פרופ' מריו בלכר: "אף אחד לא יודע מה יקרה באירופה"

פרופ' מריו בלכר כבר ראה כמה דברים בחייו המקצועיים. האיש שנחשב בשבועות האחרונים למועמד המוביל של נשיאת ארגנטינה לתפקיד שר האוצר, כיהן כמשנה לנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה ולאחר מכן כנגיד הבנק בתחילת שנות האלפיים, שנות המשבר הכלכלי הקשה של המדינה. קדמה לתפקידיו האלה קריירה של 21 שנה כיועץ בכיר לקרן המטבע הבינלאומית.

בלכר, אורח ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" 2011, המשמש כיום כיו"ר בנק משכנתאות ארגנטיני וכחבר מועצות מנהלים של כמה חברות, הוא יהודי דתי שגידל דור שלם של כלכלנים באוניברסיטה העברית בירושלים. בלשכתו המפוארת ברחוב "רקונקיסטה" בלב בירת ארגנטינה, הוא מציג ניתוח מבריק של המציאות הכלכלית העולמית, אך שונה מזה של עמיתיו מהיבשת הישנה, מהעבר השני של האוקיינוס.

- מריו בלכר, מהי התחזית שלך לכלכלה העולמית ב-2012?

"יש סיכון גדול שנגלוש למשבר. אנחנו עוד לא במצב של משבר רציני של ממש. ישנם שלושה סיכונים מרכזיים שאם הם יתממשו, נהיה במשבר אמיתי. הראשון הוא ההאטה בצמיחת ארה"ב. השני הוא ההאטה בצמיחת הכלכלות המתפתחות, והשלישי הוא כמובן המשבר באירופה".

"האטה במדינות המתפתחות"

- מה שמפתיע בניתוח שלך הוא דווקא האזהרה שלך לגבי העולם המתפתח. מה קורה שם?

"המדינות המתפתחות הגדולות במיוחד, כמו סין וברזיל, צמחו בשיעורים גבוהים מאוד גם אחרי המשבר של 2008-2009 והצמיחה הזאת היא שסייעה ליציאה מן המשבר הקודם. הבעיה היא שהיום יש האטה גם במדינות האלה ויש סיכוי שההאטה הזאת תהיה חריפה מאוד. אמנם ישנו קונסנזוס סביב הדעה כי יש צורך בהאטה מסוימת כדי למנוע לחצים אינפלציוניים וישנו צורך לנקוט מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית מרסנת, אך בגלל שכלכלה איננה מדע מדויק, קיים סיכון שכאשר פועלים בכיוון של האטה, נגררים, ולמעשה ההאטה גדולה יותר ממה שתוכנן, וזה מסוכן.

"חשוב גם לזכור כי המדינות האלה תלויות בביקושים מהמדינות המפותחות, ולכן יש סיכון שהן ייקלעו למשבר".

- איך אתה מסביר את ההאטה החדשה הזו במדינות הללו?

"הייתה מדיניות מכוונת שיועדה למנוע לחצים אינפלציוניים והתחממות יתר, אבל היו מקומות שבהם לא הצליחו להגיע למצב של נחיתה רכה. למשל, בברזיל המדיניות הייתה חריפה מדי והם הגזימו, ועכשיו יש שם בעיות די רציניות. במהלך תקופה לא קצרה הריבית הריאלית בברזיל הייתה בעצם הכי גבוהה בעולם, ונעה סביב 6%-7%. זה גרם לעצירה מוחלטת בייצור התעשייתי, הרבה יותר חדה ממה שרצו. זה פגע מאוד בצמיחה כי זה מרכיב חשוב מאוד. עכשיו יש כבר שינוי כיוון: הבנק המרכזי של ברזיל כבר הפחית ריבית כמה פעמים".

- אז הכלכלות ה"לטיניות" לא ערוכות למשבר הקרב?

