"קהילת ההון סיכון בישראל ובעולם פשוט מפוחדת"

"לצערי, החדשות רעות. התשואות של קרנות ההון סיכון בעשור האחרון היו איומות, והמשקיעים שלהן מאוכזבים מזה. אני מאמין שחשוב לפתוח את מכסה המנוע של הקרנות ולחטט בפנים".

כך אמר מוריס ורדגאר, מנכ"ל קרן ההלוואות האמריקנית WTI (Western Technologies Investment) בכנס שערכה באחרונה חטיבת ההיי-טק של בנק לאומי בהרצליה בנושא אשראי לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות.

"ב-30 שנות פעילותנו סגרנו 1,000 עסקאות. מדי שבוע אנחנו פוגשים עשרות חברות, ונהנים מנקודת מבט רוחבית. אך מה שאנחנו רואים לא מעודד ".

WTI הוקמה בשנת 1980, ומאז סיפקה מאות מיליוני דולרים בתוכניות אשראי וחוב לחברות טכנולוגיה ומדעי החיים, החל בשלבים המוקדמים ועד חברות ציבוריות גדולות. ורדגאר הצטרף לקרן בשנת 2001, וכיום הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל. בעבר היה שותף בקרן ההון סיכון Outlook Ventures, וכיהן כמנכ"ל קרן הנאמנות MetaMarkets.

שני השותפים שלו, ג'יי קוהן וחגי שוורץ, הגיעו גם הם לביקור במטרה להשיק רשמית את הפעילות של WTI בישראל. שוורץ שימש בעבר מנהל הכספים בצ'ק פוינט ובמרקורי והיה שותף בבוטיק ההשקעות מגנוליה קפיטל. הוא הצטרף לקרן כשותף עצמאי, וינהל את פעילותה בישראל; קוהן הוא שותף ב-WTI.

בשנים האחרונות הקרן העניקה שירותים גם לחברות ישראליות, בין השאר לאקטליס, אירוסקאוט ואטריקה. עתה היא מבקשת למסד את היחסים עם ההיי-טק הישראלי.

האנג'לים גידלו חברות

"בעבר היה מקובל שיש שכבה של קרנות הכי טובות, ואחריהן שכבות של קרנות פחות טובות", אומר ורדגאר בראיון בלעדי ל"גלובס", "היום לקרנות שלא נמצאות בשכבה הכי טובה אין סיכוי לגייס קרן המשך. המצב כה גרוע עד שנשקפת סכנה לקיומן. זו הסיבה שקהילת ההון סיכון בישראל ובעולם מפוחדת. אנחנו מתחילים לשמוע ממוסדיים שהם מתכוונים לצמצם את ההקצאה להשקעה. ההון סיכון היא תעשייה במצור.

"אחרי שנים שהקרנות השקיעו בחברות לא יעילות, פיזרו כספים וסבלו מתשואות איומות, הן גילו את החברות שגודלו נכון על-ידי האנג'לים, הוא מוסיף, "היום נוצר מצב מגוחך שבו אנשי הון סיכון נלחמים על הזכות להשקיע בחברות שנחשבות 'חמות', וזה מקפיץ את מחירי החברות".

- למה זה מגוחך?

ורדגאר: "כשהחברה מגייסת לפי הערכת שווי גבוהה, היא צריכה לממש את ההבטחה. אם היא לא צמחה אל הערכת השווי הזו, גיוסי ההמשך יהיו קשים יותר. יזמים מנוסים מבינים את זה ופונים אל הסופר אנג'לים".

WTI מנהלת נכסים בשווי 3 מיליארד דולר. היא נותנת הלוואות בהיקפים של 250 אלף דולר עד 30 מיליון דולר, לחברות טכנולוגיה בארה"ב, וכעת גם בישראל. לפני כשנה היא גייסה 700 מיליון דולר, שאותם היא מתכוונת להשקיע גם בארץ.

- אם אתם ממנים חברות סטארט-אפ, במה אתם שונים מקרנות?

"במקרה שלנו ההלוואות מוחזרות. לעומת קרנות, פוטנציאל ההפסד שלנו קטן, אבל כך גם פוטנציאל הרווח. השאיפה היא להשקיע בחברות שיגיעו לאקזיטים גדולים. בלי ההצלחות הגדולות גם לנו יהיה קשה לראות רווחים".

- בין חברות הפורטפוליו של WTI נמצאות גם גוגל ופייב-סקוור, אך נראה כי מי שצפויה לייצר את ההחזר הגבוה ביותר היא פייסבוק.

"שון פרקר, שהצטרף למארק צוקרברג, הזמין אותנו להשתתף בהקמת החברה", מספר ורדגאר, "מאז עשינו 150 עסקאות עם חברות אינטרנט מהזן החדש. זה שינה את האסטרטגיה של הקרן, והיום אנחנו מתמקדים בבחינת הצוות של החברה ופחות בבדיקות הנאותות של הקרנות. אנחנו מאמינים בצוותים וביכולת שלהם להצליח להקים חברה מעניינת ומוצלחת".

קוהן: "צוות טוב יכול לתקן טעויות תוך כדי עבודה. הוא לא נדבק לתוכניות רק בגלל שתכנן אותן. יזמים טובים עושים את ההבדל".

- באיזה שלב של החברה אתם נכנסים להשקעה?

קוהן: "אנחנו בוחרים בחברות עם יזמים שיודעים מה הם עושים, כאלה שמגייסים מעט הון, מגיעים להישגים ראשוניים ורוצים לפרוץ".

"קהילה תוססת של יזמים"

לחגי שוורץ יש היכרות מעמיקה עם השוק הישראלי, והוא מאמין שיש פוטנציאל לפעילות של WTI בישראל. "ישראל נבחרה כיעד הראשון בעולם להתרחבות הגלובלית שלנו", אמר שוורץ, "יש פה מחסור בכסף פנוי להשקעה ושימוש בכלי חוב יכול להועיל לחברות ולבעלי המניות שלהן. אין בישראל הרבה תחרות בתחום מוצרי החוב הפיננסי לחברות הטכנולוגיה. אני מאמין שיש כאן הזדמנות עסקית טובה לשני הצדדים".

- אילו חברות אתם מחפשים בישראל?

קוהן: "אנחנו רואים את המוצר שלנו כמשלים לזה של האנג'לים וקרנות ההון סיכון. יש לנו יכולת פיננסית ומקצועית לעבוד עם חברות בכל השלבים, ואנחנו מחפשים את החברות הטובות גם בישראל".

ורדגאר: "כבר כמה חודשים אנחנו עובדים על הדבר הכי חשוב - היכרות עמוקה עם השוק המקומי. יש בישראל קהילה תוססת של יזמים מוכשרים, ואנחנו מציעים כלי חוב. היום יותר מתמיד זה יכול לעניין חברות שלא רוצות לגייס עוד הון ממשקיעים קיימים או חדשים, אלא להגיע ליותר הישגים עם פחות כסף".