק. מהניתוח עולה כי הרוב המכריע של הסטייה הצפויה מוסבר על ידי שינויים בסביבה המאקרו-כלכלית מאז אישור התקציב - צמיחה נמוכה מהחזוי, ירידות שערים בשוק ההון והיקף עסקאות נמוך מהחזוי בשוק הנדל"ן - ואינו נובע מפריצה של תקרת ההוצאות בתקציב או מהפחתות בשיעורי המס.
משום כך, מעריכים כאמור בבנק ישראל כי אין הכרח שמשרד האוצר יפעיל צעדים מיידיים להקטנת הגירעון בשנה הבאה. עם זאת בבנק המרכזי מצביעים על הצורך להערך לצמצום הגירעון במידה ויופיעו סימנים להתערערות האמון במחויבות המדיניות הפיסקלית להקטנת הגירעון והחוב.
בחטיבת המחקר בחנו גם את התוואי הצפוי של מצרפי התקציב אחרי 2012. הניתוח מלמד כי לביטול מתווה הפחתת שיעורי המס - שהיה קבוע בחקיקה ובוטל על ידי הכנסת השבוע - תרומה חשובה להקטנת הגירעון והחוב בהמשך העשור. עם זאת, גם לאחר ביטול הפחתות המסים ניצבת הממשלה בפני הצורך להחליט על צעדים נוספים להגדלת הכנסותיה בהיקף של יותר משני אחוזי תוצר כדי להביא את הגירעון ליעדים הקבועים בחוק, אם תחליט להגדיל את הוצאותיה בהתאם לכלל הקבוע בחוק.
בנוסף נבחנה גם העלות הצפויה של תוכניות רב-שנתיות שונות שאימצה הממשלה בתחומי החינוך (היסודי, התיכוני והגבוה), הבריאות, התשתיות, הרווחה והביטחון (כולל מעבר מחנות צה"ל לנגב). נמצא כי תוספת העלות בגין תוכניות אלה גבוהה בהרבה מהגידול הצפוי של תקרת ההוצאות, על פי הנוסחא הקבועה בחוק. כתוצאה מכך תידרש הממשלה לקבוע סדר עדיפויות ולהקצות בהתאם מחדש את תוכניות ההוצאה, כדי לשמור על רמת הוצאות התואמת את התקרה. אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי אחרי 2012 ידרוש מאמץ נוסף בקביעת סדרי העדיפויות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.