"אני חושב שבסה"כ האזור במצב יותר טוב משהיה קודם, בשנות ה-80 וה-90, מפני שהמצב יותר טוב מבחינה מאקרו-כלכלית. יש הרבה יותר איזון. המצב הפיסקלי של רוב המדינות טוב. יש כאן גירעון קטן, ואפילו עודף קטן, מצב סביר מאוד. גם המצב החיצוני הוא טוב. בחלק גדול מהמדינות האינפלציה מאוד נמוכה.

"יש לא מעט אנשים שסבורים שהאזור הזה מפוצל משאר העולם. אני חושב שאנחנו לא במצב כזה. אני סבור שיש עדיין הרבה תלות, בעיקר דרך מחירי הקומודיטיס. זה ממשיך להיות דבר חשוב מאוד. אם המצב הבינלאומי יידרדר מאוד וכל הסיכונים יתממשו, הפגיעה כאן תהיה מאוד חמורה, ותהיה יותר תסיסה חברתית כתוצאה מלחץ כלכלי".

- למרות הנתונים היבשים הטובים, התדמית של אמריקה הלטינית בכלל ושל ארגנטינה בפרט לא ממש מלבבת.

"אני מסכים שיש כמה דברים שאולי לא נעשים בצורה הכי נכונה, אבל אנחנו מסתכלים על העולם ואי-אפשר להגיד ששם עשו את הדברים בצורה הכי מוצלחת: למשל, ביוון הכול התחיל בגלל זיוף נתוני גירעון.

"הדבר השני שצריך להביא בחשבון הוא שבאמריקה הלטינית היו הרבה משברים, וכשיש משברים אי-אפשר להשתמש בכלים בצורה אופטימלית. אם יש שריפה, צריך קודם כול לדאוג לכבות אותה. אז גם המדינות וגם האזרחים מתרגלים לכל מיני דרכי פעולה לא לגמרי מקובלות. אבל צריך לשים לב לתוכן".

"סיכון גבוה באירופה"

בתפקידיו בבנק המרכזי של ארגנטינה, התמודד בלכר עם משבר חוב מהקשים שסבלה מדינה לטינית אי-פעם. הוא גם נאלץ לשקם את כל המערכת הבנקאית שנהרסה. זו הסיבה שהניתוח שלו על משבר החוב והבנקים באירופה מעניין מיוחד.

- איך אתה רואה את המשבר האירופי?

"באירופה הסיכוי שהסיכונים יתגשמו גבוה מאוד. למעשה, באירופה יש שני משברים וניתן לפתור כל אחד מהם בלי לפתור את השני. המשבר הראשון הוא משבר החוב הריבוני. כאשר הריבית על החוב עמדה על 1%-1.5%, הוא היה תחת שליטה. עכשיו, כשהריבית טיפסה ל-6%-7%, בלתי-אפשרי להניח שניתן לשלם את החוב הזה. ביוון כבר יש מצב של חדלות פירעון. זה ברור, הוויכוח הוא בשאלה מה היקף החובות שאי-אפשר לפרוע. הבעיה החדשה היא שהמדינות הגדולות, כמו ספרד ואיטליה, נכנסות למצב הזה. זה כבר משבר אחר".

לדברי בלכר, המשבר הנוסף הוא במערכת הבנקאית: "יש באירופה הרבה מאוד בנקים שאינם יציבים. לא אגיד שהם במצב של פשיטת רגל, אבל הם בהכרח לא יציבים. הסיבה המרכזית היא שלמדינות האלה יש הרבה חוב ויש סיכוי שלא ישלמו אותו. לכן גובר הסיכון של run on the bank, שאנשים יגיעו בהמוניהם לפדות את פיקדונותיהם. למעשה כבר יש מצב כזה באיטליה ובספרד. בצרפת לא ברור אם זה קורה, אבל לבטח אין לבנקים מספיק הון. כדי להגדיל את ההון צריך להנפיק מניות. אבל בגלל שמחיר המניות מאוד נמוך יש צורך בהנפקת מניות מסיבית, וזה לא לרוחם של בעלי המניות והשליטה".

