בחודשים האחרונים הובעה כאן הדעה כי השקעה במניות רלוונטית היום יותר מתמיד. אנחנו נמצאים במציאות חדשה, בה לחברות רבות יש איתנות פיננסית ופוטנציאל כלכלי גבוה יותר מאשר למדינות. חברה שרווחיה יורדים יכולה לפטר עובדים - מדינה לא יכולה לפטר תושבים; חברה לא צריכה להעניק שירותי ביטחון, חינוך, רפואה וכדומה; לחברה יש את הפריבילגיה להתמקד בביזנס שלה, לפתח שווקים חדשים, להזיז מפעלים, לשנות מדיניות וכן הלאה.
מניות הן גם הדרך של כל אחד להיות בעל עסק ולקדם את התפתחות החיסכון האישי שלו. על תפיסה זו נשען מודל קניון המניות.
בשבוע שעבר קראנו ב"גלובס" כי בנק ישראל מתכונן להשקיע מאות מיליוני דולרים מהיתרות הדולריות שלו במניות הנסחרות בשוק ההון האמריקני, במסגרת תוכנית פיילוט. האמת, חשבנו להציע את האפשרות הזו בעצמנו לבעלי תפקידים פיננסיים, אבל הנחנו שיזרקו אותנו מכל המדרגות. לא כי ההצעה לא ראויה, אנחנו בעדה, אלא משום שעבור רבים, כולל בצמרת הכלכלית, השקעה במניות היא בבחינת פעולה מסוכנת שיש בה אלמנטים של חוסר אחריות ושיקול דעת.
אנו מברכים על הצעד של בנק ישראל ורואים בהירתמות של סטנלי פישר, נגיד הבנק המלומד והשקול המצוי בהלכי העולם הכלכלי, למהלך, סימן חיובי ביחס להשקעה בשוק המניות האמריקני. אנחנו גם כמובן מציעים את מודל קניון המניות כדרך ניהול שמתאימה למטרה. למדינות רבות יש קרן ריבונית שמשקיעה במניות וחברות ברחבי העולם. הדבר נחוץ וחשוב על אחת כמה וכמה במקרה של ישראל, הקטנה והלא מפוזרת מהבחינה הכלכלית. השקעה במניות של חברות בארה"ב וברחבי העולם מרחיבה את סל הפעילות הכלכלית הישראלית, ומאפשרת לכוונן אותו במהירות, כפי שתיק מניות מאפשר, על פי שינויים במגמות כלכליות עולמיות.
לא למסלול של כישלון
הבעיה עם המהלך היא שרבים נכשלים בניהול תיק מניות רווחי לאורך זמן. אם בשל תהליך קבלת החלטות השקעה שגוי, או עקב כשלים אנושיים המאפיינים מנהלי השקעות רבים. על פי הכתוב, בנק ישראל מתכונן להשקיע במדדי מניות. מבחינה מסוימת יש כאן הכרה במגבלות והשקעה במוצר ש"מנצח" מנהלי השקעות רבים. אבל, השקעה במדדים היא בפועל השקעה במניות והיא כוללת גם מניות שלא היינו רוצים להשקיע בהן. אפשר לעשות שורט על אותן מניות, ואפשר, שוב, לבחור במודל כמו קניון המניות שמטרתו להשיג תשואה טובה יותר מהמדד, S&P500 במקרה הזה. גם הכוונה של בנק ישראל להתייחס אל ההשקעה כאל השקעה לטווח ארוך, מיושנת למדי ואינה עומדת במבחן המציאות בימים אלו.
מסקנה: נדרש מנתח טכני ממשלתי. נשמח לקרוא על איוש התפקיד הזה.
10 ההמלצות הלאומיות שלנו
אילו מניות קניון היינו רוצים לראות בתיק של בנק ישראל? כעקרון, אנחנו בעד התיק כמכלול. אבל אם היינו מתבקשים להציע 10 מניות, אלו השמות שהיינו מציעים. אם תרצו, מדובר ברשימת מניות בסיס לכל בית:
BAC - בנק אוף אמריקה, הבנק של ארה"ב. המניה נסחרת במחיר נמוך, ומדובר באחיזה רוחבית בכלכלת ארה"ב. לבנק הזה לא יתנו ליפול.
DIS - אחת המניות האהובות עלינו, המשלבת יצירתיות, גלובליות וחיוך. באיזה בית אין מוצר של דיסני? בואו נהיה בעלים.
GE - אמנם חבוטה ומאובקת אבל עדיין אחת ממנועי הכלכלה האמריקנית, עם פעילות עדכנית וגלובלית.
GOOG - הרחבנו לגביה לאחרונה. טכנית, היא עושה את העבודה. שוב, מי לא משתמש בשירותי החברה?
HNZ - חברת המזון היינץ, ניהול איכותי, מוצרים פופולריים ופיזור גלובלי.
INTC - הליבה של הטכנולוגיה העולמית; יציבות פיננסית, פיזור גלובלי.
NKE - ענף צומח, מותג מנצח, ניהול מוצלח ועוצמה.
SBUX - אם לא נהנים מסניפי הרשת, לפחות ניהנה מהצלחתה.
ZIP - חברת הרכב השיתופי. מייצגת בתיק את העתיד.
SPG - מייצגת בתיק את ענף הנדל"ן.
כמובן שיש עוד מניות רבות מחוץ למרחב הקניון, וכמובן שראוי לשקול פיזור השקעה גיאוגרפי, ואולי גם פיזור מודגש לענפים וסקטורים שאין בישראל. מעניין יהיה לעקוב אחרי פעילות ההשקעה במניות של בנק ישראל, ונקווה שהוא ייקח אותה למקום טוב של עוצמה כלכלית, ולא לבית הקברות של החלטות נועזות שזכו לביצוע ביורוקרטי אפור ומתסכל.
זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.