חברות קטנות מבצעות "תספורות" אכזריות בהסדרי אג"ח

הצעות הסדר החוב שהגישו לאחרונה יצחק תשובה בדלק נדל"ן ואילן בן דב בחברת טאו תשואות , זכו לעניין תקשורתי עצום וחלחלו ממדורי הכלכלה למהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה וברדיו. העניין הרב שמגלה הציבור ב"תספורת" שמציע תשובה למחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן, מהם גייסה החברה סכום עצום של 2.1 מיליארד שקל, מובן בהחלט. גם העניין בזו של בן דב, שגייס באמצעות טאו כחצי מיליארד שקל, ברור. מדובר הרי בשני טייקונים שבשליטתם עסקי ענק רווחיים, ששווים מיליארדי שקלים.

אבל זו גם כנראה הסיבה לכך ששורה של חברות שקרסו לאחרונה כשהן מותירות חובות אג"ח של מאות מיליוני שקלים - וגורלן נידון כעת בביהמ"ש - זוכות לעניין פחות בהרבה. זאת, למרות שמבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בחובות המצטברים לקרוב ל-2 מיליארד שקל - סכום שאת רובו המכריע מחזיקי האג"ח כבר לא יזכו לקבל.

לחברות לגנא הולדינגס (לשעבר קבוצת אנגל), אולימפיה , אאורה , דוראה , אינספייר ומטיס קפיטל יש הרבה מן המשותף. מעבר להשקעות כושלות שביצעו בכספים שגייסו ממחזיקי האג"ח, מדובר בחברות שבהן בעלי השליטה התאדו במהלך המגעים להסדר החוב, וכיום נתון גורלן בידי ביהמ"ש. אלה הסיפורים הקטנים והנשכחים שיעלו למחזיקי האג"ח לא מעט כסף.

לגנא: שריד לגל הקודם

הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של קבוצת לגנא, הכוללת שלוש חברות ציבוריות, שהיו בעבר בשליטת הקבלן יעקב אנגל, ופעלו בתחום הנדל"ן במזרח אירופה. חוב האג"ח בחברה האם עומד על 150 מיליון שקל, בחברה הבת, אנגל אירופה, הוא עומד על 395 מיליון שקל, ובנכדה, אנגל משאבים, על 270 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בחוב אג"ח של 815 מיליון שקל, שהסיכויים שרובו הגדול יוחזר הם אפסיים.

השליטה בלגנא נרכשה על ידי אזורים בשיאה של תקופת הגאות בשווקים, לפי שווי של 600 מיליון שקל. אבל המשבר הקשה בתחום הנדל"ן במזרח אירופה פגע קשות בקבוצה, שנשאה על גבה התחייבויות של כ-2 מיליארד שקל ובמקביל דיווחה על הפסדי עתק, שהביאו להצמדת הערת "עסק חי" לדוחותיה. בסופו של דבר, קרסו כל החברות בשרשרת. החודש אושרה העברת השליטה בחברה למשפחת מוריס, מיליונרים יהודים מאנגליה, וממייסדי חברת סודהסטרים.

יש לציין כי אזורים, בתקופת הבעלים הקודם, שעיה בוימלגרין, התנערה מהחברה, והעבירה את מניות השליטה בלגנא למחזיקי האג"ח. בהמשך, הגיעו חברות הקבוצה לאולמה של שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, ורדה אלשיך, והפרשה מסתיימת כאמור בימים אלו.

החברות מקבוצת לגנא הן שארית של גל הסדרי החוב הקודם, שבוצע מיד לאחר פרוץ משבר האשראי העולמי, כאשר גם בגל ההסדרים הנוכחי יש נציגות נכבדת לחברות מתחום הנדל"ן.

אולימפיה: קרב כמעט אבוד מראש

אולימפיה, שנוסדה על ידי אוסקר כצנלסון, חיים גוטרמן ואלכס גור, נקלעה למשבר קשה בעקבות השקעות כושלות במזרח היבשת, בעיקר באוקראינה ופולין. בימים הטובים נהנו בעלי השליטה ומקורביהם ממשכורות שמנות והחברה נסחרה לפי שווי של 560 מיליון שקל. היא הציגה דוחות עם רווחים גדולים שמקורם היה בשערוכי נדל"ן, ופיזרה הבטחות למכירות דירות למגורים.

בשנה האחרונה התברר כי החברה נתונה בקשיים, ובסך הכל, בתוך שנתיים היא הפסידה יותר מ-100 מיליון שקל. חוסר האמון של המשקיעים גבר ותשואות האג"ח זינקו לשמיים. בחודש מאי פנתה החברה למחזיקי האג"ח והציעה להם הסדר חוב שנדחה. לאחר מכן הציע קארל פרנץ, מבעלי המניות הגדולים באולימפיה, הסדר אחר, אך מחזיקי האג"ח דחו גם אותו על אף המלצתו של פרופ' אמיר ברנע, שגויס על ידי החברה.