- אז איך פותרים את המשבר הבנקאי?

"יש סיכוי שהממשלות יצטרכו להלאים בנקים".

- ומה יקרה שם בסוף?

"אין לי מושג, ומי שאומר שהוא יודע, אני אומר לך: הוא לא יודע. את בעיית החוב אפשר אולי לפתור ויש דרכים. זה מה שעשינו בארגנטינה: 'דיפולט' גדול והתחלה מחדש".

- אז ב"דיפולט" אחד גדול אפשר לפתור הכול?

"לא. ישנה בעיה נוספת, הנובעת מקיום מטבע אחיד ושער ריבית אחיד: בעיית התחרותיות. אירופה לא תחרותית. לכן כל פרויקט האירו הוא בעייתי ועלול להיכשל. לזה אין פתרון מיידי".

- ולמשבר החוב יש פתרון מיידי?

"יש פתרון, הוא לא יפה ולא אלגנטי, אבל פתרון: שהבנק האירופי המרכזי יתחיל לקנות את החוב. אני יודע שמדובר בהצעה שלפני כמה שנים כלכלן מכובד לא היה מציע. אבל חשוב לזכור שארה"ב ואנגליה עשו את זה".

- אז למה זה לא קורה?

"כי הגרמנים שולטים על הבנק המרכזי ויש להם פחד מאוד גדול מהאינפלציה ומהגדלה מאסיבית של כמות הכסף. לכן הם מונעים את המהלך. בכל זאת, לדעתי זה מה שיקרה בסופו של דבר".

- מה יקרה אז?

"תהיה קצת אינפלציה, שהיא דווקא עוזרת להוריד את הערך הריאלי של החוב, אולי גם מאוד תעזור לבנקים, והאירו יינצל".

- אז אם הכול כל כך פשוט, מדוע הגרמנים כל כך מתנגדים?

"כי הם יותר שמרנים, יש להם כלכלה יותר מסודרת, והם טוענים שבסוף הם יצטרכו לסבול אינפלציה בגלל חטאים של אחרים. על זה הוויכוח נסוב היום".

- הם צודקים, לא?

"כולם יודעים שגרמניה מאוד, אבל מאוד, הרוויחה מהאירו ואם הוא ייפול, הם יצטרכו לחזור למארק, המארק יעלה מאוד והם לא יהיו תחרותיים בכלל. אגב, הם כבר עשו כל מיני חישובים שמראים שתהיה אצלם הרבה אבטלה אם גוש האירו יתפרק. לכן, בסופו של יום, הם צריכים להחליט, או לשלם בעצמם או לתת לבנק המרכזי לשלם".

"מומלץ דיפולט"

- אז אתה מציע לאירופה לאמץ את המודל של ארגנטינה? זה לא היה מוצלח וזה מאוד פגע בכם.

"כי אנחנו לא עשינו את זה טוב. זה היה חד-צדדי ולא מתואם. הם צריכים להיכנס לחדלות פירעון. אין להם דרך אחרת כי אין דרך לשלם את החוב הזה.

"ככל שיעשו את הדיפולט מאוחר יותר, כך הנזק יהיה גבוה יותר והמחיר גבוה יותר. וצריך לעשות את זה בצורה שמחזירה את האפשרות של המדינה לגייס ולשלם חוב חדש. אם אתה עושה דיפולט קטן, לא עשית שום דבר. בעצם אתה משלם את המחיר של דיפולט אבל בלי לנצל את ה'יתרונות' שלו שהם, בין השאר, האפשרות לצאת שוב לגייס בשווקים. אומרים שלשווקים אין זיכרון. זה לא נכון, יש להם זיכרון, הבעיה היא שלא אכפת להם. מה שאכפת להם זה מה יקרה בעתיד. לא אכפת להם אם היית ילד טוב, אכפת להם אם מעתה אתה תשלם".

- ניכר שיש לך ביקורת על הבנק האירופי המרכזי.

