נשיא המדינה שמעון פרס, בכירי תעשיית ההיי-טק ועיתונאים מכל העולם הגיעו היום (ה') לאירוע שבו הושקה החללית הישראלית הראשונה שאמורה, אם הכל יעלה יפה, לנחות על הירח. החללית, אגב, היא קופסת פח בגודל של ארון אמבטיה ממוצע. לקופסה מחוברות שלוש רגליים שמזכירות מגבים ודגל ישראל מתנוסס בגאון על צידה.
הקופסה הצנועה הזו אמורה לנסוק תוך שלוש שנים, כלפי מעלה, לפרוץ את האטמוספירה ומסובך מכל - לנחות על הירח ולהישאר שלמה. אם החללית הקטנה תשלים את שורת המשימות האלה היא תזכה בפרס החלל של גוגל, Lunar Google X-Prize, ששווה 20 מיליון דולר.
"זהו אקט סימבולי", אומר יונתן וינטראוב, אחד היזמים הצעירים של הפרויקט, יחד עם יריב בש וכפיר דמרי מ-ספייס IL. שלושת היזמים הללו, אנשי חינוך וטכנולוגיה, החליטו להתמודד עם האתגר כדי לקרב את המדע לליבם של בני הנוער בישראל. "היום הנוער לא חושב על מדע החלל", אומר וינטראוב. "אנחנו הצבנו לעצמנו ליעד להגיע השנה לכל תלמיד ותלמיד בכיתה ח' ט' ולספר להם על הטיסה שלנו לחלל".
"שלושה דברים מושכים ילדים למדע - רובוטים, חלל ודינוזאורים", מוסיף ינקי מרגלית, מייסד ומנכ"ל חברת אלדין, יו"ר הפרויקט ותורם משמעותי. ההתלהבות הרבה מהפרויקט לא תורגמה עד כה למימון והמארגנים גייסו עד כה רק 3 מתוך 15 מיליון דולר להם הם זקוקים. על-פי תקנון התחרות, המיזם אינו יכול לקבל מימון ממשלתי בהיקף של יותר מ-10%, שכבר הוקצו על-ידי התעשייה האווירית.
"בחלק העליון של החללית", אומר מרגלית, "כבר יש לוגו של התעשייה האווירית אבל בחלק התחתון חסר לוגו נוסף ו-10 מיליון דולר קונים אותו. נשמח לקבל פניות".
- איך תחום החלל בישראל יושפע מנחיתה על הירח?
וינטראוב: "אני מאוד מקווה שהנחיתה תפתח את הדלת להתפתחות של תעשיית חלל אזרחית בישראל, כפי שתעשיית ההיי-טק החלה מכמה פרויקטים בודדים".
- כיצד תיראה תעשיה כזו בעוד עשר שנים?
"הלוואי שהיא תוציא טיסות מאוישות לירח ותנחת על המאדים. אני חושב שזה אפשרי".
- איפה האופניים ואיפה הכנפיים?
ספייס IL היא הקבוצה היחידה בפרויקט של גוגל שהינה עמותה, וראשי המיזם הבטיחו להשקיע את כל כספי הפרס בחינוך הנוער לטכנולוגיה. כל יתר הקבוצות הן חברות מסחריות. "לי יש תמונה בראש", אומר מרגלית, "בשנת 2014, עם ישראל מרותק למסכי הטלוויזיה, יותר מכוכב נולד, יותר ממאסטר שף. אולי אפילו יותר מהחזרה המבורכת של גלעד שליט הביתה. אני חושב שזה מעורר השראה. כילד לא הייתה לי טלוויזיה בבית ולא ראיתי את הנחיתה של אפולו 11 בזמן אמת, אבל סרט הווידאו היחיד שאני זוכר מהילדות, זה הנחיתה על הירח".
גם קרן רמון, על שם האסטרונאוט אילן רמון, מעורבת בפרויקט. "אילן היה החלוץ שלנו מול העולם והאנושות כולה", אמרה רונה רמון אלמנתו בסרט שהוכן לכבוד האירוע, "והמקום של ספייסIL ממשיך את דרכו, מציב עוד אתגר בפני החברה ישראלית ושומר לא רק על המורשת והשליחות הגדולה של אילן, אלא גם על קבוצת האיכות שאילן השתייך אליה".
שמעון פרס, שהיה ממייסדי התעשייה האווירית, לרבות תחום החלל שבו היא עוסקת, סיפר כי העיסוק של ישראל בתחום החלל. "יש לי כאן ידיד שאני רוצה להתנקם בו", אמר בהרצאתו, "זה מוריס קאהן. הוא התגאה בפני שהוא הקים את בית החרושת לאופניים בבית שמש. כולם מחאו אז כף. באותה תקופה הקמתי את התעשייה האווירית, אבל כולם אמרו ששום דבר לא ייצא מזה. איפה היום האופניים ואיפה הכנפיים? אותה תעשיה שכולם אמרו שהיא פיל לבן, מפרנסת 60 אלף בני אדם".
בראיון ל"גלובס" אמר פרס: "בעוד 10 שנים, התעשיה הכי גדולה תהיה חלקי חילוף לאדם, על בסיס אלקטרוניקה. ישראל היא מצטיינת בממשק אדם מכונה ובטיפול רפואי. החלל לא קשור למוח, אך טכנולוגיית חלל מאפשר מיניטאריזציה של יכולות טכונוגיות, וזו המטרהו שהיום מאפשרת אינטליגנציה מלאכותית". הנשיא הוסיף כי "אפשר להיות אדם מאמין ומדען, אבל אם אתה מאמין ואין לך מדע, לא תוכל לקיים את העם שלך. אני אומר את זה גם לשכנים המוסלמים שלנו. מאמונה לא תוכלו להאכיל את הפיות במצרים".
מה הייתם לוקחים לירח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
