מה רוצים מהחייל שירה במרצבך?

מהתחקיר שערך פיקוד מרכז לא ברור איך היה אמור לנהוג החייל שהרג בשוגג את הרב דן מרצבך. האירוע התרחש לפני כשלושה שבועות ליד מחסום האר"י בשטחים: מכוניתו של הרב, ובה שתי נשים נוספות, התקרבה למחסום, והחייל, שעמד באמצע הכביש, נופף למכונית לעצור.

המכונית הגבירה את המהירות ועברה את החייל, והוא פתח עליה באש. כמה דקות לפני הירי התקבלה במוצב התרעה על מכונית חשודה המתקרבת אליו. ההתרעה הגיעה מהיישוב בית חגי, הנמצא במרחק קילומטרים ספורים מהמחסום. האירוע התרחש ב-5:30 בבוקר, כשעדיין חשוך. אלה העובדות כפי שנקבעו בתחקיר הצבא.

בפרקליטות הצבאית עוסקים עכשיו בשאלה אם להעמיד את החייל לדין, ואני לא מצליח להבין - על מה? הרי אף אחד לא חושד בחייל שירה בכוונה להרוג. אם במכונית היה יושב מחבל, אין ספק שהחייל היורה היה מקבל צל"ש או לפחות מילה טובה. כלומר, נותרה רק השאלה: האם החייל התרשל בתפקידו?

נוהל מעצר חשוד?

בתחקיר צה"ל נטען כי החייל היורה פעל בניגוד לכללים בכך שלא החל ב"נוהל מעצר חשוד". אהה, עכשיו הבנתי. השעה 5:30 בבוקר, מסביב חושך מוחלט, מכונית דוהרת מתקרבת לעברך, אתה מסמן לה לעצור, היא מגבירה את קצב דהירתה, ואתה לא עושה לנהג נוהל מעצר חשוד? איזה מין חייל אתה?

מדובר, בואו נזכור, בשטחים, ביהודה ושומרון - אזור השורץ בני אדם המבקשים לפגוע, להרוג - ערבים או יהודים. אם כי, צריך לומר, נראה לי שאפילו בכביש חיפה חייל לא היה צריך להניח למכונית להמשיך בדרכה. תפקידו של חייל במקרים כאלה, כך נדמה לי, הוא לעצור כל דבר שנראה מסוכן. הוא לא צריך לירות מיד, כמובן. הוא צריך קודם להזהיר, לאותת, ורק אם אינו נענה - אז עליו ... מה? להודיע למחבל את זכויותיו? להניח לו לדרוס אותו? להמתין עד שיפתח באש?

הרמטכ"ל קובע אשמה

טוענים כי הנהג חשב שמדובר בחייל המבקש טרמפ, אבל החייל לא יכול לדעת מהן מחשבותיו של הנהג כאשר זה דוהר מולו. והנהג, במקרה זה רב בן האזור, לא מכיר את הרגישות הקיצונית באזור? אם החיילים לא היו עוצרים את המכונית ביריות, וכתוצאה מכך היה פיגוע, מה היה קורה אז? בפרקליטות הצבאית היו בוודאי שוקלים אם להעמיד את החייל לדין. ובמקרה כזה - בצדק.

למה, אם כן, ההתנפלות על החייל היורה עוד לפני שהדברים לגמרי ברורים? למה הרמטכ"ל בני גנץ קובע את אשמת החייל שלו בהופעתו בוועדת החוץ והביטחון? האם אפשר שזה קשור לקולות שעלו מיד מתושבי האזור? כמו האמירה, "אני רוצה לקוות, לטובת מערך היחסים השוטף עם צה"ל, כי הצבא יבצע תחקיר אמיץ (בני קלמנזון, רב היישוב עתניאל)? לי זה נשמע כמו איום מרומז. האם אני טועה? האם הרמטכ"ל הבין זאת כמוני? ואם לא הבין מיד, האם הבין זאת אחר שקלמנזון הוסיף שאחרת, כלומר אם לא ייערך תחקיר אמיץ, "ייווצרו כאן תחושות קשות?" האם בזיכרונו של גנץ עלו מיד זיכרונות על דברים שקרו בעבר כאשר למתנחלים היו "תחושות קשות"?

עוד תחקיר

טוב ויפה עשה צה"ל כאשר ביצע תחקיר. האירוע באמת טרגי, כמו כל אירוע כזה, ולמרבה הצער יש לא מעט כאלה. כיוון שקיימת סבירות שזה לא האירוע האחרון מסוגו, אני חושב שיש מקום לעוד תחקיר: כיצד נהגו במקרה זה המפקדים? האם מעשיהם, בעיקר דבריהם, נבעו מעובדות או מחששותיהם מפני מתנחלים חמומים, רבנים ואחרים? האם חייל שבא להגן על הציבור הזה צריך למצוא עצמו כחשוד בעוד הוא ביצע את תפקידו וכל התנהגות אחרת הייתה עלולה לסכן אותו, את שאר החיילים במוצב - ואת התושבים במקום?

גנץ כבר התנצל בימים אלה בעניין התבטאויותיו הפושטיות על נשים. עכשיו שיתנצל בבקשה בפני החייל על שהאשים אותו ללא הצדקה.

matigolan@globes.co.il