"הבנק האירופי המרכזי עושה הכול הפוך. הם קונים היום אג''ח של ספרד ושל איטליה, אבל לא מוכנים להצהיר כמה הם קונים, אילו אג"ח קנו ומה יעשו בעתיד. כל הזמן הם אומרים 'זה ארעי, נעשה את זה רק באופן זמני', וזה ההיפך ממה שצריך להגיד.

"צריכים להיות פרגמטיים. הבנק האירופי המרכזי לא ממלא את תפקידו. לפחות לא במלואו. אחד התפקידים החשובים של בנק מרכזי, יחד עם הדאגה לאינפלציה, הוא לפתור משברים או לסייע בהם. עכשיו מריו דראגי נכנס לתפקיד נשיא ה-ECB, ויש בעיה כי הוא איטלקי ואיטליה בצרות והוא לא יוכל ממש לשנות כיוון באופן מיידי. זו בעיה".

- אז עכשיו הבעיה היא גם פוליטית?

"פרויקט האירו הוא פרויקט לא טוב מבחינה כלכלית, כי הוא פרויקט פוליטי. אז כשיש לך פרויקט פוליטי שהוא פרויקט כלכלי לא טוב, מישהו צריך לשלם. באירופה רוצים שהסינים ישלמו, שקרן המטבע תשלם, שכל מי שיש לו כסף - שיבוא וישלם. אבל הם עצמם צריכים לשלם כי אף אחד אחר לא ישלם. להמתין שהזרים מחוץ ליבשת יבואו וישלמו - זה פשוט לא יקרה".

הפוטנציאל של ארגנטינה

השמועה שלפיה בלכר יהפוך בקרוב לשר האוצר הארגנטיני החדש גוברת והולכת בשבועות האחרונים. "זו אכן שמועה נפוצה מאוד. אני מכיר אותה. אבל כשהראיון יתפרסם, תבין שהיא לא נכונה", הוא מגיב בצחוק. נכונה או לא, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבלכר יקבל הצעה מפתה מנשיאת ארגנטינה, כריסטינה קירשנר, שנבחרה לאחרונה מחדש ומגבשת בימים אלו את ממשלתה החדשה. קירשנר היא גם זו שהציעה לו לעמוד בראש הבנק הארגנטיני המרכזי בשנים הקשות ביותר בתולדות כלכלת המדינה.

כמקורב לקירשנר, לבלכר יש דעה מוצקה על תוכניותיה לעתיד של הנשיאה.

- הקרבה של קירשנר לדיקטטור שליט ונצואלה הוגו צ'אבס מעלה תהיות לגבי המשך הדרך של ארגנטינה. אתה מקבל את התהיות?

"אי-אפשר להשוות את ארגנטינה לונצואלה, יש הבדל מאוד-מאוד גדול. כאן כמעט לא היו הלאמות. אלו שהיו, היו בהסכם. היום יש כאן מצב של שוק די מפותח. אמנם יש התערבות ממשלתית מאוד גדולה, אבל, שוב, כל הנעשה בעולם השתנה. בארה"ב הלאימו את הבנקים כדי להציל אותם. אין כאן מצב של צ'אביזם, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לשפר".

- אם כך, מה היית משפר?

"מוכרחים לשנות קצת את הטון. בסך הכול תשואת האג"ח של ארגנטינה טובה מאוד היום. הסיכון של חדלות פירעון מאוד נמוך - כמעט אפס. אבל השוק עדיין לא סומך יותר מדי, ולכן יש כאן אפשרות להרוויח. דבר נוסף הוא לתפוס מקום חשוב בעולם בתחומים שיש לנו בהם יתרונות יחסיים, כמו בטיחות מזון, בעיה קשה בטווח הארוך. ארגנטינה היא המדינה הכי יעילה בתחום ייצור המזון. מבחינת הפוטנציאל, ארגנטינה יכולה להיות בתחום המזון מה שסעודיה בתחום הנפט".