מצב החברה המשיך להידרדר, ולדוחות הכספיים של הרבעון השני צורפה הערת "עסק חי". לפני מספר שבועות נטלו הבנקים המממנים את המושכות לידיים, ודאגו למינויו של עו"ד רונן מטרי לכונס נכסים זמני של החברה. מחזיקי האג"ח של אולימפיה מינו את עו"ד רון בר ניר למפרק החברה, וכעת יתחיל קרב, כמעט אבוד מראש, בין הנושים הלא מובטחים לבנקים, על השאלה מי יזכה לקבל את נכסי החברה.

אאורה: פעילות כושלת ברומניה

חברת נדל"ן אחרת שקרסה באחרונה היא אאורה השקעות שבשליטת בועז משעולי ויוסף צליח. אתמול מינה ביהמ"ש את עוה"ד עמית לדרמן ממשרדו של שלמה נס, ואת חגי אולמן ממשרדו של יהודה רווה כנאמנים להקפאת הליכים של החברה עד ל-13 בפברואר.

החברה ניהלה בשבועות האחרונים מו"מ עם הגופים המוסדיים להסדר חוב, אך הדבר לא צלח. כמו אולימפיה, גם אאורה דיווחה על הפסדים כבדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה, וגם לדוחותיה הכספיים צורפה הערת "עסק חי".

מלבד פעילות כושלת ברומניה, מחזיקה אאורה השקעות 60% בחברת אאורה ישראל (פרויקטים להקמת 1,300 יחידות דיור) ו-35% בבניין בניו יורק. יש לציין כי באחרונה פרשו משעולי וצליח מתפקידם כמנהלי החברה, וזאת על רקע הערכתם כי תנאי העסקתם לא יאושרו באסיפת בעלי המניות. השניים אמורים להמשיך לקבל את שכרם במשך שנה כדמי הסתגלות.

דוראה: "תספורת" אכזרית

דוראה, שבשליטת הבנקאי לשעבר בצלאל איגר, עוסקת בתחום הנדל"ן המניב בישראל ובאירופה, בין היתר באמצעות החזקה במניות השליטה בחברות הציבוריות אורתם סהר (42%) וליברטי (78%). המניות בשתי החברות הללו משועבדות לקופות הגמל של פסגות ולקרן המנוף בראשית, בהתאמה. שני הגופים העמידו בשנה החולפת לחברה אשראי בהיקף כולל של 160 מיליון שקל.

חברת הנדל"ן שהפסידה 112 מיליון שקל בשנתיים האחרונות והיא בעלת הערת "עסק חי" , ניהלה מול הנושים הלא מובטחים מו"מ להסדר חוב, אך מאחר שנכסיה העיקריים משועבדים, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. אי לכך מינה ביהמ"ש לחברה נאמנים מיוחדים: עוה"ד אורי ברגמן וגיא גיסין, המנסים לאתר משקיע שירכוש שליטה בחברה במסגרת הסדר, כשלכל הצדדים ברור ש"התספורת" תהיה אכזרית במיוחד.

מטיס קפיטל: הפסדים ברכב ובדלק

חברת מטיס קפיטל שבשליטת מוני הראל (לשעבר מבעלי קבוצת הכדורגל הפועל ת"א) נקלעה למשבר חמור בעקבות השקעות כושלות בתחומי הרכב ותחנות הדלק. ההחזקה העיקרית של מטיס כיום היא בחברה הציבורית פטרו גרופ הפועלת בתחום תחנות דלק בארה"ב. החוב למחזיקי האג"ח עומד על כ-80 מיליון ושקל, לאחר שבוצעה רכישה חוזרת של אג"ח בהיקף של 50 מיליון שקל.

עתידה של מטיס קפיטל לא נראה מזהיר בלשון המעטה, נוכח הפסדים גדולים בתחום הדלק בארה"ב, ולמרות שבאחרונה הושלמה עסקה בה השקיעה חברת ארקו של אריה קוטלר בפעילות תחנות הדלק. אתמול דחה ביהמ"ש את בקשת החברה להקפאת הליכים, וייתכן שמטיס נמצאת בדרכה לפירוק.

אינספייר: ורטהיים לא הכניס את היד לכיס

אל רשימת החברות שנכוו מפעילות בחו"ל הצטרפו גם שתי חברות שפעלו בתחומי התעשייה בישראל: חברת ההשקעות אינספייר שבשליטת אבי ורטהיים, והחברה הבת, יצרנית המיגון רבינטקס. שתי החברות חייבות 155 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, כשגם כאן התשואות על האג"ח הקדימו את הודעת החברות - שהגיעו רק באמצע השנה האחרונה - על קשיי נזילות. ורטהים לא יכול היה או לא רצה להכניס את היד לכיס, והנושים הנואשים פנו לביהמ"ש. היום הצביעו מחזיקי האג"ח בעד הסדר חוב באינספייר הכולל "תספורת" משמעותית, כשגם רבינטקס בדרך לשם.

 הסדרי החוב שנמצאים בימים אלה בבית המשפט

 הסדרי אגח / מאייר: גיל ג'יבלי